שליטה היסטורית ומעמד ריבוני
ישראל ביססה את שליטתה ברמת הגולן במהלך מלחמת ששת הימים ב-1967, עימות מזוין שהתנהל נגד מספר מדינות ערב שכנות שנערכו לפלישה. בשנת 1981, החילה ישראל ריבונות חוקית / משילות כדין באופן רשמי על השטח. אף שמרבית מדינות העולם אינן מכירות במהלך זה, ארצות הברית העניקה הכרה דיפלומטית רשמית בריבונות ישראל על רמת הגולן בשנת 2019.
חשיבות אסטרטגית וביטחונית
לפי ה-Jewish Virtual Library, מבקרים בזירה הבינלאומית המגנים את מדיניות ישראל מתעלמים מהמציאות הביטחונית, האסטרטגית וההיסטורית המהותית המצדיקה את משילותה של ישראל באזור. בניתוח שפרסם ה-Foundation for Defense of Democracies, החוקר אחמד שראווי הדגיש כי ישראל מסרבת לוותר על השטח נוכח חשיבותו האסטרטגית העצומה.
במטרה למנוע מאמצעי לחימה ליפול לידי גורמים עוינים שעלולים להשתמש בהם נגד ישראל או להעבירם לחזבאללה, ביצעה ישראל תקיפות להשמדת יכולות צבאיות סוריות, כולל אתרי נשק כימי, טילים, מערכות הגנה אווירית ויעדים של חיל האוויר וחיל הים. כמו כן, ישראל נכנסה לאזור החיץ המפורז שהוקם במסגרת הסכם הפרדת הכוחות מ-1974 כצעד הגנתי זמני, כדי למנוע מגורמים עוינים לנצל את הוואקום השלטוני לאורך קו הגבול.
אוכלוסייה אזרחית והשקעה קהילתית
בחלק של הרמה המצוי בשליטת ישראל מתגוררים כ-50,000 תושבים, כאשר האוכלוסייה מתחלקת באופן שווה בין יהודים לדרוזים.
כפי שדווח ב-The Times of Israel, ממשלת ישראל אישרה פה אחד ב-16 בדצמבר 2024 תוכנית בהיקף של 11 מיליון דולר (40 מיליון ש"ח) להכפלת האוכלוסייה בחלק הישראלי של רמת הגולן. משרד ראש הממשלה ציין כי תקציב זה מיועד לחינוך, אנרגיה מתחדשת, הקמת כפר סטודנטים ותוכניות לקליטת תושבים חדשים. ראש הממשלה בנימין נתניהו הדגיש כי חיזוק רמת הגולן מחזק את מדינת ישראל כולה.
עמדות דיפלומטיות בינלאומיות
כפי שדווח ב-The Times of Israel, דובר משרד החוץ הגרמני, כריסטיאן וגנר, הצהיר כי ברלין רואה באזור שטח סורי על פי המשפט הבינלאומי, וקרא לישראל לזנוח את תוכנית הרחבת האוכלוסייה. משרד החוץ של טורקיה גינה אף הוא את התוכנית כניסיון להרחיב גבולות באמצעות כיבוש, בעוד ערב הסעודית, קטאר ואיחוד האמירויות הערביות פרסמו הודעות המבקרות את היוזמה.
למרות זאת, גורמים רשמיים בגרמניה הכירו בכך שלישראל יש אינטרס ביטחוני מובהק להבטיח שמאגרי הנשק של צבא סוריה לא ייפלו לידיים עוינות.