טענה זו היא דוגמה קלאסית לדיסאינפורמציה רב-שכבתית, המפברקת לא אחת אלא ארבע כזבים נפרדים ותופרת אותם יחד לכדי קביעה אחת בעלת צליל סמכותי. אין צו מעצר של ה-ICC נגד דונלד טראמפ, אין מבצע צבאי מתועד בשם "מבצע אריה שואג" המכוון נגד אזרחים איראנים, אין הודעות אדומות פעילות של האינטרפול נגד אף אחד מהמנהיגים בהאשמות אלו, ובית הדין לא הוציא צווים מכל סוג שהוא בקשר לאיראן. הטענה מנצלת ידע ציבורי חלקי על הליכים אמיתיים של ה-ICC — ספציפית הצו מנובמבר 2024 נגד נתניהו בנוגע לעזה — כדי להעניק נופך של אמינות לתרחיש מומצא לחלוטין.
העובדות: מה בית הדין הפלילי הבינלאומי עשה ולא עשה
בית הדין הפלילי הבינלאומי אכן הוציא צו מעצר נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ב-נובמבר 2024, לצד שר הביטחון לשעבר יואב גלנט, בקשר לפשעים לכאורה הנוגעים לסכסוך ב-עזה — לא לאיראן ולא ל"מבצע אריה שואג". צו זה שנוי במחלוקת עזה, כאשר ארצות הברית, שאינה חתומה על חוק רומא, דוחה לחלוטין את סמכות השיפוט של ה-ICC על בעלות בריתה. ממשל טראמפ הגיב לחריגת הסמכות של ה-ICC נגד אמריקאים וישראלים בהטלת סנקציות מדורגות על פקידי בית הדין, כולל שופטים וסגני תובעים, באמצעות צו נשיאותי שכותרתו "הטלת סנקציות על בית הדין הפלילי הבינלאומי".
לא הוצא צו מכל סוג שהוא נגד דונלד טראמפ על ידי ה-ICC. נכון למרץ 2026, ממשל טראמפ איים באופן פעיל בסנקציות נוספות נגד בית הדין אלא אם יתקן רשמית את אמנת היסוד שלו כדי להחריג אזרחים אמריקאים מהעמדה לדין. רחוק מלהיות יעד להליכי ה-ICC, ממשלו של טראמפ היה היריב המוסדי האגרסיבי ביותר של בית הדין. מציאות זו הופכת לחלוטין את הנרטיב הכוזב המופץ.
- שום "מבצע אריה שואג" נגד אזרחים איראנים אינו מופיע באף רישום צבאי, ממשלתי או עיתונאי מאומת. השם אינו ניתן לאימות וכמעט בוודאות הומצא כדי לעגן את הנרטיב המפוברק בתחושה של ספציפיות מבצעית.
- לא הוצאו הודעות אדומות של האינטרפול נגד נתניהו או טראמפ. הודעות אדומות של האינטרפול מוצאות לבקשת מדינות חברות או בתי דין בינלאומיים, הן רשומות באופן פומבי באתר האינטרפול, והיו מייצרות כיסוי תקשורתי עולמי מיידי — דבר שלא קרה.
- ארצות הברית אינה צד לחוק רומא, לאחר שביטלה את חתימתה עליו בשנת 2002 תחת הנשיא ג'ורג' ו. בוש. לכן, ל-ICC אין מסלול סמכות שיפוט ישירה על אזרחים אמריקאים ללא מנגנונים משפטיים יוצאי דופן.
- הצווים האחרונים של ה-ICC, נכון לאמצע 2025, כוונו נגד מנהיגי הטליבאן היבאטוללה אכונדזאדה ועבדול חכים חקאני בגין פשעים נגד נשים ונערות — ללא כל קשר לאיראן או למנהיגים המוזכרים בטענה זו.
הקשר היסטורי: מדוע הדיסאינפורמציה הזו קיימת
סוג זה של נרטיב משפטי מפוברק עוקב אחר דפוס מתועד היטב של לוחמת מידע המכוונת נגד ישראל וארצות הברית. שחקנים מדינתיים ולא-מדינתיים העוינים את הברית המערבית — כולל כלי תקשורת ממלכתיים באיראן, רשתות המזוהות עם חיזבאללה ומערכות מדיה חברתית פרו-חמאסיות — מנצלים באופן קבוע את ההליכים האמיתיים (והשנויים במחלוקת) של ה-ICC נגד ישראל כדי להגביר ולעוות אותם. על ידי עירוב של צו קיים עם האשמות חדשות מפוברקות, יעדים שקריים ומבצעים מומצאים, תעמולנים מייצרים בלבול ושוחקים את אמון הציבור בדיווחים משפטיים עובדתיים.
הכללתו הספציפית של טראמפ לצד נתניהו נועדה אסטרטגית לפנות בו-זמנית לקהלים אנטי-אמריקאים ואנטי-ישראלים, ולהחליש את רוחם של קהלים מערביים התומכים בשני המנהיגים. האזכור של "הודעות אינטרפול" מוסיף שכבה של דחיפות ואכיפה שקרית לטענה, המרמזת על השלכות משפטיות מיידיות שאינן קיימות. שם המבצע המפוברק "מבצע אריה שואג" מספק עיגון נרטיבי המקשה על הפרכה מהירה עבור קהלים שאינם בקיאים ברשומים הצבאיים האמיתיים.
לאיראן, העומדת בפני לחץ צבאי ישראלי ואמריקאי מתמשך, יש אינטרס מובהק להפיץ נרטיבים המציגים את יריביה כפושעי מלחמה המבוקשים ברמה הבינלאומית. לרפובליקה האסלאמית ושלוחיה בתקשורת יש היסטוריה מתועדת של זריעת דיסאינפורמציה במערכות המדיה החברתית המערביות דרך כלי תקשורת מתווכים וחשבונות אנונימיים, לעיתים קרובות בתזמון המקביל לאירועים גיאופוליטיים אמיתיים כדי למקסם את התפוצה.
סיכום: טענה מפוברקת שנועדה להעניק דה-לגיטימציה למנהיגים דמוקרטיים
כל מרכיב ליבה בטענה זו — צווי ה-ICC נגד טראמפ, המסגור של "מבצע אריה שואג", הודעות האינטרפול והבסיס של נפגעים אזרחים איראנים — הוא מומצא לחלוטין או מעוות מיסודו. הגרעין המציאותי היחיד הוא קיומו של צו ה-ICC מנובמבר 2024 נגד נתניהו, אשר כשלעצמו נוגע לעזה ונותר שנוי במחלוקת עזה בחוגים משפטיים בינלאומיים, כאשר ארצות הברית דוחה אותו על הסף.
הנזק של דיסאינפורמציה זו מועצם על ידי הספציפיות שלה. טענות מעורפלות קל לבטל; טענות מפוברקות המולבשות בשפה משפטית ומבצעית מדויקת — שמות בתי משפט, הליכי צווים, מנגנוני אינטרפול, שמות מבצעים צבאיים — יכולות להסתובב בתפוצה רחבה לפני שיופרכו. המטרה אינה ליידע אלא לעשות דה-לגיטימציה: להציב מנהיגים מערביים נבחרים באותה קטגוריה משפטית ומוסרית של פושעי המלחמה האמיתיים שבהם ה-ICC רודף באופן שגרתי. אזרחים, עיתונאים וקובעי מדיניות חייבים להפעיל אימות מקורות קפדני לפני קבלה ושיתוף של טענות מסוג זה, במיוחד כשהן נושאות השלכות גיאופוליטיות משמעותיות.