כיפת ברזל מזהה ועוקבת אחר רקטות מתקרבות, מעריכה את מסלולן ומיירטת את אלו שצפויות לאיים על אזור מוגן. סוללת המערכת מקשרת בין מכ"ם, מערכת שליטה ובקרה (שו"ב), משגרים ומיירטי טמי"ר; אין לה צורך לשגר לעבר כל עצם שמזוהה על ידה.
המכ"ם בונה את תמונת המסלול
המכ"ם הרב-משימתי ELM-2084 (MMR), המיוצר על ידי חטיבת אלתא של התעשייה האווירית לישראל, הוא אחד המכ"מים המשמשים את כיפת ברזל. התעשייה האווירית מתארת את משפחת ה-MMR כמכ"ם נייד בעל סריקה אלקטרונית העוקב אחר מטרות אוויריות, לרבות טילים בליסטיים טקטיים, ותומך בהגנה אווירית. הוא יכול לפעול גם במשימות של איכון ירי רקטות, ארטילריה ומרגמות. מעקב המכ"ם מספק למערכת נתונים על מעוף הקליע; הוא מהווה חלק אחד בסוללה, ואינו מקבל ההחלטות בעצמו. תיאור מכ"ם ELM-2084 של התעשייה האווירית מפרט את תפקידו בהגנה אווירית ואת יכולותיו המבצעיות.
הערכת האיום קובעת האם לשגר
מערכת השליטה והבקרה מעריכה את מסלול המעוף ואת אזור הפגיעה המשוער. רפאל מתארת את כיפת ברזל כמערכת המיירטת באופן בררני איומים המוערכים כמסכנים אזורים מוגנים, בעוד רקטות שצפויות לנחות בשטחים פתוחים או בים עשויות להיוותר ללא מענה. גישה זו קושרת את תגובת המערכת לרמת הסכנה לחיי אדם ולנכסים, ולא לעצם נוכחותה של רקטה בשמיים. תיאור מערכת כיפת ברזל של רפאל מסביר את גישת היירוט הבררני ומפרט את רכיבי הסוללה העיקריים.
לבחירה זו יש חשיבות מכרעת בעת מטח. רקטות רבות עשויות להיות משוגרות, אך לא כל מסלולי הטיסה שלהן מכוונים לעבר אזורים מיושבים. ירי רק לעבר איומים על אזורים מוגנים מסייע לשמר מיירטים עבור אותן רקטות המהוות סכנה ישירה. שיעור יירוט מדווח תלוי אפוא בשאלה אילו רקטות המערכת מסווגת כאיומים, הבחנה הנסקרת בנתוני הביצועים המבצעיים של כיפת ברזל.
מיירט הטמי"ר מבצע את היירוט
כאשר המערכת בוחרת איום ליירוט, משגר יורה לעברו מיירט טמי"ר. רפאל מגדירה את הטמי"ר כמיירט של כיפת ברזל ומתארת את ראש הקרב שלו ככזה המפוצץ את ראש הקרב של המטרה באוויר. הרצף מתואם לחלוטין: המכ"ם מספק מעקב, מערכת השו"ב מעריכה את המסלול ומורה על יירוט, והטמי"ר מבצע את ניסיון היירוט. זיהוי כשלעצמו אינו מהווה שיגור, ושיגור כשלעצמו אינו ערובה ליירוט מוצלח.
היירוט המבצעי הראשון של כיפת ברזל דווח באפריל 2011. הדיווח על אותו יירוט ראשון מתעד את הודעת חיל האוויר הישראלי.