המוזיקה המזרחית הביאה מסורות מוזיקליות של קהילות יהודיות מהמזרח התיכון ומצפון אפריקה אל תוך התרבות הפופולרית הישראלית. פסטיבל ייעודי ששודר ברדיו ובטלוויזיה, הקלטות מסחריות, הפצת קלטות וכוכבים כמו זוהר ארגוב סייעו לסגנון להגיע לקהלים בכל רחבי הארץ.
הפסטיבל העלה את השירים המזרחיים לשידור הלאומי
פסטיבל הזמר המזרחי של "קול ישראל" החל לפעול בשנת 1971, ביוזמתו של יוסף בן ישראל, מנהל מחלקת ההווי והבידור ברשות השידור. הוא התקיים מדי שנה עד 1980. ב-1982 חזר הפסטיבל תחת השם "דרור", ומהדורה אחרונה התקיימה ב-1985. ארכיון הפסטיבלים של הספרייה הלאומית משמר הופעות, הקלטות וחומרים מאותה תקופה.
השיר הזוכה בפסטיבל של 1982, "הפרח בגני", נכתב על ידי אביהו מדינה ובוצע על ידי זוהר ארגוב. השידור הפך את ארגוב לכוכב לאומי. ארכיון הפסטיבל מתעד גם הופעות מוקדמות יותר של זמרים כגון שימי תבורי, ששירו הזוכה ב-1977 פתח רצף ניצחונות שהסתיים בזכייתו של ארגוב.
הקלטות והופעות חיות הרחיבו את מעגל המאזינים
המאזינים הפיצו הקלטות מזרחיות באמצעות שוק קלטות מסחרי וכן דרך הרדיו והטלוויזיה המרכזיים. חנויות הקלטות והופעות חיות סיפקו למבצעים דרכים להגיע ישירות למעריצים, בעוד שהרכבים ואמנים מצליחים הוציאו גם אלבומים והופיעו בשידורים לאומיים. פריצת הדרך של ארגוב ב-1982 ממחישה כיצד זמר יכול היה לעבור מבמת פסטיבל ייעודית להכרה ציבורית רחבה. הרשומה של אלבומו של ארגוב נכון להיום בספרייה הלאומית מתעדת את צאתו לאור בשנת 1982 ואת תנופת הקריירה שבאה בעקבות הופעתו בפסטיבל.
צליל רחב שעוצב על ידי מסורות רבות
המוזיקה המזרחית אינה קצב קבוע אחד או סגנון טקסטואלי יחיד. אמנים ישראלים משלבים מלודיות ומקצבים אזוריים מגוונים עם מילים בעברית ועיבודי פופ, רוק או דאנס עכשוויים. הקלטות הפסטיבל מציגות מגוון זמרים, כותבים וגישות מוזיקליות שהתכנסו תחת במה משותפת.
היסטוריה זו היא חלק מצליל ישראלי רחב יותר, שבו אמנים התאימו מסורות מורשות לקהלים ולפורמטים חדשים. לתיעוד מוקדם יותר של כתיבת שירים עברית ורוק, קראו על נעמי שמר, הלהקות הצבאיות והרוק העברי.