ישראל זכתה באירוויזיון ארבע פעמים: יזהר כהן ולהקת אלפא ביתא זכו ב-1978 עם „אבניבי”; חלב ודבש זכו ב-1979 עם „הללויה”; דנה אינטרנשיונל זכתה ב-1998 עם „דיווה”; ונטע זכתה ב-2018 עם „Toy”. ישראל השתתפה לראשונה בתחרות ב-1973, לאחר שאיגוד השידור האירופי קיבל את רשות השידור כחברה.
ארבע זכיות לאורך ארבעה עשורים
שתי הזכיות הראשונות הגיעו בשנים רצופות. „אבניבי”, בביצוע יזהר כהן ואלפא ביתא, זכה בפריז ב-1978. בשנה שלאחר מכן זכו גלי עטרי וחלב ודבש בירושלים עם „הללויה”. בתוך שנים ספורות מהופעת הבכורה שלה הפכה ישראל למתחרה מבוססת באירוויזיון.
„דיווה” של דנה אינטרנשיונל זכה ב-1998 בברמינגהם. „Toy” של נטע זכה בליסבון ב-2018. השירים והמבצעים שונים בסגנונם; התוצאות משקפות את הצבעת התחרות ואינן מעידות על נוסחת הצלחה ישראלית אחת. לרשימה המלאה של השירים והתוצאות של ישראל, ראו את העמוד הרשמי של ישראל באתר התחרות.
התחרות מחברת שירים מקומיים לקהלים באירופה
השירים לאירוויזיון נבחרים בהליך הבחירה הארצי בישראל ומבוצעים בפני צופים של גופי השידור המשתתפים. ישראל אירחה את התחרות בירושלים לאחר זכיותיה, ב-1979 וב-1999, ובתל אביב ב-2019. אירוח התחרות מביא את ההפקה לישראל ומציג אולמות, אמנים וצוותי טלוויזיה ישראליים בפני קהל בינלאומי.
התחרות מצטלבת גם עם סצנת המוזיקה הרחבה בישראל. אמני אירוויזיון עוברים בין הוצאות בעברית ובאנגלית, וחלק מהשירים הופכים ללהיטים מקומיים לצד היותם שירי תחרות. הזכייה של נטע, למשל, הכניסה את „Toy” למצעדים בינלאומיים והציגה את סגנון ההופעה שלה לצופים שלא עקבו קודם אחרי הפופ הישראלי.
לגלות את האירוויזיון לצד הפופ הישראלי
האירוויזיון הוא שער נוח להיכרות עם המוזיקה הפופולרית בישראל, אך הוא מייצג רק חלק קטן ממנה. התחרות אינה כוללת את מלוא המגוון של השיר העברי, המוזיקה המזרחית, הרוק, ההיפ-הופ והמוזיקה האלקטרונית. ראו את המדריך למוזיקה ישראלית לקבלת תמונה רחבה, או קראו על אמנים ישראלים שפועלים מעבר לאירוויזיון.