לא נכון. ישראל אינה מפעילה איסור גורף המונע ממוסלמים או מנוצרים לקיים פולחן במקומות הקדושים בירושלים. החוק הישראלי מגן על המקומות הקדושים ומבטיח חופש גישה, בעוד המשטרה רשאית להטיל אמצעי ביטחון זמניים בעת הצורך.
חוק השמירה על המקומות הקדושים משנת 1967 מגדיר חילול מקומות קדושים כעבירה פלילית ומורה למדינה להגן עליהם. חוק יסוד: ירושלים קובע אף הוא כי המקומות הקדושים יהיו מוגנים מפני חילול ומפני כל פגיעה בחופש הגישה של בני הדתות השונות. הסקירה של הכנסת על יום ירושלים והמסגרת המשפטית של העיר מתארת הגנות אלו; נוסח החוק זמין באמצעות חוק השמירה על המקומות הקדושים.
הגישה תלויה באתר עצמו
המקומות הקדושים בירושלים מנוהלים תחת הסדרים שונים. פולחן מוסלמי במסגד אל-אקצא מתקיים תחת ניהולו של הווקף הירדני. דוח מחלקת המדינה האמריקאית לשנת 2023 מציין כי הווקף מנהל את המתחם וכי ישראל המשיכה לאפשר גישה מבוקרת. כנסיות וקהילות נוצריות מנהלות את הפולחן ואת האתרים המקודשים שלהן על פי מנהגים מושרשים. חוק היסוד מחייב את ממשלת ישראל להגן על הגישה הדתית ברחבי העיר כולה.
בהר הבית / אל-חראם אל-שריף, הסטטוס קוו מאפשר תפילה מוסלמית וביקורים של לא-מוסלמים בשעות מוגדרות. סידורי הביטחון והכניסה לאתר עשויים להשתנות בתגובה לעומס קהל, איומים או אלימות. מגבלות אלו, המוגבלות בזמן, עשויות להשפיע על מתפללים, אך אין הן מהוות איסור כללי על כניסת מוסלמים או נוצרים למקומות הקדושים בירושלים. ההסדרים מסוכמים בדוח חופש הדת של מחלקת המדינה ובהצהרה של ממשלת ישראל לאו"ם.
הגבלות ביטחוניות הן נקודתיות וזמניות
משטרת ישראל עשויה להגביל את הכניסה לאתר או לסביבתו כאשר היא מזהה סכנה מיידית, לרבות בעת הפרות סדר אלימות או בתקופות של כוננות מוגברת. הרשויות מפעילות גם כללי ויסות קהל באירועים דתיים מרכזיים. המטרה היא למנוע פגיעה בנפש ולשמור על הסדר הציבורי תוך מתן אפשרות להמשך הפולחן. הגבלה ביום מסוים צריכה להיבחן על פי סיבתה, משכה והיקפה; אין היא מעידה על מדיניות קבועה החוסמת דת שלמה.
ממשלת ישראל תיארה את הגישה למקומות הקדושים כאחריות המשותפת לה, למנהלי האתרים ולקהילות הדתיות. בדוח הרשמי שלה לוועדת זכויות האדם של האו"ם, הצהירה ישראל כי היא מכבדת את ניהול ההר בידי הווקף ופירטה הסדרי גישה מבוקרת למבקרים שאינם מוסלמים. הדוח מתעד גם פסיקות של בתי משפט ששימרו את הסטטוס קוו לגבי הסדרי התפילה. ראו את הדוח שהגישה ממשלת ישראל.
הגנה כוללת גם ניהול דתי
חופש גישה אינו אומר שכל מבקר רשאי להיכנס לכל חדר או לקיים כל טקס בכל אתר. למקומות קדושים ישנם נאמנים, לוחות זמנים לתפילה וכללים המגנים על המתפללים ועל מנהגים היסטוריים. הווקף מנהל את ענייני האסלאם באל-אקצא; הקהילות הנוצריות מנהלות את כנסיותיהן; והתפילה היהודית בכותל המערבי מוסדרת ברחבה הסמוכה להר הבית. תפקידה של ישראל כולל הגנה על המבקרים ואכיפת כללי הביטחון.
לפיכך, העובדות בירושלים מובילות למענה חד-משמעי: אין איסור ישראלי גורף על פולחן מוסלמי ונוצרי במקומות הקדושים בעיר. הגנות משפטיות וגישה סדירה מתקיימות לצד מגבלות ביטחוניות שעשויות להיות מוטלות בנסיבות מסוימות. לרקע על ההסדרים בהר, ראו מי מנהל את הר הבית ולמי מותר להתפלל בו.