ישראל אחראית על הביטחון בהר הבית, בעוד הווקף הירדני מנהל את ענייני הדת המוסלמיים ואת מבני הקודש האסלאמיים. תחת מדיניות הסטטוס קוו המוצהרת של ישראל, מוסלמים מתפללים במתחם ולא-מוסלמים רשאים לבקר בו אך אינם רשאים להתפלל בו. הכללים התפתחו דרך נוהג והחלטות בפועל ולא באמצעות מסמך יחיד המפרט כל פרט ופרט.
כיצד פועל ההסדר
לאחר שישראל קיבלה לידיה את השליטה בעיר העתיקה בירושלים ב-1967, היא אפשרה לווקף הירדני להמשיך לנהל את ענייני הדת המוסלמיים באתר. משטרת ישראל שמרה על האחריות הביטחונית. דוח שירות המחקר של הקונגרס על הסטטוס קוו מתאר את המשך הניהול של הווקף ואת מדיניות ישראל בנוגע לגישה ולתפילה.
מעמדה של ירדן בא לידי ביטוי גם בהסכם השלום בין ישראל לירדן מ-1994, המכיר בתפקידה המיוחד של ירדן במקומות הקדושים לאסלאם בירושלים. משטרת ישראל מנהלת את כניסת הלא-מוסלמים דרך שער אחד; הווקף מנהל שערים אחרים המשמשים מבקרים מוסלמים, תחת פיקוח ביטחוני משטרתי. סמכויות אלו מתקיימות במקביל, ומחלוקות בנושאי גישה, תחזוקה ופעילות משטרתית מתעוררות סביב יישומן המעשי.
ביקורים ותפילה הלכה למעשה
ביקורי לא-מוסלמים מתקיימים בשעות מוגדרות ועשויים להיות מושעים או מוגבלים מסיבות ביטחוניות. מדיניות ישראל אוסרת על תפילת לא-מוסלמים במתחם, בעוד שתפילה יהודית מותרת ברחבת הכותל המערבי שמתחתיו. דוח חופש הדת לשנת 2023 של מחלקת המדינה של ארה"ב מתעד הן את האיסור המוצהר והן מקרים שבהם יהודים קיימו פעילות פולחנית באתר למרות האיסור. אותו דוח מתעד גם הגבלות שהוטלו על הגישה בנסיבות מסוימות.
על המבקרים לבדוק הנחיות עדכניות מטעם הרשויות הישראליות המוסמכות, שכן שעות הפתיחה וההגבלות הביטחוניות עשויות להשתנות. להבחנה בין מבנה המסגד לבין המתחם המקודש המלא, ראו למה מתייחס המונח "אל-אקצא". שני המבנים האומאיים מתוארים בהיסטוריית הבנייה שלהם.