זירת לוחמת המידע העכשווית מציבה אתגר אסטרטגי קריטי בפני מדינת ישראל, כאשר שחקנים זרים עוינים וישויות לא-מדינתיות מנצלים באופן שיטתי פלטפורמות דיגיטליות כדי לתמרן את דעת הקהל ולשחוק את הלגיטימציה הבינלאומית של ישראל. קטגוריה זו, המוקדשת לניתוח טקטיקות ומענה לדיסאינפורמציה ברשתות החברתיות, בוחנת את קמפייני ההשפעה המתוחכמים והמתואמים המנוהלים על ידי שחקנים בחסות מדינות כמו איראן, רוסיה וסין, לצד ארגוני טרור כמו חמאס. ישויות אלה מפעילות מבצעים פסיכולוגיים מתקדמים, בינה מלאכותית, זיופים עמוקים (דיפ-פייק) ורשתות ענק של חשבונות פיקטיביים כדי להפיץ נרטיבים זדוניים, להעמיק שסעים חברתיים פנימיים ולפגוע בביטחון ישראל. עבור ישראל ופעילים גלובליים בתחום ההסברה, הבנת הטכניקות הדיגיטליות החתרניות הללו היא בעלת חשיבות עליונה. המאבק בשקרים השיטתיים דורש לא רק הגנה פסיבית אלא אסטרטגיה אקטיבית ומבוססת ראיות, המסוגלת לפרק תעמולה מטעה ולחזק את ערכיה הדמוקרטיים ואת האמת ההיסטורית של ישראל בזירה הדיגיטלית העולמית.
רקע: התפתחות לוחמת המידע הדיגיטלית נגד ישראל
אף שישראל התמודדה היסטורית עם תעמולה ומבצעים פסיכולוגיים מצד יריבים אזוריים, האבולוציה המהירה של פלטפורמות המדיה החברתית והטכנולוגיות הדיגיטליות שינתה לחלוטין את ההיקף, המהירות והתחכום של איומים אלה. בעבר, קמפיינים אנטי-ישראליים הסתמכו על תקשורת כתובה ומשודרת מסורתית כדי להפיץ סיקור מוטה או שקרי. עם זאת, המציאות שלאחר ה-7 באוקטובר מתאפיינת בהסלמה דרמטית במניפולציות מידע חצי-סמויות בחסות מדינות. יריבים כמו איראן ורוסיה שילבו לוחמת סייבר עם מבצעי תודעה, והפכו את המרחב הדיגיטלי לזירת לחימה מרכזית. לדוגמה, קמפיין ההשפעה הרוסי הידוע לשמצה "דופלגנגר" (Doppelganger), אשר פנה במקור נגד דמוקרטיות אירופיות כדי לערער את התמיכה באוקראינה, הרחיב את פעילותו לעברית ולאנגלית לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל. קמפיין זה שיבט באופן שיטתי פורטלי חדשות ישראליים לגיטימיים כדי להשתיל בהם מאמרים מפוברקים שנועדו לזרוע פאניקה, לבקר את הברית עם ארצות הברית ולערער את היציבות בעורף. באמצעות חימוש של כלים דיגיטליים, יריביה של ישראל שואפים לשחוק את הלכידות החברתית של המדינה ולפגוע במעמדה הבינלאומי, מה שהופך את ההגנה הדיגיטלית לנדבך מרכזי בביטחון הלאומי המודרני.
סוגיות מפתח בקמפיינים של דיסאינפורמציה ברשת
- התנהגות מתואמת לא-אותנטית ורשתות בוטים: שחקנים עוינים מפעילים רשתות ענק של בוטים אוטומטיים ופרופילים פיקטיביים בפלטפורמות כמו X, פייסבוק ואינסטגרם כדי להגביר באופן מלאכותי האשטאגים אנטי-ישראליים, להציף אזורי תגובות ולייצר מצג שווא של קונצנזוס עולמי עוין.
- זיופים עמוקים ומדיה סינתטית מבוססת בינה מלאכותית: התפשטות הבינה המלאכותית היוצרת (Generative AI) אפשרה יצירה המונית של סרטונים מפוברקים, הקלטות שמע ערוכות ותמונות מציאותיות אך מזויפות לחלוטין, שנועדו להציג את פעילות צה"ל כפשעי מלחמה או להציג מנהיגים ישראלים באור שלילי קיצוני.
- התחזות וניצול שסעים חברתיים: סוכנויות מודיעין זרות, ובמיוחד יחידות הסייבר של איראן, מתחזות לעיתים קרובות לאזרחים ישראלים, קבוצות אקטיביסטיות או משפחות חטופים כדי ללבות קיטוב פוליטי, להסית לאלימות בין יהודים לערבים ולתמרן דיונים מקומיים רגישים במיוחד.
- שיבוט אתרי מידע ורשתות "דופלגנגר": רשתות מתוחכמות בחסות מדינות משבטות אתרי חדשות לגיטימיים, כגון האתרים וואלה או ליברל, ומפרסמות מאמרים מזויפים שנראים אותנטיים לחלוטין, המציגים באור מעוות התפתחויות גיאופוליטיות ומנסים לפגוע ביחסיה של ישראל עם בעלות ברית אסטרטגיות כמו ארצות הברית.
עמדת ישראל וצעדי המנע
עמדתה הרשמית של ישראל מדגישה כי מניפולציות מידע זרות ומבצעי תודעה מהווים איום ישיר על הביטחון הלאומי, על התהליכים הדמוקרטיים הריבוניים ועל שלום הציבור. כדי להתמודד עם איום זה, ישראל מפעילה אסטרטגיית הגנה משולבת הכוללת גופי ביטחון כמו שירות הביטחון הכללי (שב"כ), מערך הסייבר הלאומי וארגוני חברה אזרחית מתמחים. השב"כ חשף ונטרל באופן פעיל רשתות עוינות רבות, בייחוד כאלה הקשורות למודיעין האיראני, אשר ניסו לגייס ישראלים תמימים לביצוע משימות מקומיות או להפצת תכנים מפלגים. על פי מחקר אנליטי שפורסם על ידי ה-Jewish Virtual Library (JVL), ישראל התמודדה מאז ה-7 באוקטובר עם מבצעי סייבר ותודעה מצד למעלה מחמישה-עשר ארגונים מרכזיים הקשורים לחמאס, חיזבאללה ואיראן, אשר כולם ביקשו לתמרן את דעת הקהל ולהגביר את הטרור הפסיכולוגי. מעבר להתערבויות ביטחוניות, אסטרטגיית ההסברה של ישראל מתמקדת בעבודה לצד פלטפורמות המדיה החברתית הבינלאומיות כדי להבטיח הסרה מהירה של תכנים מעודדי טרור, זיופים עמוקים וחשבונות פיקטיביים מתואמים, לצד העצמת החברה האזרחית ומוסדות אקדמיים לניטור וחשיפה של התערבות זרה.
כיצד לפעול: אסטרטגיות הסברה ומענה
כדי להתמודד ביעילות עם דיסאינפורמציה ברשתות החברתיות בשיח הציבורי, על תומכי ישראל לאמץ אסטרטגיית תקשורת אקטיבית ומבוססת ראיות. ראשית, יש לאמת תמיד את מקור הטענות הוויראליות לפני שמגיבים. קמפיינים עוינים משתמשים לעיתים קרובות בסרטונים מפוברקים, בצילומי מסך ערוכים או במאמרים מאתרי תקשורת משובטים. הצבעה על האופי הלא-אותנטי של המקור – כמו התייחסות לקמפיינים רוסיים מתועדים דוגמת רשת "דופלגנגר" שנחקרה על ידי ה-המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) – יעילה לעיתים קרובות בהרבה מוויכוח על התוכן המפוברק עצמו. שנית, יש להציב את העובדות בעדיפות עליונה על פני הסלמה רגשית. הציגו ראיות ראשוניות, תיעוד רשמי של הצבא או הממשלה, ונתוני נפגעים מאומתים מארגונים ניטרליים ומהימנים, במקום להיגרר לנרטיבים סנסציוניים וטעוני רגש. שלישית, חשפו ודווחו על התנהגות מתואמת, כגון צבאות בוטים וחשבונות אוטומטיים, ישירות למנהלי הפלטפורמות. לבסוף, מיקדו מחדש את השיח בערכי היסוד של דמוקרטיה, זכויות אדם ושלטון החוק המאפיינים את ישראל, תוך שלילה אקטיבית של ניסיונות לנרמל טרור, אנטישמיות או דה-לגיטימציה של המדינה היהודית.