ראשית, התייחסו לכיתוב כאל טענה שיש לבדוק, ולא כחלק מן התמונה עצמה. חפשו את התמונה או כמה פריימים מתוך סרטון, מצאו את הפרסום האמין המוקדם ביותר והשוו פרטים נראים לעין למקום ולתאריך הנטענים. גם בתצלום אמיתי אפשר להטעות אם משנים את התאריך או את המיקום שלו.
שתי תמונות שאותרו בסוריה
בדצמבר 2023 בחן Bellingcat תמונות שהופצו ברשת כאילו צולמו בעזה, ואיתר את מקורן במלחמת האזרחים בסוריה. בתצלום אחד נראתה אישה נושאת מכונית צעצוע בתוך בניין שניזוק. התמונה המקורית, שצילם הצלם האיראני חסן גאדי, הראתה אישה שחזרה לביתה בחומס בשנת 2016. Bellingcat השווה בין התמונה שהופצה לפרסומים מוקדמים יותר וזיהה את המיקום בסוריה ואת הצלם.
Bellingcat איתר גם תצלומים של ילדים עטופים בתכריכים, שהופצו בטענה כי תיעדו הרוגים מהימים האחרונים בעזה, למתקפה הכימית באוגוסט 2013 בע׳וטה שבסוריה. הצמדת תווית חדשה לתמונות אלה מייחסת באופן כוזב גם את האירוע וגם את האחריות לעימות אחר. ראו את תחקיר התמונות של Bellingcat.
אמתו את הקובץ ואת המתרחש בו
- בצעו חיפוש תמונה הפוך בתמונה המלאה ובחיתוכים ייחודיים. חפשו בנפרד פריימים מרכזיים מתוך סרטון.
- בדקו אם הפוסט מקשר לצלם המקורי, לדיווח חדשותי או לארכיון. פרסום מחדש אינו מקור מקורי.
- השוו ציוני דרך, שלטים, מדים, מזג אוויר וצללים למקום ולתאריך הנטענים. חפשו אישור בלתי תלוי נוסף.
- בדקו את רצף הסרטון ואת השמע. ייתכן שבקטע קצר חסר מה שקרה לפני הרגע המצולם או אחריו.
- השתמשו בכלי מקוריות כאחד הסימנים. תעודות תוכן עשויות להציג מידע חתום על עריכה או מקור, אם הן קיימות; בקבצים רבים אין תעודות כאלה.
כדי לבחון טענה שתוכן בוים, זהו את התיעוד המסוים והשוו אותו להקלטה המקורית ולתיעוד בלתי תלוי. עריכה או זווית צילום חריגה לבדן אינן מוכיחות שהסצנה בוימה. להקשר רחב יותר, ראו המדריך לבדיקת טענות מקוונות על ישראל.