פרויקט סינון עפר הר הבית החל לאחר שעבודות בנייה וחפירה במתחם הובילו לפינוי כמויות אדירות של עפר ללא תיעוד ארכאולוגי מקובל. מאות משאיות נשפכו בנחל קדרון ובמקומות נוספים, תוך עקירת ממצאים מהקשרם המקורי. מאז 2004, ארכאולוגים ומתנדבים מסננים את העפר ומחלצים חפצים המשתרעים על פני אלפי שנים.
דו״ח רשות העתיקות משנת 2021 על הפרויקט קובע כי העבודות התרחשו בין השנים 1996 ל-2001, פינו כ-400 משאיות והשליכו עפר בנחל קדרון ובאתרים נוספים. פרויקט הסינון מתאר את פינויים של למעלה מ-9,000 טונות עפר בשנת 1999 במהלך עבודות בנייה והשלכתם לאחר מכן. ההיסטוריה של הפרויקט מסבירה כי הארכאולוגים ד״ר גבריאל ברקאי וצחי דבירה החלו בסינון החומר בשנת 2004.
מה העלה הסינון
הממצאים כוללים כלי חרס, זכוכית, חפצי מתכת, אבנים מעובדות, אבני פסיפס ומטבעות. הפרויקט מדווח על יותר מ-5,000 מטבעות, החל ממטבעות מהתקופה הפרסית ועד לעת החדשה. בין התגליות הבולטות: מטבע מחצית השקל מכסף מימי המרד הגדול שנטבע בסביבות 66–67 לספירה, הנושא את הכתובת ״ירושלים הקדושה״, ושברי ריצוף אבן צבעוני המיוחסים לתקופת בית המקדש השני.
ממצאים מתקופת בית ראשון כוללים כלי חרס, פכיות, שברי צלמיות, משקולות, אבני קלע וראשי חצים. טביעת חותם (בולה) הנושאת כתב עברי קדום זוהתה כעדות הראשונה לכתב עברי קדום שנמצאה מעפר הר הבית עצמו. ממצאים מתקופות מאוחרות יותר כוללים פריטים ביזנטיים ואיסלאמיים קדומים. חפצים אלה שופכים אור על השימוש המשתנה באתר לאורך תקופות רבות; אין הם מעידים כולם על תקופה אחת או על קהילה אחת בלבד. סקירת ממצאי הפרויקט מתארת את מגוון הממצאים ותיארוכם.
מדוע אובדן ההקשר כה משמעותי
הארכאולוגיה נשענת על תיעוד המקום המדויק שבו נמצא כל חפץ וכיצד הוא מתקשר לשכבות ולמבנים הסמוכים. חפירה בכלים כבדים והשלכת העפר השמידו הקשר זה וחלק מהממצאים כליל. הסינון יכול להציל פריטים ששרדו ולמיין אותם, אך מטבע שנמצה מתוך שפך מעורב אינו יכול להעיד על הנקודה המדויקת שבה היה מונח במקור. אובדן זה מגביל אפוא את מה שהחוקרים יכולים ללמוד, אף שהחומר שניצל מוסיף ראיות יקרות ערך.
דו״ח רשות העתיקות מציין כי העפר שפונה נאסף מכמה מוקדים וכי כמויות ניכרות ממנו נותרו ללא סינון במועד פרסום הדו״ח. הפרויקט עצמו תיאר כ-85 אחוזים מהשפך כמסוננים, נתון המשקף מועד דיווח ושיטת חישוב שונים. שני הדיווחים מבהירים כי פעולת ההצלה הייתה רחבת היקף וכי התיעוד הארכאולוגי ניזוק מפינוי ללא תיעוד. אתר המחקר של הפרויקט מדווח על היקף העבודה המתמשכת ועל המספר הרב של ממצאים הממתינים לפרסום.
ההיסטוריה הארכאולוגית של הר הבית משלימה את התיעוד הכתוב והדתי, ולא מחליפה אותו. לשאלה ההיסטורית העומדת במרכז הכחשת המקדש, ראו הכחשת המקדש והתיעוד ההיסטורי. על הסיבה לקדושת האתר ביהדות, קראו על ההיסטוריה הדתית היהודית, ולפרטים על ניהולו הנוכחי ראו הסטטוס קוו של 1967 והווקף.
החומר שניצל הוא בעל ערך רב דווקא משום שההר מעולם לא עבר חפירה ארכאולוגית שיטתית. חוקרים יכולים לזהות סוגי חפצים, להשוות כתובות וסגנונות ולתארך פריטים רבים, תוך זהירות לגבי מה שממצא שלא נתגלה באתרו יכול להוכיח. מתנדבים מילאו תפקיד משמעותי בתהליך קפדני זה: הפרויקט מתאר השתתפות של מאות אלפי בני אדם לאורך שנות פעילותו. פרסומיו ממשיכים למיין ולנתח ממצאים, כך שקטלוג התגליות ממשיך להתרחב ככל שהמחקר מתקדם.