ירדן כבשה את העיר העתיקה של ירושלים במאי 1948 והחזיקה בה עד שישראל נטלה את השליטה ביוני 1967. הרובע היהודי נכנע לאחר מצור ממושך; התושבים היהודים ששרדו פונו, ובתי הכנסת ומבני הציבור של הרובע ספגו הרס נרחב. לאורך אותן 19 שנה נמנעה מיהודים הגישה לכותל המערבי ולמקומות קדושים יהודיים אחרים בירושלים שהייתה בשליטת ירדן.
הסכם שביתת הנשק הכללי בין ישראל לירדן מ-1949 קרא להקמת ועדה מיוחדת להסדרת גישה חופשית למקומות הקדושים, להפעלת המוסדות היהודיים בהר הצופים ולשימוש בבית העלמין בהר הזיתים. סעיפים אלה מעולם לא יושמו. העיר נותרה חצויה על ידי קו שביתת נשק, כאשר ירדן שולטת בעיר העתיקה וישראל מחזיקה במערב ירושלים.
ממצור לעיר חצויה
הלגיון הערבי של ירדן נכנס לעיר העתיקה ב-18 במאי 1948. המגנים היהודים נכנעו ב-28 במאי, והתושבים היהודים שנותרו הוצאו מן העיר העתיקה. בשנת 1949 עיגן קו שביתת הנשק באופן רשמי את החלוקה בין העיר העתיקה שבשליטת ירדן לבין השכונות המערביות שבשליטת ישראל. על הכניעה ותוצאותיה ראו כיצד נפל הרובע היהודי.
המקומות הקדושים ובית העלמין
סעיף 8 בהסכם שביתת הנשק קבע הסדרים עבור המקומות הקדושים ובית העלמין בהר הזיתים. הסכם שביתת הנשק הכללי בין ישראל לירדן נחתם ברודוס ב-3 באפריל 1949. גישת יהודים לא חודשה: תיעוד משרד ההיסטוריון של מחלקת המדינה האמריקאית מ-1950 מעיד כי השיחות בנוגע לגישה לעיר העתיקה ולהר הצופים נותרו ללא פתרון. התיעוד ההיסטורי של הספרייה היהודית הווירטואלית מפרט את הנזק שנגרם לבתי כנסת ולקברים. קראו עוד על הגישה לכותל המערבי ולמקומות הקדושים, בתי הכנסת שנהרסו ובית העלמין בהר הזיתים.
הקו החוצה את ירושלים
קו שביתת הנשק הפריד בין שכונות, חתך כבישים והותיר רצועה חשופה של שטח הפקר. שער מנדלבאום הפך לנקודת המעבר העיקרית בין שני המגזרים. דוח האומות המאוחדות על ועדת שביתת הנשק המעורבת מזהה את השער כמעבר בין המגזר הישראלי למגזר הערבי. ראו כיצד חילק הקו את חיי היומיום.