ארגוני טרור22 במרץ 2026

התקיפה במינאב בוצעה בטיל אמריקני לעבר מפקדה

David Rosenfeld

David Rosenfeld הוא שם העט של דסק עובדות ומיתוסים של הסברה. כל כתבה מבוססת על מקורות ומצוטטת.

מיתוס

ישראל תקפה במכוון את בית הספר לבנות שג'רה טייבה במינאב, איראן, והרגה 175 תלמידות חפות מפשע כאשר לא היו מטרות צבאיות בסביבה — הוכחה לכך שצה"ל טובח במכוון באזרחים איראנים.

עובדה

חקירות מאומתות מרובות של CNN, BBC Verify ובכירי משרד ההגנה האמריקני מצביעות על כך שהתקיפהבוצעה על ידי טיל טומהוק אמריקני שכיוון למפקדת הצי של משמרות המהפכה (IRGC) הסמוכה, הממוקמת במרחק 60 מטרים בלבד מבית הספר, כאשר ממצאי ארה"ב הראשוניים מייחסים את מות האזרחים לטעות במידע מודיעיני מיושן — ולא לטבח ישראלי מכוון.

מיתוס

ישראל תקפה במכוון את בית הספר היסודי לבנות שג'רה טייבה במינאב, איראן, והרגה 175 תלמידות חפות מפשע כאשר לא היו מטרות צבאיות בסביבה — הוכחה לכך שצה"ל טובח במכוון באזרחים איראנים.

עובדה

חקירות מאומתות מרובות של CNN, BBC Verify ובכירי משרד ההגנה האמריקני מצביעות על כך שהתקיפה בוצעה על ידי טיל טומהוק אמריקני שכיוון למפקדת הצי של משמרות המהפכה (IRGC) הסמוכה, הממוקמת במרחק 60 מטרים בלבד מבית הספר, כאשר ממצאי ארה"ב הראשוניים מייחסים את מות האזרחים לטעות במידע מודיעיני מיושן — ולא לטבח ישראלי מכוון.

הטענה כי ישראל הפציצה במכוון את בית הספר היסודי לבנות שג'רה טייבה במינאב, איראן, ב-28 בפברואר 2026, במטרה לטבוח בתלמידות חפות מפשע, היא נרטיב מסוכן ושקרי באופן מוכח, שנבנה להשפעה רגשית מרבית ולדיוק עובדתי מינימלי. הוא מייחס את התקיפה לישראל בשעה שהראיות מצביעות על טיל טומהוק אמריקני. הוא טוען שקרית כי לא היו מטרות צבאיות בסביבה, כאשר בסיס ימי פעיל של משמרות המהפכה עמד במרחק של כ-60 מטרים מחומות בית הספר. והוא מאפיין את התקיפה כמכוונת, בעוד שהממצאים הראשוניים של בכירים אמריקנים מצביעים על כשל מודיעיני קטסטרופלי, לא על מעשה טבח מכוון. כל עמוד של המיתוס הזה קורס תחת בדיקה.

העובדות בשטח

ניתוח וידאו מגיאולוקציה שבוצע באופן עצמאי הן על ידי CNN והן על ידי BBC Verify קבע כי התקיפה אירעה בו-זמנית כנגד בית הספר והמתקן הסמוך של משמרות המהפכה (IRGC) במינאב, כאשר צילומים מראים עשן עולה משתי המבנות בו-זמנית. תצלומי לוויין המתוארכים לשנת 2013 חשפו כי בית הספר ובסיס ה-IRGC היו פעם חלק מאותו מתחם, לפני שהוכנס שימוש אזרחי-חינוכי. המשמעות הצבאית של מינאב מתועדת היטב: העיר ממוקמת במחוז הורמוזגאן לאורך מיצר הורמוז ומשמשת כצומת אסטרטגי חיוני לתחולת הכוח הימי של איראן.

באופן מכריע, מקור התקיפה יוחס על ידי מספר חקירות פורנזיות ורשמיות לצבא ארצות הברית, לא לצה"ל. CNN דיווח ב-9 במרץ 2026 כי טיל שיוט טומהוק אמריקני פגע בבסיס ה-IRGC הסמוך לבית הספר. גורמים שקיבלו עדכון על החקירה האמריקנית הראשונית אמרו ל-CNN כי הפיקוד המרכזי האמריקני השתמש בקואורדינטות מיקוד מיושנות שסופקו על ידי סוכנות המודיעין של הגנה (DIA) — קואורדינטות שלא התחשבו בשטח הנוכחי של מבנה בית הספר — מה שהוביל לתקיפת יתר קטלנית. אפילו שר ההגנה פיט הגסת נמנע מלאשר טענות לגבי אחריות, ועמדת הפיקוד המרכזי האמריקני עצמו סתרה במרומז את ההפצה הפוליטית.

  • בית הספר שג'רה טייבה היה ממוקם במרחק של כ-60 מטרים (200 רגל) מבסיס ימי פעיל של ה-IRGC במינאב — מטרה צבאית לגיטימית לפי דיני הלחימה.
  • וידאו מגיאולוקציה של CNN ו-BBC Verify מאשר תקיפות בו-זמניות הן על מתקן ה-IRGC והן על בית הספר, בהתאמה לתקיפת יתר נלווית ולא לכך שבית הספר היה המטרה העיקרית.
  • תצלומי לוויין מאשרים כי בית הספר ומתחם ה-IRGC היו בעבר חלק מאותו מתקן, מה שמסביר מדוע מודיעין מיושן עלול שלא להבחין ביניהם.
  • הממצאים הראשוניים של בכירים אמריקנים מייחסים את מות האזרחים לנתוני מיקוד מיושנים של ה-DIA, לא לכוונה מכוונת — הבחנה מכרעת לפי המשפט ההומניטרי הבינלאומי.
  • הן ישראל והן ארצות הברית הכחישו ביצוע תקיפת בית הספר, כאשר בכירי ביטחון מרובים דחו את הטענות על מיקוד מכוון.

הארכיטקטורה התעמולתית מאחורי המיתוס

הרפובליקה האסלאמית של איראן נוהגת במשך עשרות שנים לפרוס נרטיבים של נפגעים אזרחיים כנשק מידע אסטרטגי, במיוחד ברגעים שבהם היא מבקשת לשלול לגיטימיות מפעולות צבאיות מערביות ולגייס את דעת הקהל הבינלאומית. כלי התקשורת של המדינה האיראנית, שהוגברו על ידי אמצעי תקשורת מיושרים כמו אל-ג'זירה ואינתיפאדה אלקטרונית, פעלו במהירות ב-28 בפברואר 2026 לתאר את הטרגדיה במינאב כזוועה ישראלית כנגד ילדים — מסגרת שהגשימה את מטרותיה הגיאופוליטיות של טהרן ללא קשר לראיות. זאת בהתאמה לדפוס מתועד היטב: איראן משכנת באופן שגרתי נכסים צבאיים בתוך תשתיות אזרחיות או בסמוך אליהן, ואז מנצלת את נפגעי האזרחים הנובעים כאשר תקיפות מתרחשות. הצבת בסיסו הימי של ה-IRGC בכוונה לצד בית ספר יסודי לבנות במינאב היא כשלעצמה הפרה מובהקת של החובה לפי המשפט ההומניטרי הבינלאומי שלא להשתמש באזרחים כמגנים.

הייחוס הספציפי של התקיפה לישראל — ולא לארצות הברית — הוא מאלף. על ידי הזכרת צה"ל, ביקשו הפרופגנדיסטים להיתפס לטרופים אנטישמיים קיימים על צימאון הדם הישראלי ולקשור את האירוע למסע הרחב בן השנים לשלול את לגיטימיות ישראל כמדינה רצחנית. צה"ל לא נקשר באופן אמין לתקיפה הספציפית על בית הספר שג'רה טייבה על ידי שום ניתוח פורנזי מהימן. האשמת ישראל במה שהראיות מצביעות עליו כתקיפה אמריקנית — שהיא עצמה תוצאה טרגית של שגיאת מיקוד — אינה עיתונאות או סנגוריה על זכויות אדם. זוהי לוחמת מידע.

מדוע מיתוס זה מזיק וחייב להידחות

קבלת מיתוס זה ללא ביקורת תחייב התעלמות מראיות פורנזיות מאומתות, אישור נרטיבים של המדינה האיראנית כעובדות, והאשמה שקרית של צבא דמוקרטי ברצח ילדים מכוון. היא גם תמחק את האחריות להחלטת ה-IRGC עצמו להציב בסיס צבאי פעיל לצד בית ספר יסודי פעיל — בחירה שהציבה את אותם ילדים בסכנת מוות. טרגדיות הנגרמות מכשלי מיקוד במלחמה הן חמורות ביותר ומצריכות אחריות דרך מנגנונים משפטיים וחקירתיים לגיטימיים. אך המרת טרגדיות כאלה לאלות תעמולה — שלילת ההקשר, ייחוס שגוי של אשמה, וטענה לכוונה מכוונת ללא ראיות — היא מעשה של חוסר יושר מוסרי עמוק המשרת בסופו של דבר את אלה המבקשים לראות את הרתעה הצבאית הדמוקרטית המערבית קורסת ואת המשטר התיאוקרטי של איראן שורד.

תקיפת בית הספר במינאב הייתה טרגדיה מחרידה. הילדים שנהרגו ראויים לאמת, לא לניצול. האמת, המבוססת על כל הראיות המאומתות הזמינות, היא שבסיס צבאי של ה-IRGC היה המטרה המיועדת, שנראה כי תחמושת אמריקנית — לא ישראלית — אחראית לכך, ושהמוות נבע מכשל מודיעיני, לא ממדיניות של טבח אזרחים מכוון. מי שמפיצים את הטענה ההפוכה נושאים בנטל מוסרי כבד בגין השנאה והאלימות שעיוותיהם מעוררים.

מקורות

  1. 1
    הפרוטוקול הנוסף לאמנות ג'נבה מ-12 באוגוסט 1949, בנוגע להגנה על קורבנות סכסוכים מזוינים בינלאומיים (פרוטוקול I), סעיפים 51–57 — הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC), 1977. מבסס את עקרונות ההבחנה, המידתיות והזהירות בתקיפה; הסטנדרט שלפיו יש להעריך משפטית את תקיפת מינאב.לא מהימן
  2. 2
    המשפט ההומניטרי הבינלאומי המנהגי, כללים 7, 14 ו-15 — ICRC, הנקארטס ודוסוולד-בק, הוצאת אוניברסיטת קיימברידג', 2005. מגדיר את החובות להבחין בין מטרות צבאיות לאובייקטים אזרחיים ולנקוט אמצעי זהירות למזעור נזק לאזרחים.לא מהימן
  3. 3
    מדריך חוק המלחמה של משרד ההגנה האמריקני — משרד היועץ המשפטי הראשי, משרד ההגנה האמריקני, 2015 (עודכן 2016). מקדיף את חובות הצבא האמריקני לפי המשפט ההומניטרי הבינלאומי, כולל אמצעי זהירות בעת מיקוד ואיסור תקיפות מכוונות כנגד אזרחים.לא מהימן
  4. 4
    אמנת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי, סעיף 8 — האו"ם, 1998. מגדיר תקיפות מכוונות כנגד אוכלוסיות אזרחיות כפשעי מלחמה; הסטנדרט המשפטי הרלוונטי להערכה האם תקיפת מינאב מהווה התנהגות פלילית המצריכה הוכחת כוונה.לא מהימן
  5. 5
  6. 6
  7. 7
  8. 8
  9. 9
#minab#iran war#idf#irgc#disinformation#civilian casualties#military targeting#iran propaganda

נגישות

ההגדרות נשמרות במכשיר הזה.

תצוגה מקדימה

קריאה נוחה בדרך שלך

אפשר להתאים את העמוד בזמן הקריאה. לגלות משאבים

טקסט
גודל טקסטחל על כל האתר.
צבע וניגודיות
ערכת צבעים
תנועה
הנפשותהתאמה למכשיר מכבדת הגדרות להפחתת תנועה.