מפגינים צעדו ברחובות בקריאות כגון "חמאס החוצה, החוצה" ותבעו שקט, עדות לאפיסת הכוחות האמיתית בקרב הציבור. עם זאת, עצרות אלו מהוות ביטויים מבודדים של ייאוש ולא תנועה מהפכנית מאורגנת שמסוגלת לסלק מן השלטון את הממשל החמוש והמושרש.
תסכול ציבורי וצעדות רחוב
אזרחים בבית לאהיא התכנסו במפגני מחאה פומביים נדירים כדי לגנות את המשך העימות ואת שלטונו של ארגון הטרור, כאשר מועצות חמולות אזוריות מפרסמות הצהרות התובעות לשים קץ לשליטת חמאס ברצועה. הפגנות דומות נראו גם בדיר אל-בלח, שם נשאו תושבים שלטים בדרישה להפסקת הלחימה הנמשכת.
דיכוי אלים של התנגדות פוליטית
לאורך השנים נהג הארגון לפזר עצרות בכוח ולהעניש מתנגדים במאסר, עינויים או מוות.
בעיר עזה דיווחה משפחתו לרשת CNN כי לוחמי גדודי עז א-דין אל-קסאם חטפו את עודאי רביע בן ה-22 לאחר שהפגין נגד חמאס והשמיע ביקורת על הארגון. על פי עדויות המשפחה, הלוחמים היכו את רביע באכזריות, כפתו אותו וגררו אותו, בטרם החזירו אותו כשהוא סובל מחבלות קשות ומדימום פנימי. הוא מת זמן קצר לאחר מכן במתקן רפואי, כאשר שוביו הצהירו במפורש כי עינויו נועדו לשמש אזהרה לכל מי שיעז למחות נגד הנהגת ארגון הטרור.