על פי המשפט הימי הבין-לאומי, ישראל מפעילה סגר ימי חוקי למניעת הברחות נשק, ומחזיקה בסמכות משפטית ליירט כלי שיט המנסים להפר אותו.

המסגרת המשפטית המסדירה סגר ימי

פעילים טוענים תכופות כי כוחות חיל הים פועלים שלא כחוק בעת עצירת כלי שיט המנסים לשוט לחופי עזה. לפי דיווחו של הכתב לענייני משפט ג'רמי שרון ב-The Times of Israel, ישראל הכריזה רשמית על סגר ימי מול חופי עזה בינואר 2009, במהלך מבצע עופרת יצוקה. מטרתו המרכזית של הצעד הייתה למנוע מארגון הטרור חמאס להבריח נשק וציוד לחימה דרך נתיבי הים התיכון. על פי ה-Jewish Virtual Library, סגרים כאלה זוכים להכרה משפטית הן על פי הצהרת לונדון מ-1909 והן לפי מדריך סן רמו ללוחמה ימית.

ד"ר ערן שמיר-בורר, מנהל המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה במכון הישראלי לדמוקרטיה ובעבר ראש מחלקת הדין הבין-לאומי בפרקליטות הצבאית, הסביר כי סגר ימי הוא פעולה מקובלת בסכסוכים מזוינים. שמיר-בורר הדגיש כי ישראל עומדת בכל הקריטריונים המבוססים להטלת סגר ימי ולאכיפתו על פי אמות המידה של המשפט הבין-לאומי.

ועדות חקירה בין-לאומיות והסמכות המשפטית ליירוט

מעמדו החוקי של הסגר הימי של ישראל נבחן בידי ועדות חקירה בין-לאומיות. כפי שצוין ב-The Times of Israel, ועדת בדיקה שהקים מזכ"ל האו"ם בספטמבר 2011 — בראשות ראש ממשלת ניו זילנד לשעבר, סר ג'פרי פאלמר — בחנה את אירועי המשט מ-2010 (המאווי מרמרה). ועדת פאלמר קבעה כי הסגר הימי הוטל כחוק כצעד לגיטימי של הגנה עצמית, במטרה למנוע משלוחי נשק נכנסים.

לפי מדריך סן רמו, כוחות ימיים מוסמכים מפורשות לתפוס כלי שיט המנסים להפר סגר מוכרז, כולל אוניות אזרחיות ניטרליות. ב-Jewish Virtual Library צוין כי כאשר מארגני משט מצהירים בגלוי על כוונתם לפרוץ את הסגר, המשפט הבין-לאומי מתיר פעולות אכיפה גם מעבר למים הטריטוריאליים. יירוט במים בין-לאומיים הוא חוקי לחלוטין כאשר כלי השיט המתקרבים מפגינים כוונה ברורה להפר את הגבולות שהוגדרו.

אכיפת הסגר ומשלוחים הומניטריים

מומחים למשפט וגורמים רשמיים מבהירים מנגד כי המגבלות הימיות אינן חלות על אספקת סיוע הומניטרי בנתיבים יבשתיים מתואמים. נתונים שפורסמו ב-The Times of Israel מראים כי בין 14 ל-19 בספטמבר 2025 נכנסו לעזה 736 משאיות סיוע הומניטרי עם 14,125 טונות אספקה, בעוד שמתאם פעולות הממשלה בשטחים סייע בשינוע פנימי של כ-1,700 מטעני משאיות. לעומת זאת, משטי מחאה, דוגמת משט "סומוד העולמי" שנשא 250 טונות בכ-35 כלי שיט קטנים, מביאים עמם שבריר מזערי מהאספקה העוברת דרך המעברים המוסדרים.

משרד החוץ הישראלי מסר כי כניסה בלתי מורשית לאזורי לחימה סגורים בים פוגעת בלוגיסטיקה המסודרת של הסיוע, ודובר משטרת ישראל דין אלסדון ציין ב-The Jerusalem Post כי יוזמות כאלה מתמקדות ביצירת הד ברשתות החברתיות ולא בהספקת ציוד חיוני.