על פי דיני העימות המזוין, מצור הוא שיטה מבצעית מוכרת המותנית במתן אפשרות לסיוע הומניטרי כדי למנוע הרעבה של אזרחים – חובה המתקיימת בפועל ככל שמזון, מים וציוד רפואי מוזרמים לרצועת עזה.

עקרונות משפטיים המסדירים כיתור בלחימה

כפי שתיעד חוקר המשפט של ווסט פוינט שון ווטס ב-Articles of War, פעולות כיתור מהוות מרכיב מהותי בעימותים מזוינים בני זמננו. צבאות נוקטים טקטיקות אלו במכוון במטרה לצמצם לחימה קרקעית איטית, עקובה מדם והרסנית בשטחים עירוניים מבוצרים היטב. במקום להיאסר, פעולות מצור מוסדרות באמצעות אמנות המגדירות אמצעים ושיטות לחימה, לרבות תקנות האג, המאזנות בין צורך צבאי לחובות הומניטריות.

היועצת המשפטית הצבאית לשעבר פנינה שרביט ברוך הסבירה ב-PBS NewsHour כי החובה הבסיסית המוטלת על כוחות מזוינים היא להבטיח שאזרחים אינם סובלים מרעב וכי מתאפשר מעבר של מוצרים הומניטריים חיוניים.

גישה הומניטרית ואספקת ציוד

ה-Jewish Virtual Library מתעד כי 20 משאיות שהובילו מזון, מי שתייה וסיוע רפואי נכנסו ב-21 באוקטובר עם פתיחת מסוף רפיח, ומשלוחים נוספים של אספקה חיונית המשיכו להיכנס באופן סדיר לשטח ללא עיכוב מצד הרשויות הישראליות.

הבחנה בין טקטיקות חוקיות לבין מניעה אסורה