השם "אל-אקצא" יכול להתייחס למסגד התפילה הדרומי או למתחם המקודש הרחב כולו בהר הבית שבירושלים. ההבחנה הזו חשובה מפני שכיפת הסלע היא מבנה קודש נפרד סמוך למרכז הרחבה, בעוד שמסגד אל-אקצא הוא אולם התפילה בקצה הדרומי שלה.
מסגד ומתחם מקודש רחב
המבנה המכונה בדרך כלל מסגד אל-אקצא הוא המבנה הגדול לאורך הצד הדרומי של המתחם. המתחם הרחב יותר כולל את אותו מסגד, את כיפת הסלע, חצרות, שערים ומבני דת נוספים. מוסלמים משתמשים גם בשם אל-מסג'ד אל-אקצא עבור המתחם הירושלמי הקשור לתיאור המסע הלילי בקוראן.
במשפט העוסק בתפילת ציבור בתוך האולם הדרומי, "מסגד אל-אקצא" מצביע על המבנה. במשפט העוסק במעמד הדתי של המתחם כולו, "אל-אקצא" עשוי לציין את כלל השטח. המדריך לאתר הר הבית מתאר את כיפת הסלע ואת מסגד אל-אקצא הדרומי כמבנים נפרדים. גם התיאור של האדריכלות בירושלים האומיית מבחין בין שני אתרי הקודש שנבנו על הרחבה.
מה שתיעד מדריך משנת 1925
המועצה המוסלמית העליונה פרסמה בשנת 1925 את החוברת מדריך קצר לאל-חראם אל-שריף, ירושלים (A Brief Guide to al-Haram al-Sharif, Jerusalem). רשומת הקטלוג של הספרייה הלאומית של ישראל מזהה אותו כפרסום של המועצה. הסקירה ההיסטורית במדריך מתייחסת לאל-חראם אל-שריף כאל המתחם הקדוש ומציינת כי זיהויו עם מקומו של מקדש שלמה היה "מעבר לכל ספק". משפט זה מתעד כיצד תיארו מחברי המדריך את האתר בשנת 1925; מדובר במסמך היסטורי אחד, ולא בסקר ארכאולוגי.
על המבנים הנפרדים על גבי הרחבה, קראו כיצד התפתחו כיפת הסלע ומסגד אל-אקצא. העדויות להיסטוריה היהודית והממצאים הארכאולוגיים נדונים כאן.