שימוש באזרחים כמגן על מטרות צבאיות אסור, ואינו מבטל את מחויבויות הצד שכנגד. אזרחים נותרים מוגנים, וכל תקיפה חייבת לעמוד בכללי ההבחנה, המידתיות ואמצעי הזהירות הישימים.
מה אוסר כלל המגן האנושי
מחקר המשפט ההומניטרי הבינלאומי המנהגי של הצלב האדום (ICRC) מגדיר שימוש במגן אנושי כשימוש מכוון בנוכחותם או בתנועתם של אזרחים כדי להקנות לכוחות, נקודות או אזורים צבאיים חסינות מפני תקיפה. קרבה גרידא בין אזרחים ללוחמים אינה מבססת כשלעצמה מטרה אסורה זו. כלל 97 של ה-ICRC קובע את האיסור.
על הצדדים, ככל שניתן, להרחיק אזרחים ועצמים אזרחיים הנמצאים בשליטתם מסביבת מטרות צבאיות. כלל 24 של ה-ICRC קובע כלל זהירות זה. הפרה מצד אחד אינה הופכת אזרחים ללוחמים ואינה מוחקת את חובות הצד האחר.
מה עדיין נדרש בכל תקיפה
תקיפה מותרת רק נגד מטרה צבאית. עצם אזרחי נחשב כמטרה רק אם אופיו, מיקומו, ייעודו או השימוש בו תורמים תרומה ממשית לפעולה צבאית, ופגיעה בו מקנה יתרון צבאי מובהק בנסיבות הקיימות באותה עת. תקיפה אסורה אם הנזק האזרחי האגבי הצפוי יהיה מופרז ביחס ליתרון הצבאי המוחשי והישיר הצפוי. מתכנני תקיפה חייבים לנקוט אמצעי זהירות ישימים כדי למנוע פגיעה באזרחים או למזער אותה. הסבר ה-ICRC על דיני המלחמה מסכם דרישות אלה.
אזהרות עשויות להיות אמצעי זהירות אחד כאשר הנסיבות מאפשרות זאת, אך אינן הופכות תקיפה בלתי חוקית לחוקית. כדוגמה מתוארכת, צה"ל מסר כי פתח ואבטח נתיבי פינוי מבתי החולים שיפא, רנתיסי ונאצר ב-12 בנובמבר 2023, לרבות מעבר רגלי ובאמבולנסים. ההודעה על נתיבי בתי החולים מתעדת את הטענה ותאריכה; אין היא מבססת את חוקיותה של כל תקיפה באזור.
מגנים אנושיים אינם מכריעים את שאלת הכוונה לרצח עם
ראיות לכך שחמאס השתמש באזרחים כדי להגן על נכסים צבאיים עשויות לסייע בהסבר הזירה המבצעית ולהשפיע על נסיבותיהן של תקיפות מסוימות. אין בהן כדי לקבוע שכל אתר סמוך היה מטרה צבאית או להכריע האם תקיפה הייתה מידתית. כמו כן, אין בהן מענה לשאלת רצח העם המובחנת, הדורשת הוכחה של מעשה אסור וכוונה מיוחדת להשמיד קבוצה מוגנת. ראו המבחן המשפטי של האמנה.