ביקורת על ממשלת ישראל, החלטה צבאית או חוק אינה אנטישמית מעצם טבעה. הברית הבין־לאומית לזיכרון השואה (IHRA) קובעת שביקורת על ישראל הדומה לביקורת המופנית כלפי כל מדינה אחרת אינה יכולה להיחשב אנטישמית. הגדרת העבודה שלה מציינת גם דוגמאות הנוגעות לישראל, ובהן שלילת ההגדרה העצמית של יהודים או החלת סטנדרט כפול, תוך דרישה להביא בחשבון את ההקשר הכולל.
מתחילים במילים ובמושא הביקורת
שאלו למי הדברים מופנים ומה נטען. ציון שם של שר, מדיניות, פעולה צבאית או החלטת בית משפט, וקריאה לשנותם, הם ביקורת פוליטית. הטלת אשמה קולקטיבית על יהודים בשל מעשי ישראל, דרישה מיהודים לתת על כך דין וחשבון, או התייחסות לשכנים יהודים כאל סוכני ישראל — מעבירות את האחריות מממשלה לאנשים בשל היותם יהודים. IHRA מונה במפורש האשמת אזרחים יהודים בנאמנות לישראל יותר מאשר למדינתם כדוגמה עכשווית.
קריאות לאלימות נגד יהודים, טענות קונספירטיביות על שליטה יהודית והטרדת מוסדות יהודיים הן אנטישמיות, בלי קשר לעמדת הדובר כלפי מדיניות ישראל. הגדרת IHRA מזהה ביטויים המכוונים נגד יהודים ומוסדותיהם, ודוגמאותיה כוללות טענות קונספירטיביות שלפיהן יהודים שולטים יחד בממשלה, בתקשורת או בכלכלה. להבחנה קשורה, ראו מתי פעילות הופכת להאשמה קולקטיבית.
משתמשים במסגרת שלושת ה־D כנקודת מוצא
במאמר מ־2004 הציע נתן שרנסקי לבחון דמוניזציה, סטנדרטים כפולים ודה־לגיטימציה. הוא הציג את המסגרת ככלי לזיהוי מצבים שבהם רטוריקה נגד ישראל חוזרת על דפוסים אנטישמיים. זו מסגרת של הסברה, לא מבחן מכני שמכריע מקרה בפני עצמו. האשמה חריפה יכולה להיות טיעון פוליטי אם היא מבוססת ומיושמת בעקביות; דפוס המציג יהודים או את ישראל כרשעים, קונספירטיביים או בלתי ראויים לזכויות באופן ייחודי עשוי להעיד על אנטישמיות. קראו את מאמרו המקורי של שרנסקי מ־2004 להסבר שלו.
בודקים את ההקשר לפני שמסיקים מסקנות
דוגמאות IHRA הן להמחשה ואינן מחייבות מבחינה משפטית; הן אינן קובעות שכל ביטוי המופיע בהן מוכיח אוטומטית שנאה. יש לבחון את האמירה כולה, את מושא הדברים, את ההתנהלות שסביבה והאם הדובר מבחין בין יהודים לבין ממשלת ישראל. אותן מילים עשויות לתפקד אחרת בניתוח היסטורי, בטיעון מדיניות, באיום או בטענה קונספירטיבית. השאלה המעשית היא אם הדברים מבקרים את פעולות המדינה או מייחסים אשמה קולקטיבית, משתמשים במיתוסים אנטי־יהודיים או שוללים מיהודים זכויות לאומיות שוות.
האמנה הבין־לאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות קובעת שלכל העמים הזכות להגדרה עצמית. לשאלה הקשורה לזכויות לאומיות של יהודים, המשיכו אל ההגדרה העצמית של יהודים ואנטי־ציונות, או קראו על סטריאוטיפים אנטישמיים המוחלים על ישראל.