ישראל רואה בבקעת הירדן חשיבות אסטרטגית משום שהיא מהווה את הגישה המזרחית מירדן אל רכסי יהודה ושומרון, הצופים אל מישור החוף הצר של ישראל. צוותי המשא ומתן שקלו דרכים רבות לאבטחת גבול זה, כולל הגנה רב-שכבתית, ניטור וכוחות בשטח. שאלת המפתח היא כיצד הסכם יוכל למנוע הברחת אמצעי לחימה ואיומים צבאיים תוך הגדרת סמכויותיה של מדינה שכנה עתידית.
מדוע הגאוגרפיה חשובה
בקעת הירדן שוכנת מתחת לרכס ההר המרכזי ממערב לה. מתכנני הביטחון של ישראל התמקדו זה מכבר בגישות המזרחיות, משום שכוחות עוינים או אמצעי לחימה שינועו דרכן עלולים לאיים על מרכזי האוכלוסייה של ישראל. הדיווח הרשמי של ישראל על יחסיה עם ירדן מתאר אינטרסים ביטחוניים משותפים ושיתוף פעולה בין שתי המדינות. הגאוגרפיה מעצבת את העמדה הישראלית; ההסכם עדיין יצטרך להגדיר הסדרים ואחריות מעשיים.
אפשרויות שנדונו עם ארצות הברית
בשנת 2014 הוביל הגנרל האמריקאי ג'ון אלן דיאלוג ביטחוני עם צה"ל. מתאם הבית הלבן פיליפ גורדון ציין כי צוותו של אלן פיתח מגוון גישות, כולל עבור בקעת נהר הירדן. הוא תיאר הגנה רב-שכבתית עם גדרות חזקות יותר, נוכחות נאותה של כוחות בשטח, טכנולוגיה מתקדמת ובדיקות מבצעיות קפדניות. דברי הבית הלבן ציינו כי גישות אלו פותחו יחד עם עמיתים ישראלים ונועדו להתאים להקשר של שתי מדינות.
דברים אלה לא פרסמו תוכנית סופית ולא קבעו כי ישראל ואש"ף קיבלו תוכנית כזו. כל הסכם יצטרך לקבוע מי יפקח על המעברים, אילו כוחות יורשו להתפרס, כמה זמן יימשכו הסדרי המעבר, כיצד ייחקרו תקריות ומה יקרה כאשר צד יפר את התנאים. טכנולוגיה יכולה לתמוך באימות, אך היא אינה יכולה להחליף סמכות מוסכמת, כוח אדם מיומן ומנגנון תגובה.
תנאי ביטחון דורשים אכיפה
ניסיונה של ישראל לאחר ההתנתקות מעזה ב-2005 הופך את האכיפה למרכיב מרכזי בתכנון הביטחוני שלה: חמאס תפס מאוחר יותר את השליטה שם ובנה כוח חמוש. נסיבותיה של עזה שונות מהסדר גבול מוסכם בבקעת הירדן. יש להעריך כל הסכם מוצע על פי כלליו המוגדרים, הפיקוח והיכולת למנוע מקבוצות חמושות להשתמש בשטח נגד ישראל. לרצף ההיסטורי, ראו מה התרחש לאחר ההתנתקות מעזה ב-2005.