בתי כנסת רבים ברובע היהודי של העיר העתיקה נהרסו ב-1948 ובשנות השלטון הירדני שלאחר מכן. האבדות הבולטות ביותר היו בית כנסת החורבה, שהוחרב כליל לאחר שספג נזק כבד, ובית כנסת תפארת ישראל, שפוצץ במהלך קרבות ההכרעה. ועדה בין-משרדית ישראלית דיווחה ב-1967 כי 56 מתוך 58 בתי הכנסת ברובע נהרסו; רק שניים נותרו עומדים על תילם.
חלק מהמבנים ניזוקו במהלך הקרב על הרובע, אך הריסות אחרות אירעו לאחר הכניעה במאי 1948. המקורות ההיסטוריים אינם מתייחסים לכל מבנה בצורה זהה, ולכן להיסטוריה של כל בית כנסת יש חשיבות משל עצמה. על פינוי הקהילה ראו כיצד נפל הרובע היהודי.
החורבה ותפארת ישראל
בית כנסת החורבה היה המבנה הבולט ביותר ברובע היהודי. בנייתו הושלמה ב-1864 על חורבותיו של בית כנסת קדום יותר, וכיפתו הגדולה שלטה בקו הרקיע של העיר העתיקה. הפגזות הלגיון הירדני ב-1948 גרמו לו נזק קשה, ולאחר מכן הוא פוצץ ונהרס. ההיסטוריה של המבנה באתר הקרן לירושלים מתעדת את השלמת הבנייה, את נזקי המלחמה ואת ההריסה שלאחריה. בית כנסת החורבה נבנה מחדש ונחנך שוב בשנת 2010.
בית כנסת תפארת ישראל, שנודע גם כבית הכנסת ניסן ב"ק, היה נקודת ציון מרכזית נוספת. כיפתו הגבוהה התנשאה מעל גגות הרובע היהודי. הוא נהרס במהלך מתקפת הלגיון הערבי לכיבוש העיר העתיקה במאי 1948. התיעוד המצולם של התקופה בספרייה היהודית הווירטואלית מציג את חורבן בתי הכנסת ואתרי הקהילה בעיר העתיקה.
עשרות מבנים שאבדו, לא רק שניים
החורבה ותפארת ישראל לא היו האבדות היחידות. שני בתי הכנסת הללו הפכו לסמל של הרס נרחב בהרבה בשכונה צפופה שהכילה בתי תפילה רבים ומוסדות קהילתיים. בשנת 1967 סקרה ועדה בין-משרדית ישראלית את המקומות הקדושים ליהדות לאחר שירושלים אוחדה. דיווח בן התקופה של סוכנות הידיעות היהודית (JTA) סיכם את ממצאי הוועדה: כל 58 בתי הכנסת ברובע היהודי, למעט שניים, נהרסו. הדוח ציין את בית הכנסת של חסידי חב"ד ואת ישיבת תורת חיים בין המבנים הבודדים ששרדו.
המניינים המדויקים משתנים בין המקורות בני התקופה, כיוון שחלקם מנו בתי כנסת בלבד ואחרים כללו את כל בתי התפילה או מוסדות הדת ברחבי העיר העתיקה. איגרת ישראלית לאו"ם משנת 1968 תיארה 35 בתי תפילה יהודיים בעיר העתיקה ודיווחה כי כולם למעט אחד נהרסו או נבזזו. האיגרת המובאת בארכיון האו"ם מציגה ספירה נפרדת זו. מספרים אלה נובעים מסקרים שונים ואין לערבב ביניהם.
משמעות החורבן
בתי הכנסת ברובע היהודי לא שימשו רק אולמות תפילה. נשמרו בהם ספרי תורה, חדרי לימוד, ארכיונים ותשמישי קדושה ששימשו קהילות לאורך דורות. הריסתם מחקה את המרכזים הפיזיים של קהילה שגורשה לאחר הכניעה. הסקירה הכללית על ירושלים תחת שלטון ירדן מסבירה כיצד השתלב הרס הרובע בסגירה הרחבה יותר של המקומות הקדושים ליהודים. הדף הבא מתאר את האיסור על גישת יהודים לכותל המערבי.
המבנים המעטים ששרדו לא פיצו על אובדן החיים הדתיים ברובע היהודי. מבנה שנותר או בית מדרש בודד לא יכלו להוות תחליף לעשרות קהילות, לספריותיהן, לתשמישי הקדושה ולמסמכי הקהילה שלהן. הסקר שנערך לאחר 1967 חשף את היקף האובדן לעיני התושבים והחוקרים ששבו אל הרובע.