ישראל ורוסיה מנהלות סחר בסחורות, אך הנתונים הזמינים אינם מראים שרוסיה מהווה נדבך מרכזי בכלכלת ישראל. דו"ח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של ישראל לשנת 2024 אינו כולל את רוסיה בין המדינות המובילות ביצוא סחורות, יבוא, עודפי סחר או גירעונות סחר. נתון זה תומך במסקנה שקולה לגבי סחר בסחורות, ואינו מהווה קביעה לגבי כל קשר בתחומי השירותים או ההשקעות.
מה מראים נתוני הסחר של ישראל
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של ישראל דיווחה כי יצוא הסחורות הסתכם ב-223.6 מיליארד ש"ח בשנת 2024 והיבוא הסתכם ב-339.5 מיליארד ש"ח. לוחות המדינות בדו"ח מפרטים את השותפות העיקריות; רוסיה אינה מופיעה בין השותפות המובילות או במאזני הסחר הגדולים ביותר. הנתונים אינם כוללים יהלומים בהשוואות בין המדינות ואינם כוללים שירותים כגון תוכנה. דו"ח סחר החוץ של הלמ"ס לשנת 2024 מפרט סייגים אלה.
נתוני הסחר בסחורות אינם זהים לחשיפה הכלכלית הכוללת. שירותים והשקעות דורשים נתונים נפרדים. הערכת קרן המטבע הבינלאומית (IMF) לישראל לשנת 2023 דנה בהשפעות הרחבות יותר של קשרי סחר אזוריים וחשיפה לסנקציות; יש לקרוא את הניתוח הספציפי למדינה בהתאם להיקף מוגדר זה. דו"ח ה-IMF ונתוני שותפי הסחר של הבנק העולמי (WITS) לשנת 2022 מספקים הקשר מתועד נוסף.
הסחר לא מנע חיכוך פוליטי
לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה ב-2022, סנקציות ובקרות יצוא שהטילו ארצות הברית, האיחוד האירופי וממשלות נוספות השפיעו על חברות המנהלות קשרים עסקיים עם רוסיה. ישראל לא הצטרפה למשטר הסנקציות המערבי המלא, בעוד שחברות ישראליות עדיין נדרשו לעמוד במגבלות החלות על הבנקים, הספקים ושווקי היעד שלהן.
הקשרים המסחריים נמשכו לצד מחלוקות סביב אוקראינה, סוריה וקשריה של רוסיה עם איראן. הסחר יוצר קשרים מעשיים, אך נתוני הסחורות שפורסמו אינם מעידים על תלות כלכלית גדולה דיה כדי להסביר את מדיניות החוץ של ישראל. לגבי הסיכונים הביטחוניים והדיפלומטיים, ראו יחסי רוסיה-ישראל מ-1991 ועד היום.