כ-875,000 עולים ילידי ברית המועצות לשעבר הגיעו לישראל בין 1990 ל-2000. הם היוו את החלק הארי בעשור שבו הגיעו כמיליון עולים למדינה, ושינו במהירות את פני האוכלוסייה, שוק העבודה וחיי התרבות בישראל.
עשור מוגדר והיקף ברור
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מנתה כמיליון עולים בשנים 1990–2000, בהם 875,000 ילידי ברית המועצות לשעבר; 81% מתוכם הגיעו מהרפובליקות האירופיות. מאותו דו"ח עולה כי האנשים שעלו במהלך שנות ה-90 היוו כ-14% מאוכלוסיית ישראל בעת פרסום הדו"ח. נתונים אלה מתייחסים לתקופת עלייה מוגדרת ולבסיס אוכלוסייה מסוים, ולא לעלייה באחוזים המחושבת כנגד שנה בודדת. ראו את דו"ח האוכלוסייה של הלמ"ס ואת המחקר הדמוגרפי על עולי ברית המועצות לשעבר.
הון אנושי פוגש שוק עבודה משתנה
בין העולים היו אנשי מקצוע בעלי השכלה ברפואה, הנדסה, מדע ואמנויות. מעסיקים ומוסדות בישראל נדרשו להכיר בתעודות מקצועיות ולשלב את העולים החדשים במקומות עבודה דוברי עברית. הקהילה קיימה גם עיתונות, להקות והרכבי אמנות ופעילות תרבותית בשפה הרוסית, מה שהעניק לרוסית נוכחות בולטת בחיי היומיום בישראל.
העלייה מברית המועצות לשעבר לא הייתה חוויה אחידה. העולים הגיעו מרפובליקות רבות ונבדלו בשפתם, ברקע הדתי שלהם, במקצועותיהם ובעמדותיהם הפוליטיות. לפיכך, המדד המדויק לתיאור הקבוצה הוא נתוני ההגירה, ולא התייחסות לישראלים דוברי רוסית כמקשה פוליטית אחת.
העלייה הפכה לחלק מהחיים הציבוריים
עולים חדשים וילדיהם השתלבו בעולם העסקים, באמנות, בשלטון המקומי ובפוליטיקה הארצית. היקף העלייה חיבר את ישראל למשפחות ברחבי המרחב הפוסט-סובייטי וגיוון את מגוון השפות ומוסדות התרבות במדינה. סיפור זה מתקשר ישירות גם לקרע הדיפלומטי המוקדם ולחידוש היחסים, הנסקרים בעמוד יחסי ברית המועצות-ישראל.