חצר אלכסנדר, הכוללת את כנסיית אלכסנדר נבסקי בסמוך לכנסיית הקבר בירושלים, הפכה למוקד של תביעות בעלות סותרות מצד ממשלת רוסיה והחברה האורתודוקסית הפלסטינית של ארץ הקודש. במרץ 2022 ביטל בית המשפט המחוזי בירושלים את רישום הנכס על שם רוסיה והעביר את שאלת הבעלות להכרעת ממשלת ישראל.
כיצד הגיע הסכסוך לבית המשפט
האתר הוא מתחם דתי רוסי-אורתודוקסי שהוקם בשלהי המאה התשע-עשרה. ממשלת רוסיה ביקשה הכרה כבעלים; החברה האורתודוקסית הפלסטינית ערערה על הרישום וטענה לבעלותה על הנכס. בשנת 2020 קיבל רשם המקרקעין את בקשת ממשלת רוסיה להירשם כבעלים. החברה הגישה ערעור לבית המשפט.
ב-3 במרץ 2022 ביטל בית המשפט המחוזי בירושלים את ההעברה ופסק כי הסוגיה צריכה להיות מוכרעת על ידי הממשלה, בהתחשב במעמדו של האתר כמקום קדוש. הדיווח על פסק הדין מפרט את תוצאתו המעשית: רישום הבעלות של רוסיה בוטל וההכרעה הושארה לממשלה. דיווח בגלובס מציין את בית המשפט ומתאר את סכסוך הרישום.
הפסיקה לא הכריעה בשאלת הבעלות הסופית
ההחלטה הייתה פרוצדורלית בהיבט מהותי: היא ביטלה את הרישום אך לא הוציאה פסק דין חלוט הקובע לגופו של עניין כי החברה היא הבעלים. האחריות להכריע בשאלת הבעלות הוטלה על הממשלה. לפיכך, לא ניתן לתאר את החלטת בית המשפט כהעברה סופית של הנכס לאף אחד מהצדדים.
התיק משך תשומת לב דיפלומטית משום שהיה מעורב בו אתר דתי רוסי בולט לצד המדינה הרוסית. דיווחים באותה תקופה קשרו בין ההחלטה מ-2020 לבין המאמצים להביא לשחרורה של הישראלית נעמה יששכר מהכלא הרוסי. פסיקת הבעלות עצמה נגעה לרישום ולסמכות להכריע בנושא. להקשר רחב יותר של היחסים עם מוסקבה, ראו יחסי רוסיה-ישראל מ-1991 ועד היום.