המצב הביטחוני ביהודה ושומרון ומשבר הרשות הפלסטינית

תמונת המצב הביטחונית ביהודה ושומרון מהווה את אחת הזירות האסטרטגיות החיוניות והמורכבות ביותר של ישראל, המשפיעה באופן ישיר על שלומם של מיליוני אזרחים ישראלים ועל היציבות האזורית. קטגוריה זו בוחנת את השחיקה המבנית של הרשות הפלסטינית תחת הנהגת מחמוד עבאס, את ואקום המשילות החמור במרכזים עירוניים מרכזיים כגון ג'נין ושכם, ואת הניצול של ואקום זה בידי ארגוני טרור, בהם חמאס, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני וחוליות חמושות מקומיות הממומנות ומוכוונות בידי המשטר האיראני. עבור העוסקים בהסברה הישראלית, נושא זה עומד במוקד השיח הבינלאומי: גורמים ביקורתיים בזירה העולמית מציגים לעיתים קרובות את צעדי הביטחון הישראליים כפעולות שרירותיות, תוך התעלמות מוחלטת מקריסת מנגנוני הביטחון הפלסטיניים, מההסתה השיטתית המופצת על ידי מוסדות רשמיים של הרשות, ומהאיומים הצבאיים הממשיים המתפתחים בסמוך לרצועת החוף הצרה של ישראל.

שורשים היסטוריים ושחיקת המשילות

החלוקה המנהלית הנוכחית של יהודה ושומרון נשענת על הסכם הביניים אוסלו ב' שנחתם ב-1995, אשר חילק את השטח לאזורים A, B ו-C, והעניק אחריות אזרחית וביטחונית מלאה בריכוזי האוכלוסייה הפלסטיניים הגדולים (שטח A) לרשות הפלסטינית שהוקמה אז. במסגרת הסכמים אלו, התחייבה הרשות הפלסטינית להילחם בארגוני טרור, למנוע פעולות עוינות נגד ישראלים ולפרק קבוצות חמושות בלתי חוקיות. עם זאת, עשורים של שלטון אוטוקרטי, ניהול כספי כושל, השעיה מתמשכת של הבחירות לפרלמנט ולנשיאות מאז 2006 ותחושת ייאוש נרחבת בקרב הציבור הפלסטיני רוקנו את הרשות מסמכותה. בשנים האחרונות, שיתוק מוסדי זה אפשר לשלוחות טרור במימון איראני להתבסס במחנות פליטים ובערים, מה שלא הותיר לצבא ההגנה לישראל (צה"ל) ברירה אלא לבצע מבצעים ממוקדים לסיכול טרור כדי להקדים ולמנוע פיגועים המוניים בריכוזי אוכלוסייה ישראליים.

אתגרי עומק מבניים

• שחיקה מוסדית ומשבר הירושה: שחיתות מושרשת, היעדר לגיטימציה דמוקרטית ומאבקי ירושה מתקרבים בהנהגת פתח שיתקו את משילות הרשות, והובילו לכך שמנגנוני הביטחון שלה אינם מסוגלים ואינם מעוניינים לאכוף סדר מול מיליציות חמושות בשטח A.
• התפשטות מיליציות בחסות איראנית: זרימת אמצעי לחימה מתקדמים, מטעני חבלה תקניים ומימון בלתי חוקי שמוביל המשטר בטהראן דרך נתיבי הברחה אזוריים יצרו תאי טרור חמושים בכבדות ברחבי צפון השומרון.
• הסתה מוסדית ותמריצים כלכליים לטרור: מוסדות רשמיים של הרשות הפלסטינית ממשיכים להלל אלימות בכלי התקשורת ובתוכניות הלימודים, לצד שימור מנגנון התשלומים למחבלים ("Pay-to-Slay") המעניק קצבאות למחבלים כלואים ולמשפחות מחבלים מתאבדים, דבר המתמרץ ישירות פעולות טרור כפי שמתועד בפרסומי משרד החוץ הישראלי בנושא טרור והסתה פלסטינית.
• איום על מרכזי אוכלוסייה מרכזיים בישראל: הקרבה הגאוגרפית של יהודה ושומרון למישור החוף, לנמל התעופה בן גוריון ולירושלים הופכת כל נסיגה ביטחונית או מוקד טרור בלתי מטופל לאיום קיומי מיידי על אזרחי ישראל.

תפיסת הביטחון ועמדתה המדינית של ישראל

תפיסת ההפעלה של ישראל ביהודה ושומרון מבוססת על חובתה הריבונית של כל מדינה להגן על אזרחיה מפני אלימות רצחנית. לאור העובדה שהרשות הפלסטינית מתנערת באופן עקבי מחובתה המוסכמת לפרק תשתיות טרור בשטחה, צה"ל ושירות הביטחון הכללי (שב"כ) שומרים על חופש פעולה מבצעי לנטרול איומים מיידיים, להחרמת אמצעי לחימה ולחשיפת מעבדות חבלה בטרם יצאו פיגועים לפועל בערי ישראל. ישראל מקפידה להבחין בין גורמי טרור עוינים לבין האוכלוסייה האזרחית באמצעות מתן מענה הומניטרי, היתרי תעסוקה כלכליים ומעברים רפואיים, תוך הפעלת בידוק ביטחוני ממוקד לסיכול הברחות נשק, כפי שמופרט בתדרוכי צבא ההגנה לישראל על פעילות המעברים הביטחוניים. בהיבט ההסברתי, ישראל מדגישה כי הצעדים הביטחוניים מהווים מענה ישיר ומבוסס עובדות נגד רשתות טרור פעילות, ולא צעדים פוליטיים חד-צדדיים.

קווים מנחים להסברה ושיח ציבורי

בשיח ציבורי, ברשתות החברתיות ובזירה האקדמית אודות המצב הביטחוני ביהודה ושומרון, על העוסקים בהסברה להחזיר בעקביות את ההקשר הבסיסי שלעיתים קרובות מושמט מהנרטיב המוטה. יש למקד את הדיון במציאות של קריסת המשילות הפלסטינית: להבהיר שפעולות צה"ל מתרחשות כיוון שהרשות הפלסטינית הפקירה את עריה למיליציות חמושות הנתמכות בידי איראן ומכוונות לפגוע באזרחים. יש להפריך את הטענה השגויה לפיה מחסומים וגדרות ביטחון הם אמצעי ענישה, ולהציג אותם כמנגנוני הגנה מצילי חיים שהביאו לצניחה של למעלה מ-90% בפיגועי ההתאבדות לאחר האינתיפאדה השנייה. בנוסף, ראוי להדגיש את הסתירה המוסרית של הרשות הפלסטינית, הדורשת סיוע בינלאומי בעודה מקצה תקציבי עתק לתגמול מחבלים. הצגת העובדות הביטחוניות בשטח, החובות המשפטיות והחתרנות האזורית של איראן מספקת מענה עובדתי מוצק ומשכנע להגנה על פעילות הסיכול של ישראל.