ישראל מבצעת פשיטות באזור A כאשר גורמי הביטחון שלה מעריכים כי חשודים או כלי נשק מציבים איום שלא ניתן להתמודד איתו באמצעות פעולת הרשות הפלסטינית לבדה. אוסלו ב׳ הטיל על הרשות אחריות לסדר הציבורי ולביטחון הפנים של הערבים באזור A, אך ההסכם גם קבע תחומי אחריות ביטחוניים מתמשכים לישראל ומנגנוני תיאום משותפים. דיווח צה״ל על פעילות נגד טרור.
מה קובע ההסכם
הסכם הביניים משנת 1995 הקים ועדות ביטחון משותפות וערוצי תיאום בין ישראל לרשות הפלסטינית, שפרטיהם בנספחי הביטחון. ההסדרים לא ביטלו את אחריות ישראל לאזרחיה ולא הפכו את הרשות לגורם היחיד שיכול להגיב לאיומים. נוסח ההסכם הוא המקור העיקרי למסגרת הסמכויות והתיאום.
מדוע נערכות פשיטות
הרשויות הישראליות מתארות פשיטות כמאמצים לעצור חשודים מבוקשים, לתפוס כלי נשק ולמנוע פיגועים. באוגוסט 2024 דיווח צה״ל כי כוחות באזורי ג׳נין ונור א־שמס פירקו מטעני צד ותפסו כלי ירייה בטולכרם. כוחות ישראליים מסרו שהפעולה כוונה נגד מטעני צד וכלי ירייה.
תיאום ופעולה עצמאית יכולים להתקיים במקביל. כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית וגורמים ישראליים קיימו קשר בענייני ביטחון, בעוד משברים פוליטיים ופעילות חמושה מכבידים על שיתוף הפעולה. דוח הפעילות מאוגוסט 2024 מציג מקרה אחד ממועד מוגדר. למסגרת הסמכויות ראו אזורים A, B ו־C; על הסיעות החמושות המעורבות ראו את העמוד על הקבוצות החמושות בצפון.