אבטחת הכבישים המקשרים בין יישובים וערים ישראליים ביהודה ושומרון נשענת על שכבות של אמצעים: סיורים, מחסומים, מכשולים פיזיים, מודיעין ותגובה מקומית למצבי חירום. השילוב משתנה לפי הדרך והערכת האיום. אין הסדר אחד החל על כל יישוב או על כל כביש. נוסח הסכם אוסלו ב׳.
מחסומים ותנועה
מחסומים מאפשרים לכוחות הביטחון לבדוק כלי רכב ואנשים, וניתן להתאים אותם בתגובה לאיומים. הם עלולים גם לגרום לעיכובים ולהגביל את תנועת התושבים הערבים, ולכן למיקומם ולכללי הפעלתם יש השלכות מעשיות מעבר לביטחון. צה״ל מתאר את מטרת המעברים ואת אופן הפעלתם בסקירה על מחסומים ומעברים.
תשתיות כבישים, לרבות כבישים עוקפים, משנות את דפוסי הגישה ויכולות להפריד בין זרמי תנועה. יש להעריך את מטרתן ואת השפעתן דרך אחר דרך; טענות שכביש מסוים נבנה מסיבה אחת בלבד מחייבות ראיות הנוגעות לפרויקט המסוים.
היערכות קהילתית
בכמה יישובים ישראליים פועלים צוותי חירום מקומיים ורכזי ביטחון המשתפים פעולה עם הרשויות האזוריות. הציוד, כוח האדם והשילוב הצבאי משתנים, ולכן לא נכון לטעון שקיימת מערכת אחידה בכל מקום. גישת הביטחון הלאומית משלבת היערכות מקומית עם תגובת המשטרה והצבא.
האמצעים האלה נועדו להתמודד עם פיגועים נגד אזרחים ונוסעים, ובה בעת משפיעים על התנועה היומיומית. אירועים מבצעיים מסוימים ופעילות חמושה נדונים בעמוד הקבוצות החמושות, ומסגרת הסמכויות מפורטת כאן.