משבר הרשות הפלסטינית משלב לחץ תקציבי, בעיות של לגיטימציה פוליטית ואי־ודאות בנוגע לירושה. הבנק העולמי דיווח במאי 2024 כי פער המימון של הרשות הגיע ל־682 מיליון דולר בסוף 2023, וצפה כי בתוך חודשים הוא עלול לגדול עד 1.2 מיליארד דולר. הוא קשר את ההחמרה לצמצום העברות הכנסות הסילוקין ולירידה בפעילות הכלכלית. עדכון הבנק העולמי בנושא התקציב.
מדוע התקציב נתון ללחץ
הכנסות סילוקין — מסים שישראל גובה על סחורות ועבודה ומעבירה לרשות הפלסטינית לפי ההסדרים הקיימים — הן מקור הכנסה מרכזי. הפסקות והפחתות, פעילות מקומית חלשה וצמצום הסיוע מחו״ל הקטינו את הסכומים הזמינים למשכורות ולשירותים. עדכון הבנק העולמי ממאי 2024 הזהיר מפער מימון שגדל במהירות ותיאר צבירת חובות ועיכוב בתשלום לעובדים כאמצעי מימון.
התמונה התקציבית לבדה אינה מסבירה את חולשתה הפוליטית של הרשות. מחמוד עבאס מכהן כנשיא מאז הבחירות ב־2005; מאז לא נערכו בחירות נוספות לנשיאות. המועצה המחוקקת אינה מתפקדת מאז הפיצול בין פת״ח לחמאס ב־2007, ולכן מנגנוני הבקרה המוסדיים מוגבלים ואין מנדט בחירות עדכני.
סוגיית הירושה לא הוכרעה מבחינה מוסדית
חוק היסוד קובע כי יו״ר המועצה המחוקקת יכהן זמנית כנשיא אם המשרה תתפנה, עד לקיום בחירות בתוך 60 יום. פירוק המועצה בצו נשיאותי בשנת 2018 והיעדרו של פרלמנט מתפקד מעלים שאלות מעשיות בנוגע לאופן שבו הוראה זו תיושם. החוק והמבנה הפוליטי הנוכחי אינם מבטיחים יורש יחיד. גורמים בפת״ח, מוסדות הרשות הפלסטינית וחמאס ישפיעו כולם על המאבק.
הלחצים האלה משפיעים על יכולת הרשות לספק שירותים ולקיים מוסדות ביטחון. מסגרת אוסלו וחלוקת תחומי האחריות מוסברות בעמוד חלוקת האזורים; המדיניות הנפרדת בנושא תשלומים לאסירים ולמשפחות מתוארת כאן.