המשפט הבין־לאומי ובתי הדין

בדיקות עובדות ותשובות מבוססות מקורות בנושא המשפט הבין־לאומי ובתי הדין.

מציג 61–90 מתוך 183 בדיקות עובדות
המשפט הבין־לאומי ובתי הדיןקראו עוד
מיתוס

"תא לגיטימציה" סודי של צה"ל ניהל תוכנית רשמית לפברק מידע מודיעיני המציג באופן שקרי עיתונאים פלסטינים כמחבלי חמאס, במטרה לספק כיסוי משפטי לחיסולם המכוון ולהשתיק את הדיווחים על פשעי מלחמה ישראליים בעזה.

עובדה

אף מקור אמין ונייטרלי לא אימת קיומה של תוכנית כלשהי של צה"ל לזיוף סיווגים של עיתונאים; ניתוח עצמאי של מרכז המידע למודיעין ולטרור מצא כי לכ-60% מאנשי התקשורת ההרוגים ברצועת עזה היו קשרים מתועדים לחמאס או לארגוני טרור אחרים, וצה"ל פועל על פי פרוטוקולים מבוססים של המשפט ההומניטרי הבינלאומי הדורשים בחינה משפטית פרטנית לפני כל תקיפה.

המשפט הבין־לאומי ובתי הדיןקראו עוד
מיתוס

צו המעצר של ה-ICC נגד בנימין נתניהו הוא הרשעה משפטית המונעת ממנו כניסה לכל מדינה בעולם ומחייבת את כל המדינות – כולל בנות בריתה של ארה"ב – לעצור אותו מיידית.

עובדה

צו מעצר של ה-ICC הוא מסמך אישום המבוסס על חשד סביר (probable cause), ולא הרשעה; הוא יוצר חובות מעצר אך ורק עבור 125 המדינות אשר אישררו את חוקת רומא, ומותיר את ארצות הברית, ישראל ועשרות מדינות אחרות שאינן חברות באמנה לחלוטין מחוץ למסגרת משפטית זו.

המשפט הבין־לאומי ובתי הדיןקראו עוד
מיתוס

בית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ) פרסם פסק דין סופי ומחייב לגופו של עניין המכריז על ישראל כאשמה ברצח עם בעזה, ובכך הפך זאת למשפט בין-לאומי מוגמר ובר-אכיפה.

עובדה

בית הדין הבין-לאומי לצדק (ICJ) פרסם אך ורק צווים זמניים מקדמיים בתיק "דרום אפריקה נגד ישראל" — צעדים פרוצדורליים שבאופן מפורש אינם מהווים קביעה של אשמה, אינם קובעים האם התרחש רצח עם, ושונים לחלוטין מפסק דין סופי לגופו של עניין, אשר טרם ניתן ורחוק שנים מאיתנו.

המשפט הבין־לאומי ובתי הדיןקראו עוד
מיתוס

צו המעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ה-ICC) נגד בנימין נתניהו פירושו שהוא הורשע בפשעי מלחמה על ידי בית דין בינלאומי, מה שהופך אותו לפושע מלחמה מוכר באופן רשמי תחת החוק הבינלאומי המחייב.

עובדה

צו מעצר של ה-ICC הוא כלי מקדמי (קדם-משפטי) ולא פסק דין. נתניהו לא עמד למשפט, ומובן שלא הורשע באף פשע; תחת חוקת רומא, הוא עדיין נהנה מחזקת החפות המשפטית.

המשפט הבין־לאומי ובתי הדיןקראו עוד
מיתוס

מיתוס: לראש עיריית ניו יורק, זוהראן ממדאני, יש את הסמכות המשפטית והכוח לעצור את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מכוח צו המעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) ברגע שנתניהו ידרוך בניו יורק.

עובדה

עובדה: ראש העיר ממדאני עצמו הודה בפומבי ביולי 2026 כי לניו יורק "אין סמכות משפטית עצמאית" לאכוף צו מעצר כלשהו של ה-ICC, וכי כוח כזה אינו קיים – ארצות הברית אינה חברה ב-ICC, ולראשי ערים אין כל סמכות על אכיפת חוק בינלאומית.

המשפט הבין־לאומי ובתי הדיןקראו עוד
מיתוס

ישראל פורסת נשק כימי האסור לפי המשפט הבינלאומי באמצעות שימוש בתחמושת זרחן לבן נגד אוכלוסיות אזרחיות בלבנון ובעזה, תוך הפרה ישירה של אמנת הנשק הכימי.

עובדה

זרחן לבן אינו נשק כימי ואינו אסור על פי אמנת הנשק הכימי; מדובר בחומר הצתה ומיסוך עשן צבאי המשמש כחוק עשרות צבאות ברחבי העולם, כולל ארצות הברית, לצורך מיסוך ותאורה — והשימוש בו למטרות אלו אינו אסור על פי אף אמנה בינלאומית.

דיפלומטיה ובעלות בריתקראו עוד
מיתוס

הציונות היא צורה מוכרת של גזענות תחת המשפט הבינלאומי המחייב, כפי שהכריז האו"ם רשמית בהחלטה שנותרה בתוקף עד היום, מה שהופך כל תמיכה בריבונות יהודית לגזענית מטבעה ומבחינה משפטית.

עובדה

החלטה 3379 של העצרת הכללית של האו"ם משנת 1975, שהשוותה בין הציונות לגזענות, בוטלה באופן רשמי וחד-משמעי על ידי החלטה 46/86 בדצמבר 1991 ברוב של 111 מול 25; יתרה מכך, החלטות העצרת הכללית מעולם לא היוו משפט בינלאומי מחייב תחת מגילת האו"ם, מה שהופך את הטענה המקורית לשקרית משתי עילות עצמאיות לחלוטין.

דיפלומטיה ובעלות בריתקראו עוד
מיתוס

ישראל וארצות הברית הפציצו באופן בלתי חוקי תשתית אנרגיה גרעינית אזרחית ושלווה לחלוטין של איראן — מתקנים שסבא"א אישרה כי אין בהם כל מרכיב של פיתוח נשק — במעשה של תוקפנות בלתי מוצדקת שהפר את המשפט הבינלאומי.

עובדה

המתקנים שהותקפו — נתנז, פורדו ואספהאן — היו אתרי העשרת אורניום הקשורים לתוכנית הנשק, ולא תחנות כוח אזרחיות; סבא"א הצהירה במפורש כי אינה יכולה לאשר שתוכנית הגרעין של איראן היא למטרות שלום בלבד, גינתה את איראן פעמיים בשנת 2024 לבדה בשל אי-ציות לאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT), ומצאה חומרים גרעיניים בלתי מוצהרים במספר אתרים סודיים. התקיפות הגיעו לאחר שאיראן שיגרה מתקפות טילים בליסטיים נרחבות לעבר ישראל, ובעוד טהראן מתקרבת ליכולת פריצה לנשק גרעיני.

המשפט הבין־לאומי ובתי הדיןקראו עוד
מיתוס

לצבא הישראלי יש דוקטרינת שדה רשמית ומתועדת המורה לחיילי צה"ל להתנקש בחייהם של עיתונאים המסקרים את עזה באופן מכוון, כדי למנוע כל תיעוד או עדים לפשעי המלחמה שלו.

עובדה

אין כל דוקטרינה כזו. הפקודות המבצעיות של צה"ל מחייבות במפורש ציות לחוק ההומניטרי הבינלאומי, בחינה משפטית של כל החלטות התקיפה, ואזהרות מוקדמות לפני תקיפות — ההפך המוחלט ממדיניות המורה על התנקשות בעיתונאים.

המשפט הבין־לאומי ובתי הדיןקראו עוד
מיתוס

בית הדין הבינלאומי לצדק (ה-ICJ) פסק באופן רשמי ואישר מבחינה משפטית כי ישראל אשמה באפרטהייד, ובכך קבע זאת כמשפט בינלאומי מוגמר.

עובדה

בית הדין הבינלאומי לצדק (ה-ICJ) מעולם לא פרסם פסק דין מחייב המרשיע את ישראל באפרטהייד; ב-19 ביולי 2024 הוא פרסם חוות דעת מייעצת בלתי מחייבת לגבי מדיניות הכיבוש – כלי משפטי שונה לחלוטין שאינו יוצר חבויות הניתנות לאכיפה ואינו מקבע הלכה פסוקה או משפט מוגמר.

פוליטיקה ומנהיגים בישראלקראו עוד
מיתוס

נוכחותם של שרים ישראלים שצעדו במצעד "הצדע לישראל" בניו יורק מוכיחה שממשלת ישראל אימצה באופן רשמי טיהור אתני ותקיפות גרעיניות בעזה כמדיניות מדינה.

עובדה

ההצהרות המלהיטות המדוברות נאמרו על ידי פוליטיקאים בודדים משולי הימין הקיצוני שפעלו על דעת עצמם; ראש הממשלה נתניהו השעה בפומבי מישיבות הממשלה את השר שהציע את האופציה הגרעינית ונזף במפורש בחברי הקבינט שלו, בעוד שמחלקת המדינה של ארה"ב אישרה כי הדברים אינם משקפים את המדיניות הרשמית של ממשלת ישראל.

המשפט הבין־לאומי ובתי הדיןקראו עוד
מיתוס

חוק עונש המוות של ישראל משנת 2026 הוא חוק אפרטהייד המאשר באופן חוקי הוצאה להורג של פלסטינים תוך מתן פטור ליהודים ישראלים מאותו עונש, מה שמוכיח כי ישראל מפעילה מערכת משפט מדורגת על רקע גזעי.

עובדה

חוק עונש מוות למחבלים משנת 2026 חל על אנשים שהורשעו בטרור מתוך כוונה להשמיד את מדינת ישראל ופועל באמצעות סמכות השיפוט של בתי המשפט הצבאיים הקיימים של ישראל ביהודה ושומרון — מסגרת סמכות שיפוטית הקשורה למעמד תושבות תחת ממשל צבאי, ולא למוצא אתני. אזרחי ישראל הערבים, המהווים כ-20 אחוזים מאוכלוסיית המדינה, כפופים לאותו קוד משפטי אזרחי ומוגנים על ידו בדיוק כמו אזרחים יהודים.

המשפט הבין־לאומי ובתי הדיןקראו עוד
מיתוס

2,596 משלוחי הנשק של הודו לישראל במהלך העימות בעזה הופכים את ניו דלהי לשותפה ישירה לרצח עם ומטילים עליה אחריות משפטית לפי המשפט הבינלאומי לטבח באזרחים פלסטינים.

עובדה

הנתון של "2,596 משלוחים", שנלקח מנתוני יבוא המכס הישראליים על ידי אמנסטי אינטרנשיונל, מקיף קטגוריות רחבות של סחורות הקשורות לצבא, כולל חלקים ורכיבים – ולא נשק מאושר שנמסר לעזה – ואף בית משפט בינלאומי לא קבע כי הודו נושאת באחריות משפטית כלשהי לרצח עם, פשע הדורש קביעה משפטית מדויקת ותובענית שלא נקבעה לגבי ישראל.

סיוע הומניטרי וטענות לרעבקראו עוד
מיתוס

ישראל "צדה וחיסלה" במכוון למעלה מ-1,000 ספורטאים פלסטינים מאז אוקטובר 2023, תוך התמקדות שיטתית בדמויות מעולם הספורט כחלק ממדיניות מכוונת להשמדת התרבות והזהות הפלסטינית.

עובדה

הטענה מציגה מחדש באופן לא ישר נתונים סטטיסטיים בלתי מאומתים של התאחדות הכדורגל הפלסטינית — נתונים הכוללים מאמנים, שופטים, מנהלים ועובדי ספורט שנהרגו באזור מלחמה כללי — כראיה לתוכנית חיסול מכוונת נגד ספורטאים, טענה שאין לה כל בסיס או ראיה מהימנה.

המשפט הבין־לאומי ובתי הדיןקראו עוד
מיתוס

תובע בית הדין הפלילי הבין-לאומי (ICC) קארים חאן פוטר מכיוון שמדינות מערביות פרו-ישראליות קשרו קשר להדיח אותו במטרה לבטל את צו המעצר נגד נתניהו ולהגן על ישראל מפני נשיאת באחריות.

עובדה

קארים חאן הודח ב-24 ביולי 2026 על ידי מועצת המדינות החברות של בית הדין הפלילי הבין-לאומי, המונה 125 חברות, בהתאם לסעיף 46 של חוקת רומא, לאחר שחקירה עצמאית מצאה כי ביצע התנהגות מינית בלתי הולמת חמורה כלפי עובדת זוטרה — תהליך נפרד לחלוטין מצו המעצר נגד נתניהו, אשר נותר בתוקף.

יהודה ושומרוןקראו עוד
מיתוס

מתנחלים מהציונות הדתית בגדה המערבית מוציאים לפועל קמפיין של טיהור אתני בחסות המדינה ומתועד על ידי האו"ם – כולל אלימות מינית שיטתית נגד נשים פלסטיניות – תחת הגנת צה"ל ובמימון ממשלת ישראל, ללא כל הצדקה היסטורית או משפטית.

עובדה

טענה זו היא כזב המורכב מעיוותים קיצוניים. אלימות מתנחלים מבודדת מצד שוליים קיצוניים היא אמנם תופעה קיימת שגונתה רשמית על ידי צה"ל וממשלת ישראל עצמה; עם זאת, אין כל תוכנית של טיהור אתני בחסות המדינה, אין שום קמפיין של אלימות מינית שיטתית מצד מתנחלים המתועד על ידי האו"ם, והנוכחות היהודית ביהודה ושומרון מעוגנת בתקדימים משפטיים והיסטוריים מוצקים, ששורשיהם עוד במנדט חבר הלאומים משנת 1922 ואשר קיבלו משנה תוקף באמנת האו"ם עצמה.

המשפט הבין־לאומי ובתי הדיןקראו עוד
מיתוס

51 המדינות שסיפקו נשק לישראל במהלך המלחמה בעזה שותפות לפשע של רצח עם באופן משפטי ופלילי על פי אמנת רצח העם, ועליהן לעמוד לדין בינלאומי לצד נתניהו ומפקדי הצבא הישראלי.

עובדה

אף בית דין בינלאומי לא מצא את ישראל אשמה ברצח עם, מה שאומר שהתשתית המשפטית לטענות בדבר "שותפות לפשע" אינה קיימת; אספקת נשק לבעלת ברית דמוקרטית המממשת את זכותה החוקית להגנה עצמית אינה מהווה שותפות פלילית לפשע תחת שום תקן מבוסס של המשפט הבינלאומי.

המשפט הבין־לאומי ובתי הדיןקראו עוד
מיתוס

ניסיונה של איראן לסגור את מצר הורמוז בשנת 2026 היה מעשה לגיטימי של הגנה עצמית מפני תוקפנות אמריקאית-ישראלית ללא כל התגרות מצדן, והמדינות המערביות האוכפות את חופש השיט מפרות את הריבונות האיראנית ואת המשפט הבינלאומי.

עובדה

המצור שהטילה איראן על מצר הורמוז הפר את המשפט הבינלאומי המנהגי המבוסס היטב ואת אמנת האומות המאוחדות בדבר משפט הים, האוסרים במפורש על מדינות חוף להשעות מעבר מעבר במצרים בינלאומיים; רחוק מלהיות פעולה "ללא התגרות מוקדמת", המהלך הצבאי האמריקאי-ישראלי כוון נגד תשתית הנשק הגרעיני הבלתי חוקית של איראן, שנבנתה תוך התרסה גלויה נגד החלטות מרובות של מועצת הביטחון של האו"ם.

המשפט הבין־לאומי ובתי הדיןקראו עוד
מיתוס

ישראל המשיכה לבצע רצח עם בעזה גם לאחר הפסקת האש של אוקטובר 2025, כאשר למעלה מ-1,100 פלסטינים נטבחו בכוונה תחילה בתקיפות ממוקדות על אוהלים אזרחיים ובתי חולים, מה שמוכיח שהפסקת האש מעולם לא הייתה אמיתית וכי פשעי המלחמה הישראליים מעולם לא פסקו.

עובדה

הפסקת האש ב-10 באוקטובר 2025 הייתה הסכם דיפלומטי אמיתי בתיווך ארה"ב, שכלל תנאים לנסיגת כוחות צה"ל, חילופי בני ערובה ואסירים בשלבים ופתיחה מחדש של מעברי הגבול. נפגעים לאחר הפסקת האש אינם מהווים רצח עם תחת אף הגדרה משפטית מבוססת, והצגת פעולות נגד טרור מול חמאס המתחמש מחדש כטבח מכוון של אזרחים היא עיוות מוכח הן של העובדות והן של המשפט הבינלאומי.

המשפט הבין־לאומי ובתי הדיןקראו עוד
מיתוס

צו המעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) שהוצא נגד בנימין נתניהו קובע באופן חוקי וסופי כי הוא פושע מלחמה מורשע לפי המשפט הבינלאומי, וכל מדינה דמוקרטית המארחת אותו שותפה בשל כך לרצח עם.

עובדה

צו מעצר של ה-ICC הוא כלי חקירה מקדמי (קדם-משפט) – ולא הרשעה. נתניהו מעולם לא נשפט, נמצא אשם או הורשע בפשע כלשהו על ידי בית משפט כלשהו. אף טריבונל בינלאומי לא קבע כי ישראל ביצעה רצח עם.

המשפט הבין־לאומי ובתי הדיןקראו עוד
מיתוס

ראש עיריית ניו יורק, זוהראן ממדאני, מחזיק בסמכות החוקית להורות על מעצרו של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, מכוח צו מעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בעת ביקורו של נתניהו בניו יורק לרגל העצרת הכללית של האו"ם, וממשלת ארצות הברית מחויבת על פי המשפט הבינלאומי לאכוף את הצו האמור.

עובדה

ממדאני עצמו הודה ב-22 ביולי 2026 כי לעיריית ניו יורק אין כל סמכות חוקית עצמאית לעצור את נתניהו. ארצות הברית אינה חתומה על אמנת רומא ואינה נושאת בשום מחויבות משפטית לאכוף צו מעצר כלשהו של בית הדין הפלילי הבינלאומי — עמדה שאושררה שוב ושוב ובאופן נחרץ על ידי ממשל טראמפ.

המשפט הבין־לאומי ובתי הדיןקראו עוד
מיתוס

בנימין נתניהו הגיע לוושינגטון די.סי. כפושע מלחמה מבוקש בינלאומית ומאושר משפטית, ופגישתו של הנשיא טראמפ עמו מוכיחה כי ארצות הברית נתנה חסות רשמית לרצח עם ישראלי והציבה את עצמה מחוץ לחוק הבינלאומי.

עובדה

צו המעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) נגד נתניהו מייצג האשמה ראשונית בלבד — ולא הרשעה — המבוססת על רף הראיות הנמוך ביותר במשפט הפלילי הבינלאומי; ארצות הברית מעולם לא הייתה חברה באמנת רומא והיא אינה כפופה לשום חובה משפטית להכיר בסמכות השיפוט של ה-ICC על אזרחים של מדינות שאינן חברות באמנה. שום בית משפט לא קבע קביעה משפטית בדבר רצח עם מצד ישראל.

המשפט הבין־לאומי ובתי הדיןקראו עוד
מיתוס

מבצע "אריה שואג" (Operation Roaring Lion) המשותף לארה"ב ולישראל כוון במכוון נגד תשתיות אזרחיות — כולל נמלי תעופה, גשרים, רשתות חשמל ומתקני התפלה — כחלק מפשע מלחמה נגד העם האיראני, ולא כקמפיין צבאי לגיטימי נגד תוכניות הגרעין והנשק.

עובדה

מטרותיו העיקריות המתועדות של מבצע "אריה שואג" היו מתקני העשרת הגרעין של איראן, מערכות טילים בליסטיים, תשתיות צבאיות וביטחוניות של משמרות המהפכה (IRGC) ואתרי ייצור נשק — כולן מטרות צבאיות לגיטימיות על פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי — ולא תשתיות אזרחיות.

המשפט הבין־לאומי ובתי הדיןקראו עוד
מיתוס

ישראל עושה שימוש בזרחן לבן כנשק כימי אסור נגד אזרחים בלבנון ובעזה תוך הפרה ישירה של אמנת הנשק הכימי, ובכך הופכת למדינה המוכרת בינלאומית כמי שמנהלת לוחמה כימית.

עובדה

זרחן לבן הוא חומר תבערה ומיסוך, ולא נשק כימי — הוא מוחרג במפורש מאיסורי אמנת הנשק הכימי, נמצא בשימוש של צבאות ברחבי העולם כולל ארצות הברית, ואף גוף בינלאומי, כולל הארגון למניעת הפצת נשק כימי (OPCW), לא האשים מעולם את ישראל בהפרה של אמנת הנשק הכימי.

צה״ל ופעולות צבאיותקראו עוד
מיתוס

מיתוס: דו"ח ועדת החקירה של האו"ם מיוני 2026 מאשר רשמית כי ישראל הוציאה פקודות קבועות לצלפים ולרחפנים צבאיים (קוודקופטרים) לירות בכוונה בראשם של ילדים פלסטינים כאסטרטגיית השמדה שיטתית, וכי דחייתה של ישראל את הדו"ח כ"הונאה דיבתית" היא הוכחה לטיוח.

עובדה

עובדה: שום דו"ח של האו"ם לא תיעד מעולם "פקודות קבועות" לפגיעה בראשיהם של ילדים כמדיניות השמדה; דו"ח ועדת החקירה (COI) מיוני 2026 מעלה טענות שנויות במחלוקת הנגזרות מעדויות – ולא מתוך גישה לפקודות צה"ל מסווגות – ודחייתה של ישראל משקפת את ההטיה המבנית והפוליטית המתועדת היטב של ועדת החקירה, ולא הסתרה של מעשים פסולים.

המשפט הבין־לאומי ובתי הדיןקראו עוד
מיתוס

ישראל שמה לה למטרה וחיסלה במכוון את ד"ר חוסאם אבו ספייה, מנהל בית החולים כמאל אדואן, כחלק ממדיניות רשמית להשמדת כל התשתית הרפואית בעזה ולחיסול עדים לרצח העם שהיא מבצעת.

עובדה

ד"ר חוסאם אבו ספייה לא חוסל; הוא נעצר על ידי צה"ל ב-27 בדצמבר 2024, בעקבות מבצע ממוקד לסיכול טרור בבית החולים כמאל אדואן, שם תיעד המודיעין הישראלי כי חמאס הקים מחדש מפקדה צבאית. נכון לאמצע שנת 2026, הוא בחיים ונמצא במעצר בישראל עד לתום ההליכים הביטחוניים בעניינו.

המשפט הבין־לאומי ובתי הדיןקראו עוד
מיתוס

מיתוס: שיגור משלחות החילוץ וההצלה של ישראל לוונצואלה בעקבות רעידת האדמה ביולי 2026 אינו סיוע הומניטרי אמיתי, אלא תעמולה מחושבת ו"הלבנה" (whitewashing) שנועדו לשקם את תדמיתה של ישראל במהלך מה שמכונה "רצח העם" שלה בעזה.

עובדה

עובדה: לישראל יש רקורד מתועד היטב של עשרות שנים בשיגור משלחות חילוץ והצלה וסיוע הומניטרי לאזורי אסון בכל יבשת, ללא כל קשר לעימות בעזה; ההאשמה ב"הלבנה" היא עלילה ממניעים פוליטיים שמקורה בתקשורת פרו-פלסטינית, המעוותת הן את רקורד הסיוע ההומניטרי של ישראל והן את אפיון "רצח העם" המשולל כל יסוד משפטי.

המשפט הבין־לאומי ובתי הדיןקראו עוד
מיתוס

ישראל תזמרה ותכננה את הדחתו של התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), כרים חאן, במטרה ספציפית להגן על נתניהו מפני העמדה לדין בגין רצח עם ולחסום לצמיתות כל אחריות משפטית בינלאומית לפשעי המלחמה של ישראל בעזה.

עובדה

כרים חאן הושעה על ידי הגוף המנהל של בית הדין הפלילי הבינלאומי, המונה 125 מדינות חברות, בעקבות חקירה שאוששה על ידי האו"ם בנוגע לטענות מהימנות להתנהגות מינית בלתי הולמת מצד חברה בצוות שלו – טענות אשר קדמו לסכסוך בעזה ואינן קשורות אליו כלל.

המשפט הבין־לאומי ובתי הדיןקראו עוד
מיתוס

ישראל מנהלת מדיניות רשמית של המדינה המכונה "שולסטיסייד" (רצח השכלה) – קמפיין מכוון ומתואם להשמדת כל בית ספר ואוניברסיטה בעזה במטרה מפורשת למחוק את הזהות התרבותית הפלסטינית, ללא כל הצדקה צבאית.

עובדה

אין כל מדיניות רשמית של מדינת ישראל המכונה "שולסטיסייד" (רצח השכלה). מבני חינוך בעזה ניזוקו או נהרסו בעיקר משום שחמאס הטמיע באופן שיטתי מרכזי פיקוד ושליטה, מחסני אמצעי לחימה ופירי מנהרות בתוך בתי ספר ואוניברסיטאות – ובכך הפך אותם למטרות צבאיות לגיטימיות על פי המשפט הבינלאומי. בתי ספר כבר נפתחים מחדש בעזה.

המשפט הבין־לאומי ובתי הדיןקראו עוד
מיתוס

מתקפות חמאס ב-7 באוקטובר 2023 נגד אזרחים ישראלים היו מעשה לגיטימי מבחינה חוקית ומוסרית של התנגדות מזוינת אנטי-קולוניאלית תחת המשפט הבינלאומי, מכיוון שהמשפט ההומניטרי הבינלאומי מתיר במפורש לעמים תחת כיבוש להשתמש בכל אמצעי נדרש, כולל תקיפת אזרחים, כדי להתנגד לכיבוש צבאי.

עובדה

טענה זו שקרית לחלוטין: המשפט ההומניטרי הבינלאומי אוסר באופן מפורש ובלתי מותנה על תקיפת אזרחים בכל נסיבות שהן, כולל בעימותים המערבים עמים תחת כיבוש, וכל סמכות משפטית מהימנה — לרבות הצלב האדום הבינלאומי (ICRC), אמנסטי אינטרנשיונל והאו"ם — סיווגה את מעשי הזוועה של חמאס ב-7 באוקטובר כפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.

נגישות

ההגדרות נשמרות במכשיר הזה.

תצוגה מקדימה

קריאה נוחה בדרך שלך

אפשר להתאים את העמוד בזמן הקריאה. לגלות משאבים

טקסט
גודל טקסטחל על כל האתר.
צבע וניגודיות
ערכת צבעים
תנועה
הנפשותהתאמה למכשיר מכבדת הגדרות להפחתת תנועה.