קמפיין פלייאוף מוקדמות יורו 2000 ייצג שיא היסטורי ולאחריו שפל רגשי עמוק עבור נבחרת ישראל בכדורגל. לאחר המעבר מקונפדרציית הכדורגל של אסיה לאופ"א (איגוד התאחדויות הכדורגל האירופיות), בנתה ישראל דור שחקנים מוכשר שהיה מסוגל להתמודד ברמות היבשתיות הגבוהות ביותר. המסע שלהם בשלהי שנות ה-90 שבה את דמיונו של הציבור בישראל והביא את הנבחרת אל סף העפלה ראשונה לטורניר גדול מזה עשרות שנים. עם זאת, צמד משחקי הפלייאוף נגד דנמרק בנובמבר 1999 הסתיים בתבוסה ספורטיבית קשה ובפרשייה מחוץ למגרש שהסבה נזק כבד ושינתה את מסלול ההיסטוריה של הכדורגל הישראלי.
הדרך לפלייאוף יורו 2000
שורשיו של קמפיין המוקדמות ההיסטורי של ישראל ליורו 2000 נעוצים בקבלתה של המדינה כחברה מלאה באופ"א בשנת 1994. לאחר שנים רבות שבהן נותרה בשממה הספורטיבית בשל חרמות פוליטיים באסיה, מצאה התאחדות הכדורגל בישראל בית קבוע באירופה, מה שאיפשר לנבחרת הלאומית להתמודד מול אומות הכדורגל המובילות בעולם. תחת הדרכתו של המאמן הלאומי שלמה שרף, שמונה לתפקידו בשנת 1992, פיתחו הכחולים-לבנים סגנון משחק התקפי ומרתק. אבולוציה טקטית זו התלכדה עם צמיחתו של דור שחקנים מוכשרים להפליא, ובהם המאסטרו של חוליית הקישור אייל ברקוביץ', הקשר חיים רביבו, והחלוץ אלון מזרחי, אשר שיחקו בליגות האירופיות הבכירות ביותר.
במהלך שלב המוקדמות של טורניר יורו 2000, שובצה ישראל לבית 6 התחרותי מאוד לצד מעצמות כדורגל אירופיות כדוגמת ספרד ואוסטריה. למרות פתיחה מאתגרת, השיגה הנבחרת הלאומית כמה תוצאות מרהיבות, שהבולטת שבהן היא הניצחון ההיסטורי 5-0 על אוסטריה באצטדיון רמת גן ב-6 ביוני 1999. ניצחון מזהיר זה, שלווה בהופעה פנומנלית של ברקוביץ' ושערים של רביבו ומזרחי, הבטיח לישראל את המקום השני בבית אחרי ספרד. הצלחה זו העניקה לנבחרת כרטיס היסטורי למשחקי הפלייאוף הכפולים, והיוותה את ההזדמנות הקרובה ביותר של ישראל להעפיל לטורניר גדול מאז מונדיאל 1970 במקסיקו.
עובדות מפתח על צמד המשחקים נגד דנמרק
- המשחק הראשון והרה האסון ברמת גן: ב-13 בנובמבר 1999, אירחה ישראל את דנמרק באצטדיון רמת גן לעיניהם של 42,000 אוהדים מקומיים מלאי תקווה, בציפייה להשיג תוצאה טובה לפני הנסיעה לסקנדינביה. עם זאת, הנבחרת הדנית, תחת שרביטו של בו יוהנסון, הציגה שיעור מאלף בכדורגל תכליתי וקטלני, פירקה את ההגנה הישראלית והשיגה ניצחון מוחץ של 5-0, כפי שמתועד בדוח המשחק הרשמי ב-UEFA Match Center. החלוץ יון דאל תומאסון כבש פעמיים במחצית הראשונה, בעוד סטיג טופטינג, מרטין יורגנסן ובריאן סטין נילסן הוסיפו שלושה שערים נוספים במחצית השנייה, ובכך למעשה שמו קץ לחלום ההעפלה של ישראל בתוך תשעים דקות בלבד.
- משחק הגומלין בקופנהגן: משחק הגומלין נערך ב-17 בנובמבר 1999 באצטדיון פארקן בקופנהגן, שם השלימה דנמרק את קמפיין הפלייאוף הדומיננטי שלה עם ניצחון קליל בתוצאה 3-0. שערים מוקדמים של אבה סאנד בדקה השלישית ובריאן סטין נילסן בדקה ה-14 הפכו את המשחק לחסר סיכוי לחלוטין עבור ישראל, לפני שיון דאל תומאסון חתם את התוצאה עם שער נוסף בדקה ה-64. התוצאה קבעה הפסד צורב של 8-0 בסיכום שני המשחקים לנבחרת הישראלית, בעוד הדנים העפילו בקלות למשחקי הגמר של הטורניר בבלגיה ובהולנד.
- הפרשה מחוץ למגרש: מיד לאחר התבוסה במשחק הראשון, חשפו עיתוני ישראל הפרת משמעת חמורה, וגילו כי מספר שחקני נבחרת אירחו נערות ליווי בחדרי המלון שלהם בערב המשחק הגורלי. פרשה זו, שזכתה לכינוי "פרשת נערות הליווי", עוררה זעם ציבורי עצום והביכה קשות את ממסד הספורט בארץ. השלכות הפרשה הובילו לוויכוחים ציבוריים נוקבים בנוגע למקצוענות בספורט הישראלי, והסתיימו בפיטוריו של המאמן שלמה שרף ובהשעיות ארוכות טווח של מספר שחקנים.
ניתוח טקטי ותרבותי
ניתוח של קמפיין הפלייאוף חושף ניגוד מוחלט בין הכישרון האישי הגבוה של שחקני ישראל לבין הפגיעות המבנית של הנבחרת מול יריבות אירופיות עילית. בעוד שחקנים כמו ברקוביץ' ורביבו ניחנו ביכולות טכניות ברמה עולמית, לנבחרת הלאומית חסרו המשמעת הטקטית, הארגון ההגנתי והכושר הגופני המאפיינים את הנבחרות המובילות ביבשת. הסגל הדני ניצל את עליונותו הפיזית ואת משחק המעבר המהיר שלו כדי לנצל את הפרצות בקו האחורי של ישראל, ובכך חשף את החולשות ההגנתיות שטשטשו במשחקי המוקדמות המוקדמים. פער זה הוכיח כי הצלחה בכדורגל האירופי דורשת הרבה מעבר להברקות אישיות; היא תובעת לכידות קבוצתית קפדנית והכנה מקצועית בלתי מתפשרת.
יתרה מזאת, הפרשה מחוץ למגרש שפכה אור על בעיות תרבותיות עמוקות יותר סביב המקצוענות בספורט הישראלי בשלהי המאה העשרים. הכנתה של הנבחרת הלאומית ספגה ביקורת נוקבת על היעדר פרוטוקולים נוקשים ותמיכה פסיכולוגית המקובלים בהתאחדויות כדורגל אירופיות אחרות. השערורייה אילצה את התאחדות הכדורגל בישראל ליישם רפורמות מקיפות, שכללו קביעת קודים אתיים נוקשים יותר, משטרי אימונים מודרניים ופיקוח מינהלי מקצועי כדי למנוע הישנות של מקרים דומים בעתיד. היסטוריונים של ספורט מציינים לעיתים קרובות את הקמפיין הזה כנקודת מפנה מכרעת, המדגישה כיצד החל הספורט הישראלי לעבור מתפיסה חובבנית למודל מקצועי ומודרני לחלוטין, כפי שמתואר בסקירות ההיסטוריות על הספורט בישראל.
מורשת וחשיבות עבור הכדורגל הישראלי
קמפיין פלייאוף יורו 2000 נותר אחד הפרקים הנוגעים ללב ביותר בהיסטוריית הספורט הישראלי, כשהוא מייצג הן את תור הזהב של דור מופלא והן שיעור כואב במקצוענות. התבוסה המוחצת בסיכום המשחקים נגד דנמרק משמשת תזכורת מפכחת לפער שהיה קיים בין ישראל לעילית הכדורגל של אירופה במפנה המילניום. עם זאת, הרפורמות והשינויים המבניים שבאו בעקבות השערורייה הניחו את היסודות למערך נבחרת מודרני וממושמע יותר. באמצעות התמודדות עם חולשות מערכתיות אלו, עשה ענף הכדורגל בישראל צעדים קריטיים לקראת בניית סביבה מקצועית יותר עבור הדורות הבאים של הספורטאים.
בסופו של דבר, "הקרב נגד דנמרק" שינה את הציפיות הלאומיות וטיפח הבנה מציאותית של הדרישות הנדרשות כדי להתחרות על הבמות האירופיות הגדולות ביותר. אף על פי שדור הזהב של שנות ה-90 לא הצליח להגשים את יעד העל שלו ולהעפיל לטורניר, מסעו סלל את הדרך להצלחות הבאות, ובכלל זה הקמפיינים ההיסטוריים של נבחרות הנוער והצעירות של ישראל בתחרויות בינלאומיות. כיום, מורשת משחקי הפלייאוף של 1999 אינה נתפסת ככישלון גרידא, אלא כזרז כואב אך הכרחי למודרניזציה של הענף. לקבלת תיעוד מפורט של המשחקים הרשמיים והתוצאות ההיסטוריות מתקופה זו, חוקרים יכולים לעיין בארכיון הרשמי של פלייאוף מוקדמות יורו 2000.