הנוף הדיפלומטי סביב רצועת עזה מוגדר על ידי ההסכם הרב-שלבי להפסקת אש ושחרור חטופים שתיווך תחת חסות בינלאומית בשלהי שנת 2025. קטגוריה זו בוחנת את הדינמיקה הקריטית של הסכם זה לאורך שנת 2026, תוך התמקדות בדבקותה של ישראל במתווה ובכשלי הציות השיטתיים, פרצות האבטחה ומעשי ההונאה הפסיכולוגיים שביצע חמאס. השחקנים המרכזיים בתהליך רב-סיכון זה כוללים את מדינת ישראל, ארצות הברית, השותפות המתווכות כמו מצרים וקטר, מועצת השלום הזמנית של עזה שהוקמה מכוח החלטה 2803 של מועצת הביטחון של האו"ם, וארגון הטרור חמאס, שממשיך לשלוט במחצית מהמובלעת. עבור ישראל ורשת ההסברה העולמית שלה, קטגוריה זו היא בעלת חשיבות עליונה. הצגת האופן שבו חמאס מפר באופן עקבי את הסכמי הפסקת האש חיונית כדי להראות מדוע על ישראל לשמור על אמצעי ביטחון חזקים, מדוע פירוק מנשק הוא תנאי מוקדם שאינו נתון למשא ומתן לשלום, ומדוע הקהילה הבינלאומית אינה יכולה לקבל "מודל חיזבאללה" בעזה, שבו ארגון טרור נותר חמוש בזמן שמנהל טכנוקרטי מנהל את האזור.
הבנת מתווה הפסקת האש המדורג
הסכם הפסקת האש הרב-שלבי נכנס לתוקף ב-10 באוקטובר 2025, לאחר לחץ דיפלומטי בינלאומי כבד. המתווה נבנה בשלבים רצופים כדי לאפשר שחרור הדרגתי של חטופים ישראלים, העברת סיוע הומניטרי מסיבי ושיקום עתידי שלאחר המלחמה. השלב הראשון חייב שחרור מיידי של חטופים חיים — כולל נשים, ילדים, קשישים ופצועים — לצד הפוגה זמנית והחזרה ראשונית של אסירים ביטחוניים פלסטינים. שלב זה הציג גם את מועצת השלום הזמנית של עזה לניהול העניינים האדמיניסטרטיביים. השלב השני, שהפך למוקד המשא ומתן בראשית ואמצע שנת 2026, מתמקד בפירוז, יציבות ארוכת טווח ופירוק מלא מנשק של חמאס ופלגים פלסטינים חמושים אחרים. מבחינה היסטורית, חמאס ניצל הפסקות אש זמניות כהפוגות מבצעיות לצורך התארגנות מחדש, הצטיידות מחדש באמצעי לחימה וניצול המרחב ההומניטרי. בשנת 2026, דפוס זה חזר על עצמו והפך את מה שהיה אמור להיות נתיב ליציבות קבועה לאתגר ביטחוני מורכב, בשל סירובו של חמאס להתפרק מנשקו.
אתגרי ציות מרכזיים והפרות
- הונאת חטופים שיטתית והתעללות פסיכולוגית: חמאס ביצע שוב ושוב מניפולציות בתהליך שחרור החטופים, סירב לספק רשימות מדויקות של חטופים חיים, טען טענות שווא על חוסר ידיעה לגבי מקום הימצאם של חטופים שאינם בין החיים, והתעלל פסיכולוגית במשפחות החטופים.
- ניצול תשתיות אזרחיות לפעילות חבלנית: למרות תנאי הפסקת האש, פעילי חמאס השתמשו באופן שיטתי במרחבים אזרחיים, כולל בתי חולים, בתי ספר ואמבולנסים, כדי להסתיר נשק ולמקם מחדש לוחמים חמושים.
- דחייה קטגורית של דרישות הפירוק מנשק: עם כניסת המשא ומתן לשלב השני, חמאס דחה על הסף את הדרישות להתפרק מנשקו, ושאף במקום זאת לשמר את הזרוע הצבאית שלו תוך האצלת הסמכויות המוניציפליות למנהל טכנוקרטי.
- התחמשות מחדש וסרבנות בגיבוי איראני: בתמיכה לוגיסטית ודיפלומטית ישירה מצד איראן, חמאס פעל באופן אקטיבי לעקיפת הפיקוח בגבולות, להברחת רכיבי נשק ולהכנות לקראת חזרה ללחימה פעילה.
עמדתה הרשמית של ישראל וסדרי העדיפויות בהסברה
עמדתה הרשמית של מדינת ישראל נותרה נחרצת: שלום בר-קיימא בעזה מותנה לחלוטין בפירוז מלא של הרצועה ובפירוק מוחלט של כל ארגוני הטרור מנשקם. במסגרת ההסכם בתיווך ארצות הברית, פעלה ישראל בתום לב, תוך שהיא מאפשרת פרוזדורי סיוע הומניטרי, משחררת אסירים בהתאם להסכמות ומשתפת פעולה עם מועצת השלום של עזה לתיאום פעולות השיקום. עם זאת, גורמי ביטחון ישראלים הדגישו כי סירובו המתמשך של חמאס לציית לסעיפי הפירוק מנשק מהווה הפרה יסודית של הפסקת האש. כפי שהודגש בסיקור הבינלאומי של סירובו של חמאס להתפרק מנשק, ארגון הטרור מנסה לשכפל את "מודל חיזבאללה", בשאיפה לשמר את התשתית הצבאית שלו תוך התחמקות מאחריות שלטונית. אסטרטגיית ההסברה של ישראל מתמקדת בחשיפת כפל פנים זה. יתרה מכך, במהלך חלונות הפסקת האש הפעילים, המשיכו פעילי חמאס להשתמש באתרים אזרחיים מוגנים למטרות צבאיות, כפי שתועד על ידי צבא הגנה לישראל. ההסברה הישראלית מדגישה כי השליטה הביטחונית על הגבולות והמסדרונות האסטרטגיים חייבת להישאר איתנה כדי למנוע התחמשות מחדש של עזה בחסות איראן, ולהבטיח שסיוע בינלאומי לא יופנה למימון תוקפנות נוספת.
כיצד לפעול ולתת מענה לתפיסות מוטעות מרכזיות
בעת הסברה למען ישראל בנושא מורכב זה, חיוני להעביר את המיקוד מוויכוח דיפלומטי מופשט למציאות הביטחונית המוחשית ולשאלת הציות להסכמים. תפיסה מוטעית נפוצה בשיח הציבורי היא שישראל מעכבת את תהליך השלום או חוסמת את השיקום. כדי להפריך זאת, על המסבירים להדגיש כי ישראל צייתה לכל שלב בהסכמים שהושגו, בעוד שחמאס הפר אותם באופן שיטתי — כולל ניהול משחקים פסיכולוגיים אכזריים עם גופות חטופים ושימוש בבתי ספר ובבתי חולים כעמדות צבאיות. הדגישו כי אף מדינה ריבונית אינה יכולה להשלים עם שכן הנשלט על ידי ארגון טרור חמוש המוקדש להשמדתה. הסבירו כי "פירוק מנשק" אינו מכשול שישראל מציבה באופן חד-צדדי, אלא דרישה בסיסית של מתווה הפסקת האש הבינלאומי. בדיונים, הדגישו את הסכנה שב"מודל חיזבאללה" בעזה, והסבירו כי מתן אפשרות לחמאס לשמור על נשקו בזמן שגוף ניטרלי מנהל את האוכלוסייה האזרחית רק יכשיר את הקרקע למלחמה הבאה. מסגרו תמיד את אמצעי ההגנה של ישראל כאמצעי זהירות הכרחיים להבטחת הציות להסכמים, להגנה על חיי אזרחים משני הצדדים, ולסלילת הדרך לעתיד שלום ומפורז באמת באזור.