מפת האיומים הניצבת בפני מדינת ישראל התרחבה באופן יסודי מעבר לגבולותיה המיידיים, וכעת היא מקיפה מערכה רב-זרועית ומתואמת להפליא בהובלת הרפובליקה האסלאמית של איראן. בין המרכיבים הפעילים והנפיצים ביותר ברשת עוינת זו נמצאות המיליציות השיעיות הנתמכות על ידי איראן ופועלות משטח עיראק. קבוצות חמושות היטב אלו, המאוגדות תחת ארגון הגג של "ההתנגדות האסלאמית בעיראק", כוללות את גדודי חזבאללה (כתאא'ב חזבאללה), תנועת א-נוג'באא' (חרכת חזבאללה אל-נוג'באא'), עסאיב אהל אל-חק וגדודי סייד א-שוהדאא'. מאז פרוץ מעשי האיבה ב-7 באוקטובר 2023, הפכו גורמים אלה את עיראק לכן שיגור לתוקפנות חד-צדדית מתמשכת נגד ישראל, תוך שימוש בכטב"מי נפץ מתאבדים ובטילי שיוט המכוונים למרכזים אזרחיים ולתשתיות צבאיות מאילת ועד חיפה. עבור ישראל ומסביריה (ההסברה הישראלית), הבנת איום זה והצגתו הן בעלות חשיבות עליונה; הן מוכיחות כי פעולות ההגנה של ישראל אינן רק עימותים מקומיים, אלא מאבק חיוני נגד סינדיקט טרור חוצה גבולות בחסות מדינתית הנחוש לערער את היציבות במזרח התיכון.
העלייה הגיאופוליטית של שלוחיה של איראן בעיראק
צמיחתן של מיליציות שיעיות עוצמתיות אלו נעוצה עמוק בכאוס שנוצר בעקבות הפלת סדאם חוסיין בשנת 2003 והלחימה שבאה בעקבותיה נגד המדינה האסלאמית (דאעש). טהרן ניצלה את ואקום האבטחה הזה כדי לממן, לחמש ולגייס אידיאולוגית פלגים חצי-צבאיים מקומיים, אשר התאחדו בסופו של דבר לכדי "אל-חשד א-שעבי" (כוחות הגיוס העממי), ארגון גג רשמי בחסות המדינה בעיראק. תחת הכוונתו של כוח קודס של משמרות המהפכה האסלאמית של איראן, פלגי עילית בתוך כוחות הגיוס העממי פיתחו יכולות התקפיות שנועדו להקרין כוח הרחק מעבר לגבולות עיראק. כחלק מאסטרטגיית "טבעת האש" של איראן, מיליציות אלו שולבו באופן שיטתי במלחמת האזרחים בסוריה, תוך יצירת מסדרונות יבשתיים המאפשרים העברת אמצעי לחימה ישירות לחזבאללה בלבנון. בשנים האחרונות התרחב המיקוד שלהן ללוחמה ישירה נגד ישראל, והן הפכו מאתגר ביטחוני מקומי למרכיב מרכזי בכתר החנק האזורי של טהרן סביב המדינה היהודית.
סוגיות מפתח ואיומים אסטרטגיים
- לוחמת כטב"מים א-סימטרית ואתגרי הגנה אווירית: נשק הבחירה המרכזי של ההתנגדות האסלאמית בעיראק הוא שיגור כלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) זולים בעיצוב איראני, כגון השאהד-101 והשאהד-136. כטב"מים אלה, הטסים בגובה נמוך ומתאפיינים ביכולת תמרון גבוהה, מתוכננים לחמוק ממערכות מכ"ם סטנדרטיות, ובכך מפעילים לחץ כבד על מערכות ההגנה האווירית הרב-שכבתיות של ישראל ומצריכים שיתוף פעולה הדוק עם בעלות ברית אזוריות כמו ירדן ליירוטם.
- פגיעה בתשתיות אסטרטגיות: המיליציות העיראקיות תקפו שוב ושוב מוקדים כלכליים וצבאיים ישראליים חיוניים, כולל עיר הנמל האסטרטגית אילת, נמל חיפה ותחנות כוח מרכזיות. באמצעות פגיעה בצווארי בקבוק אזרחיים וימיים חיוניים אלה, המיליציות מנסות לשבש את הסחר הבינלאומי של ישראל ואת יציבותה הפנימית, ובכך הופכות את המרחק הגיאוגרפי שלהן לחזית א-סימטרית פעילה.
- פגיעה בריבונות וערעור היציבות האזורית: פעולותיהן של מיליציות אלו מתנהלות באופן עצמאי לחלוטין ממדיניות החוץ הרשמית של ממשלת עיראק, דבר הפוגע קשות בריבונותה של בגדאד. על ידי שיגור מתקפות משטח עיראק, שלוחות אלו של משמרות המהפכה גוררות את המדינה העיראקית לעימות מסוכן, ומאיימות להצית מלחמה אזורית רחבה יותר הפוגעת ישירות במאמצי הנורמליזציה הערבית-ישראלית וביציבות המזרח התיכון כולו.
- חדירה לשטחי מדינות שכנות: מעבר לשיגור תקיפות אוויריות ישירות, המיליציות העיראקיות איימו לחמש ולרדיקליזציה של גורמים קיצוניים בירדן השכנה. מיצוב אסטרטגי זה נועד לערער את יציבות הממלכה ההאשמית, לבסס נוכחות עוינת לאורך גבולה הארוך ביותר של ישראל, ולפתוח נתיב יבשתי ישיר להברחת נשק לתוך יהודה ושומרון כדי להזין רשתות טרור מקומיות.
עמדת ישראל ואסטרטגיית ההגנה שלה
מדינת ישראל רואה בתקיפות שמקורן בשטח עיראק הפרה ישירה של המשפט הבינלאומי והסלמה חמורה של מלחמת השלוחים הרב-חזיתית של איראן. ישראל מטילה על ממשלת עיראק את האחריות לכל פעולה עוינת המשוגרת משטחה הריבוני, וקוראת לקהילה הבינלאומית לדרוש מבגדאד לרסן פלגים חמושים ופורעי חוק אלה. מבחינה צבאית, צבא ההגנה לישראל (צה"ל) שומר על דריכות גבוהה, תוך שימוש במערכות הגנה אווירית רב-שכבתיות מתקדמות ותיאום הדוק עם שותפים אזוריים ובינלאומיים ליירוט כטב"מים עוינים. עמדת הגנה זו מתועדת בהרחבה בפורטל הרשמי של צה"ל המפרט את Iran's Proxies and their Entrenchment in the Middle East. המציאות הקטלנית של איום זה הומחשה בבירור כאשר כטב"ם ששוגר מעיראק פגע בבסיס צבאי ברמת הגולן, והביא למותם של שני חיילי צה"ל ולפציעתם של עשתנו נוספים, אירוע שנותח לעומק על ידי ה-Foundation for Defense of Democracies. מנקודת מבט של הסברה ציבורית, האסטרטגיה של ישראל מתמקדת בחשיפת חוסר יכולתה או חוסר רצונה של ממשלת עיראק לפרק מיליציות אלו מנשקן, תוך הדגשה כיצד מתקפות אלו מאיימות על נתיבי השיט הבינלאומיים ועל הביטחון האזורי כולו, ובכך מצדיקות את זכותה של ישראל להגנה עצמית מפני כל מקור תוקפנות.
כיצד להסביר ולהתמודד עם דיסאינפורמציה
בעת עיסוק בדיפלומטיה ציבורית או בשיח ברשתות החברתיות בנוגע למיליציות העיראקיות, חיוני להפריך את התפיסה המוטעית לפיה הסכסוך הוא אך ורק מאבק מקומי בין ישראל לעזה. על הפעילים להדגיש כי פעולותיהן של מיליציות אלו הן חלק ממתקפה רב-חזיתית ומתואמת המנוהלת ישירות על ידי כוח קודס האיראני במטרה להשמיד באופן שיטתי את מדינת ישראל הדמוקרטית. כאשר מבקרים טוענים כי פעולות ההגנה של ישראל אינן פרופורציונליות, יש להצביע על כך שהמיליציות העיראקיות משגרות כטב"מי נפץ מתאבדים במרחק של אלפי קילומטרים מגבולות עזה, ומכוונות לאוכלוסייה אזרחית ישראלית ללא כל התגרות. הדגישו את האיום ששלוחות אלו מהוות עבור המדינות הערביות עצמן, בייחוד ירדן ועיראק, על ידי הצגת האופן שבו הן מפרות גבולות ריבוניים ומבקשות להביא לרדיקליזציה של אוכלוסיות מקומיות. בדיונים, מסגרו את הנושא סביב יציבות אזורית: אותן מיליציות שתוקפות את ישראל מאיימות גם על כוחות צבא ארה"ב ועל הסחר הימי הבינלאומי. על ידי הצגת האיום של המיליציות העיראקיות בהקשר של ביטחון גלובלי והגנה ריבונית, מסבירים יכולים לפרק בהצלחה תעמולה אנטי-ישראלית ולבנות הגנה איתנה ומבוססת עובדות על פעולותיה של ישראל.