הבחירות בישראל ב-2026 הן התמודדות על 120 מושבים בכנסת, המוקצים בשיטת ייצוג יחסי במחוז בחירה ארצי אחד. זהות המפלגות והבריתות הקודמות מסייעות להבין את המפה, אך רק רשימות המועמדים הסופיות וספירת הקולות המאושרת קובעות אילו מפלגות התמודדו וכמה מושבים קיבלו. ראו כיצד פועלים אחוז החסימה והקצאת המושבים.
הליכוד והימין
הליכוד נוסד ב-1973 כברית בחירות שכללה את חרות ואת המפלגה הליברלית, ובהמשך הפך למפלגה מאוחדת. בבחירות 2022 קיבל הליכוד 32 מושבים. זהותו הלאומית-ליברלית משלבת מטרות לאומיות עם מחויבות מוצהרת לזכויות אזרח, לשלטון החוק ולשוק תחרותי, כפי שמתואר בפרופיל הליכוד של המכון הישראלי לדמוקרטיה. ב-2022 התמודדו הציונות הדתית, עוצמה יהודית ונעם יחד ברשימה שזכתה ב-14 מושבים. למפלגות האלה ארגונים וסדרי עדיפויות נפרדים; אין לראות ברשימה המשותפת מפלגה קבועה אחת.
המרכז והאופוזיציה
יש עתיד היא מפלגת מרכז שהקים יאיר לפיד ב-2012. היא זכתה ב-24 מושבים ב-2022 והייתה הסיעה הגדולה באופוזיציה. המחנה הממלכתי הייתה רשימת בחירות נפרדת ב-2022, שאיחדה את כחול לבן של בני גנץ, תקווה חדשה של גדעון סער ואת גדי איזנקוט; היא זכתה ב-12 מושבים. הניסיון הזה מראה מדוע יש לבדוק את שמות הבריתות ואת הרכבן בכל מערכת בחירות, ולא להסיק אותם משותפויות קודמות. קראו את ההשוואה בין מפלגות המרכז.
רשימות דתיות, ערביות ושמאליות
ש״ס ויהדות התורה מייצגות ציבור חרדי שונה זו מזו, וניהלו משא ומתן בנושאי חינוך, רווחה, מדיניות דתית ושירות צבאי. רע״ם היא מפלגה ערבית אסלאמיסטית שהצטרפה לקואליציה שתמכה בממשלת בנט-לפיד ב-2021; חד״ש-תע״ל ובל״ד ייצגו גישות שונות בקרב הרשימות בהובלה ערבית ב-2022. העבודה ומרצ הקימו את הדמוקרטים ב-2024, תוך שמירה על עצמאות ארגונית במסגרת מיזוג חלקי. הרקע הזה מפורט בעמודים על מפלגות הציונות הדתית, המפלגות החרדיות, הרשימות הפוליטיות הערביות והדמוקרטים.
תוצאות 2022 הן נקודת ייחוס מועילה, אך אינן תחזית: הליכוד קיבל 32 מושבים, יש עתיד 24, הציונות הדתית 14, המחנה הממלכתי 12, ש״ס 11 ויהדות התורה 7. טבלת תוצאות הבחירות מציגה את הספירה המלאה. יש להתייחס לטענות על מיזוגים, גושים או הבטחות קמפיין ב-2026 כעובדות רק כאשר הן נתמכות ברשימות רשומות, בהודעות מפלגה או בתוצאות רשמיות.