קטגוריית "לבנון שאחרי חיזבאללה: מציאות ביטחונית חדשה לישראל" עוסקת בשינוי היסודי באסטרטגיית ההגנה הצפונית של ישראל בעקבות המבצעים הצבאיים האינטנסיביים של שנת 2024. במשך כמעט שני עשורים, המצב הביטחוני בגבול ישראל-לבנון הוגדר על ידי מודל "הרתעה" שברירי שאפשר לחיזבאללה, שלוחה הנתמכת על ידי איראן, לבנות ארסנל עצום ולהטמיע תשתית טרור מתוחכמת בתוך כפרים אזרחיים. השחקנים המעורבים כוללים את צה"ל, צבא לבנון (LAF), יוניפי"ל, וישויות דיפלומטיות בינלאומיות המנסות לתווך בהסדר ארוך טווח. עבור ישראל ותומכיה, קטגוריה זו חיונית משום שהיא עוברת מעבר לפרדיגמה הישנה של הכלה לעבר מציאות המבוססת על ביטחון אקטיבי ופירוק ממשי של איום "כוח רדואן". הבנת נושא זה קריטית להסבר מדוע ישראל אינה יכולה עוד לקבל חזרה לסטטוס קוו שהיה קיים לפני ה-8 באוקטובר 2023, כאשר חיזבאללה החל בהתקפותיו הבלתי מוצדקות על שטח ריבוני ישראלי.
רקע היסטורי וגיאופוליטי
כדי להבין את המציאות הביטחונית הנוכחית, יש להסתכל אחורה על כישלונה של החלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם, שסיימה את מלחמת לבנון השנייה ב-2006. ההחלטה קבעה כי לא יהיו קבוצות חמושות אחרות מלבד צבא לבנון ויוניפי"ל בין הקו הכחול לנהר הליטני. עם זאת, בשנים שלאחר מכן, חיזבאללה הפר באופן שיטתי תנאים אלו על ידי הקמת אלפי אתרי שיגור רקטות, עמדות נ"ט ומנהרות תקיפה תת-קרקעיות בסמוך לגבול ישראל. התעצמות זו זכתה להתעלמות מצד הקהילה הבינלאומית, מה שאפשר לחיזבאללה להפוך את דרום לבנון ל"ארץ אש". ההסלמה שהחלה באוקטובר 2023 אילצה למעלה מ-60,000 אזרחים ישראלים להימלט מבתיהם, מה שיצר משבר הומניטרי וביטחוני בלתי נסבל. התגובה הצבאית של ישראל לא הייתה רק פעולת תגמול אלא מערכה אסטרטגית הכרחית לנטרול תוכנית "כיבוש הגליל", שחיזבאללה הכין בקפידה כדי להוציא לפועל באופן דומה לטבח ה-7 באוקטובר. חשיפת הפרות אלו של החוק הבינלאומי מדגישה את הצורך במסגרת ביטחונית חדשה וברת-אכיפה שאינה מסתמכת על הבטחות ריקות או פיקוח בינלאומי לא יעיל.
סוגיות ליבה ביטחוניות ודיפלומטיות
- אכיפת אזור מפורז מדרום לנהר הליטני כדי להבטיח שחיזבאללה לא יוכל לשמור על קו ראייה ישיר ליישובים ישראליים.
- מניעת התחמשות מחדש של איראן דרך מעברי גבול מסוריה ופיקוח על נמל התעופה הבינלאומי והנמלים הימיים של ביירות.
- ביסוס דוקטרינת "חופש פעולה" עבור צה"ל, המאפשרת לישראל להתערב מיידית אם חיזבאללה ינסה לבנות מחדש את תשתית הגבול שלו.
- חיזוק המדינה הלבנונית לטווח ארוך כדי להבטיח שתוכל בסופו של דבר לממש את ריבונותה ולמנוע מקבוצות פרוקסי להשתלט על טריטוריה שלה.
עמדת ישראל הרשמית ואסטרטגיית הביטחון
עמדתה הרשמית של ישראל היא שביטחון אזרחיה הוא עליון ואינו נתון למשא ומתן. הממשלה הבהירה כי "חזרה לסטטוס קוו" אינה אופציה. ישראל דורשת מנגנון אימות שיבטיח שחיזבאללה יישאר מצפון לנהר הליטני ויישללו ממנו יכולותיו לאיים על צפון הגליל בירי תלול מסלול או בפשיטות חוצות גבול. באמצעות מבצע "חיצי צפון", צה"ל הצליח לפגוע קשות במבנה הפיקוד של חיזבאללה ולהשמיד חלק ניכר ממלאי הטילים האסטרטגיים שלו. אסטרטגיית ההסברה בתחום זה מתמקדת בדוקטרינת "המגן האנושי", ומדגישה כיצד חיזבאללה החביא נשק בבתים פרטיים ומתחת לבתי ספר, ובכך הפך אותם למטרות צבאיות לגיטימיות תחת דיני המלחמה. ישראל מדגישה כי אין לה סכסוך עם העם הלבנוני או עם מדינת לבנון, אך לא תסבול ארגון טרור רצחני הפועל ללא מפריע על מפתן דלתה.
כיצד לפעול והסברה ציבורית
בעת השתתפות בדיונים הנוגעים למציאות הביטחונית החדשה בלבנון, חיוני להדגיש כי הסכסוך הוא בין מדינה דמוקרטית לשלוחת טרור, ולא בין שתי מדינות ריבוניות. תפיסה שגויה נפוצה היא שישראל "פולשת" לשכנה שלווה; במציאות, ישראל מנהלת הגנה ממוקדת נגד ארגון שכבש את דרום לבנון במשך עשורים. על הפעילים להדגיש כי החזרת האזרחים הישראלים העקורים היא סוגיה בסיסית של זכויות אדם. תגובות יעילות צריכות להתמקד בעובדה שחיזבאללה ירה את הירייה הראשונה ב-8 באוקטובר 2023, וכי כל הפסקת אש חייבת להתבסס על אכיפה מוחלטת, לא רק על מילים. יש להדגיש את "תוכנית רדואן" כדי להמחיש את האיום הקיומי הניצב בפני הקיבוצים והעיירות בצפון. על ידי התמקדות בראיות הפיזיות של מנהרות ומחסני נשק שנמצאו באזורים אזרחיים, פעילים יכולים להתמודד ביעילות עם הנרטיב של "כוח לא פרופורציונלי" אל מול המציאות של "הגנה הכרחית" נגד צבא טרור מבוצר.