תחת הנהגתו של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן, טורקיה התרחקה בהדרגה מהיערכותה המערבית המסורתית כדי למצב את עצמה כפטרונית של תנועות אסלאמיסטיות אזוריות, ובראשן חמאס. שינוי אסטרטגי זה מציב אתגרים עמוקים לביטחונה של ישראל ומסבך את מעמדה של טורקיה בתוך ברית נאט"ו (NATO). עבור תומכי ישראל, הבנת תפקידה הכפול של טורקיה—כחברה רשמית בנאט"ו וכמדינה תומכת טרור אסלאמיסטי מרכזית—היא קריטית. באמצעות ניתוח האופן שבו אנקרה מספקת לחמאס כיסוי דיפלומטי, סיוע פיננסי ומקלט מבצעי, תומכי הסברה יכולים לחשוף את האיום המערכתי שמציבה מדיניותה הנוכחית של טורקיה על האינטרסים המערביים ועל היציבות הדמוקרטית במזרח התיכון.
היערכות גיאופוליטית מחדש: משותפה אסטרטגית לפטרונית אסלאמיסטית
במשך עשורים, טורקיה וישראל קיימו שותפות אסטרטגית וצבאית איתנה, שעוגנה באינטרסים ביטחוניים משותפים ובנטייה פרו-מערבית. עם זאת, עלייתה של מפלגת הצדק והפיתוח (AKP) וביצור כוחו של ארדואן שינו מן היסוד את מדיניות החוץ של טורקיה. תפנית זו הפכה לניכרת במיוחד בעקבות תקרית משט המרמרה ב-2010, שבה השתמש ארדואן כדי לפרק את שיתוף הפעולה הביטחוני הדו-צדדי ולנקוט עמדה לעומתית כלפי ירושלים. מונעת מתפיסת עולם אידיאולוגית ניאו-עות'מאנית ואסלאמיסטית, אנקרה חותרת באופן פעיל להוביל את העולם המוסלמי-סוני על ידי תמיכה ברשת האחים המוסלמים ברחבי האזור. בכך, הפכה טורקיה משחקנית אזורית מייצבת לבסיס פעילות מרכזי עבור הזרוע המדינית והצבאית של חמאס מחוץ לשטחים הפלסטיניים.
אתגרי מפתח: חסות לחמאס וחתרנות בנאט"ו
- מתן מקלט ולגיטימציה לחמאס: טורקיה אירחה בכירים בחמאס, כולל ראש הלשכה המדינית לשעבר איסמעיל הנייה, והעניקה דרכונים ואזרחות טורקית למחבלים מבוקשים, מה שאיפשר להם לנוע בחופשיות ולכוון פיגועים ברחבי העולם.
- תשתית פיננסית ומבצעית: חמאס מנצל את המגזר הפיננסי הטורקי, תוך שימוש בחברות קש ובהשקעות נדל"ן באיסטנבול, כדי להלבין הון ולממן תאי טרור ברחבי יהודה, שומרון ורצועת עזה.
- חתרנות תחת ברית נאט"ו: למרות מעמדה כחברה בנאט"ו, טורקיה פועלת בעקביות כדי לערער את אחדות הברית ואת שותפויותיה, ואף מאיימת לחסום יוזמות ביטחוניות משותפות ושיתוף פעולה מודיעיני עם ישראל.
- הפצת תעמולה אסלאמיסטית ואנטישמיות: כלי התקשורת הממלכתיים של טורקיה וגורמים רשמיים בממשלה מפיצים באופן קבוע תעמולה עוינת, מקדמים נרטיבים אנטישמיים ומציגים את מתקפות הטרור האכזריות של חמאס כהתנגדות לגיטימית.
עמדת ישראל: התמודדות עם תמיכת טורקיה בטרור
עמדתה הרשמית של ישראל היא כי תמיכתה החומרית, הפיננסית והפוליטית המתמשכת של טורקיה בחמאס מאפשרת באופן ישיר טרור נגד אזרחי ישראל ומהווה הפרה חמורה של הנורמות הבינלאומיות. בעקבות טבח ה-7 באוקטובר 2023, קראה ישראל לבעלות בריתה במערב להכיר בשותפותה של טורקיה ברשתות הטרור של חמאס ולהטיל על אנקרה את האחריות לכך. גופי המודיעין והביטחון של ישראל סיכלו שוב ושוב מזימות בגיבוי טורקי, כולל תאי טרור פעילים ביהודה ושומרון שהוכוונו על ידי פעילים באיסטנבול. על פי דוחות שרוכזו על ידי מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, טורקיה הפכה לאחת המפקדות האסטרטגיות החיוניות ביותר של חמאס, המשמשת לתיאום מימון ותכנון פיגועים נגד מטרות ישראליות. יתרה מכך, ישראל דוחה בתוקף את ניסיונותיה של טורקיה להשתמש בזכות הווטו שלה בנאט"ו כדי לחסום שותפויות ביטחוניות, תוך הדגשת הצביעות של מדינה חברה בנאט"ו המתיישרת עם שלוחות טרור בגיבוי איראן.
כיצד לפעול: הסברה אסטרטגית ונקודות מפתח לדיון
כאשר דנים בתפקידה של טורקיה בהסברה ציבורית או ברשתות החברתיות, חיוני להדגיש את הסתירה בין התחייבויותיה הרשמיות של טורקיה לנאט"ו לבין קידומה הפעיל של האסלאמיזם והטרור. במקום להציג זאת כסכסוך דו-צדדי בין ישראל לטורקיה, על פעילי ההסברה להדגיש כיצד פעולותיה של טורקיה מאיימות על הביטחון המערבי הרחב יותר. לדוגמה, מאמציה של טורקיה לשבש שותפויות בנאט"ו מתועדים בניתוחים אסטרטגיים כגון אלה של ה-Foundation for Defense of Democracies, המראים כיצד אנקרה משתמשת בחברותה בברית כדי לקדם אג'נדה אנטי-מערבית ואסלאמיסטית.
נקודות המפתח לדיון צריכות להתמקד בחשיפת מוסר הכפול של ארדואן: טורקיה דורשת סולידריות כחברה בנאט"ו, אך משתפת פעולה באופן פעיל עם רוסיה, מארחת את חמאס ומאפשרת מימון של חוסר יציבות אזורית. כאשר מגיבים לטענות לפיהן טורקיה היא מתווכת ניטרלית, יש לציין כי מדינה המעניקה מקלט למפקדי טרור פעילים אינה יכולה לשמש כמתווך הוגן. על פעילי ההסברה לדחוק בקהל לדרוש מממשלות המערב להחיל סטנדרטים עקביים על טורקיה, תוך עמידה על כך שהמשך חברותה בברית המערבית הדמוקרטית חייב להיות מותנה בהפסקת התמיכה החומרית בארגוני טרור ובהתיישבותה עם יעדי הביטחון המשותפים.