לוחמה משפטית היא שימוש בהליכים משפטיים לקידום מטרות אסטרטגיות בסכסוך. צ'רלס דנלאפ, שסייע להפיץ את המונח במובנו המודרני, מתאר את המשפט כאמצעי שעשוי לשרת מטרות צבאיות; אפשר להשתמש במשפט כראוי ואפשר לנצלו לרעה. התווית „לוחמה משפטית” היא אפיון פוליטי, והיא נבדלת מממצאים משפטיים של בית משפט.
מה התווית יכולה להראות ומה לא
בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) דן בסכסוכים בין מדינות ונותן חוות דעת מייעצות כאשר גופי האו״ם המוסמכים מבקשים זאת. בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) מעמיד יחידים לדין בגין פשעים שבסמכותו מכוח האמנה. המנדטים וההליכים של שני בתי הדין שונים; ראו את העמודים על קמפיין דרבן, על מועצת זכויות האדם, על ICJ ועל ICC.
לדוגמה, חוות הדעת המייעצת של ICJ משנת 2004 בעניין גדר הביטחון של ישראל התבקשה על ידי העצרת הכללית של האו״ם. לא היה זה משפט פלילי, ולא הוגש כתב אישום נגד אדם כלשהו. התיק הנפרד שהגישה דרום אפריקה מכוח האמנה למניעת רצח עם עוסק באחריות מדינה ובצעדים זמניים; בית הדין טרם פרסם פסק דין סופי לגופו של עניין. במצב פלסטין ב־ICC, החלטת הלשכה המקדמית משנת 2021 בעניין הטריטוריאלי קבעה את היקף סמכות השיפוט לצורכי אמנת רומא, ולא הכריעה בשאלת המעמד המדיני הכללי או הגבולות הסופיים.
למידע על תיקים מסוימים, ראו את העמודים בנושא סמכות שיפוט אוניברסלית, ארגונים לא ממשלתיים וחקירות האו״ם, ותלונות עסקיות ולחימה בשטח עירוני.
המשפט ההומניטרי הבינלאומי
המשפט הבינלאומי מטיל חובות גם על קבוצות חמושות. עקרון ההבחנה מחייב את הצדדים לכוון התקפות רק נגד מטרות צבאיות; עקרון המידתיות אוסר התקפה שצפויה לגרום נזק מופרז לאזרחים ביחס ליתרון הצבאי הקונקרטי והישיר הצפוי; ויש לנקוט אמצעי זהירות אפשריים. כללים אלה חלים על התנהלותו של כל צד. הפרה של חמאס אינה פוטרת את ישראל מהפרה מצדה, וטענה נגד ישראל אינה מבטלת את חובותיו של חמאס.
בתיאורו של דנלאפ את הלוחמה המשפטית מודגש שהמונח עשוי לתאר שימוש לגיטימי במשפט או שימוש פסול בו. דיון של NGO Monitor בטענות ללוחמה משפטית הנוגעות לישראל מתעד את המשמעות ההסברתית שניתנת למונח לעיתים קרובות בוויכוח הזה. הסבר ה־ICRC על כללי תקיפת מטרות מפרט את אמות המידה המשפטיות שיש לבחון בטענות על התנהלות בשדה הקרב.