להקת המחול ורטיגו נחשבת לאחת מלהקות המחול העכשווי החדשניות והמוערכות ביותר בישראל ובעולם, וידועה בזכות החיבור פורץ הדרך שלה בין מצוינות אמנותית למודעות סביבתית. הלהקה, שהוקמה בשנת 1992 על ידי המנהלת האמנותית נועה ורטהיים והמנכ"ל עדי שעל, פילסה לעצמה נתיב ייחודי בזירת המחול העולמית באמצעות שילוב בין תנועה פיזית תובענית לאחריות חברתית ואקולוגית. מתוך בסיס הבית שלהם בעמק האלה, חברי האנסמבל הובילו גישה מהפכנית לאמנויות הבמה כשהקימו קהילה אקולוגית-אמנותית המגשרת על הפער בין היצירתיות האנושית לעולם הטבע. באמצעות הפקות בעלות שם עולמי ותוכניות חינוכיות, להקת ורטיגו מדגימה כיצד כוריאוגרפיה עכשווית יכולה לשמש כזרז לקשב סביבתי ולשילוב חברתי.
היסטוריה והתפתחות אמנותית
שורשיה של להקת המחול ורטיגו נטועים עמוק בשותפות האמנותית בין נועה ורטהיים לעדי שעל, אשר ביקשו ליצור מרחב שיתופי המאתגר את הגבולות המקובלים של אמנות המופע. שני המייסדים הביאו עמם רקע עשיר והכשרה מקיפה במחול קלאסי ומודרני, אך נמשכו במיוחד לטכניקות הזורמות ומאתגרות כוח המשיכה של קונטקט אימפרוביזציה ושיטת רליס (שחרור). בשנת 1992 הם הקימו את הלהקה בירושלים, וזכו במהירות לשבחים על יצירותיהם המוקדמות כגון "ג'יזל" ו"מנא" (Mana), אשר תועדה ונשמרה בספריית הדיגיטל Jacob's Pillow Dance Interactive כעדות להשפעתם הבינלאומית. לאורך העשורים, שפת התנועה הייחודית שפיתחה ורטהיים התגבשה לכדי סגנון כוריאוגרפי מובחן להפליא, המאופיין במשחק מתמיד עם איזון, משקל וחיפוש רוחני. סגנון כוריאוגרפי ייחודי זה משקף זיקה עמוקה לאדמה, שהפכה לפילוסופיה המנחה של בית הקבע שלהם.
רגע מפתח במסלול התפתחותה של הלהקה התרחש בשנת 2007, כאשר הקבוצה עברה להתגורר כקהילה שיתופית ובת-קיימא בקיבוץ נתיב הל"ה. מעבר זה הוביל להקמתו של כפר האמנות האקולוגי ורטיגו, מרכז חדשני שבו אמנים, פעילים סביבתיים והקהל הרחב עוסקים באורח חיים הוליסטי וביצירה. הכפר נבנה על פי עקרונות הפרמקלצ'ר (חקלאות קבועה), מיחזור מים אפורים, חקלאות אורגנית ובנייה מסורתית בבוץ, המהווים ביטוי פיזי לפילוסופיית הליבה של ורטיגו. כאן, חברי הלהקה חיים, מתאמנים ומלמדים, ובכך מאפשרים ליצירתם האמנותית להיות מושפעת באופן ישיר מקצבי האדמה ומניהול אקולוגי אחראי. שילוב הרמוני זה בין אמנות לטבע הגדיר מחדש את עולם המחול העכשווי בישראל והיווה השראה ליוזמות אקולוגיות-אמנותיות דומות ברחבי העולם.
נקודות מפתח בולטות של ורטיגו
- ייסוד ומנהיגות: הלהקה נוסדה במשותף בשנת 1992 על ידי הכוריאוגרפית נועה ורטהיים והמנהל עדי שעל. ורטיגו נותרה כוח מוביל במחול העכשווי בישראל מזה למעלה משלושה עשורים, ומופיעה על מיטב הבמות הנחשבות בעולם.
- כפר האמנות האקולוגי: הכפר הוקם בשנת 2007 בעמק האלה שבקיבוץ נתיב הל"ה, ומשמש כקהילה בת-קיימא פעילה לחלוטין הכוללת סטודיואים אקולוגיים למחול, גני פרמקלצ'ר ומערכות למיחזור מים אפורים.
- תוכנית "כוח האיזון" (Power of Balance): ורטיגו הובילה את פרויקט "כוח האיזון", המקיים שיעורי קונטקט אימפרוביזציה ומופעים מקצועיים המשלבים רקדנים עם ובלי מוגבלויות פיזיות כשותפים יצירתיים שווי זכויות.
- רפרטואר ייחודי: הכוריאוגרפית נועה ורטהיים יצרה גוף עבודות עשיר, הכולל יצירות עטורות שבחים כגון "One, One & One", "ימי" (Yama), "פרדס" ו"מקום", הבוחנות יחסים אנושיים, חיבורים רוחניים ואלמנטים מן הטבע.
חדשנות אמנותית ואקולוגיה סביבתית
הגאונות הכוריאוגרפית של נועה ורטהיים טמונה ביכולתה לתרגם מושגים אקולוגיים מופשטים לתנועה בימתית חושנית ופיזית במיוחד. ביצירות דוגמת "One, One & One" ו"מקום", הרקדנים משתמשים בקונטקט אימפרוביזציה כדי לחקור את המתח הפיזי שבין בדידות לקהילתיות, ובכך משקפים את מערכות הגומלין והתלות ההדדית של האקולוגיה. הכוריאוגרפיה משלבת לעיתים קרובות חומרים טבעיים על הבמה, כגון אדמה או מים, המאלצים את המבצעים להתאים את תנועתם למציאות המשתנה והמוחשית של סביבתם. באמצעות שימוש בטכניקות שחרור (רליס) ועבודת רצפה, הרקדנים מקיימים דיאלוג רציף ואורגני עם כוח המשיכה, המסמל את הקשר האנושי לאדמה. כדי ללמוד עוד על ההופעות הנוכחיות שלהם, סדנאות חינוכיות והפילוסופיה האקולוגית-אמנותית שלהם, הקוראים מוזמנים לבקר באתר הרשמי של להקת המחול ורטיגו.
יתר על כן, מחויבותה של ורטיגו לאקולוגיה חברתית באה לידי הביטוי הטוב ביותר באמצעות תוכניותיה החינוכיות פורצות הדרך והפעילות הקהילתית המשלבת שלה. פרויקט "כוח האיזון" של הלהקה הוא מרכז מוכר בינלאומית למחול משולב, המשתמש בקונטקט אימפרוביזציה כדי לנפץ מחסומים פיזיים וחברתיים כאחד. על פי הפורטל הרשמי של מרכז כוח האיזון, תוכנית זו מספקת פלטפורמה מעצימה ומשנת חיים שבה אנשים מכל דרגות היכולת יכולים לקחת חלק בביטוי אמנותי כשותפים שווים. באמצעות טיפוח סביבה שיתופית זו, להקת ורטיגו מרחיבה את הפילוסופיה האקולוגית שלה של הרמוניה הוליסטית אל התחום החברתי, ומוכיחה כי חדשנות אמנותית ואחריות חברתית שזורות זו בזו באופן עמוק. מיקוד כפול זה בקיימות אקולוגית ובמגוון אנושי מציב את ורטיגו כארגון חזון הפורץ את הגבולות האמנותיים המסורתיים.
חשיבות תרבותית וגלובלית
להקת המחול ורטיגו מייצגת עמוד תווך חיוני בדיפלומטיה התרבותית המודרנית של ישראל ובנוף האמנותי המקומי שלה. באמצעות שילוב חלק של כוריאוגרפיה ברמה עולמית עם שיטות קיימות חלוציות, הלהקה מקרינה תמונה מתקדמת של החברה הישראלית, המחויבת עמוקות להגנת הסביבה, לחדשנות תרבותית ולשילוב חברתי. הופעותיהם על במות בינלאומיות יוקרתיות מצפון אמריקה ועד אירופה ואסיה מדגישות את כוח המשיכה האוניברסלי של המסר האמנותי שלהם. במישור המקומי, כפר האמנות האקולוגי ורטיגו משמש כמשאב חינוכי חיוני, המארח אלפי מבקרים מדי שנה הלומדים על פרמקלצ'ר, חיים קהילתיים ותנועה הבעתית. בסופו של דבר, ורטיגו מוכיחה כי אמנות יכולה לעשות הרבה יותר מאשר רק לבדר; היא יכולה לרפא קהילות באופן פעיל, לשמר את הסביבה ולבנות גשרים של הבנה בין אוכלוסיות מגוונות.