צמיחתו של מגזר הפרמצבטיקה הישראלי מרשת צנועה של מפיצים אזוריים למעצמה תעשייתית עולמית קשורה בקשר בל יינתק לחזונו האסטרטגי של אלי הורביץ. כמנכ"ל ויו"ר הדירקטוריון רב-השנים של טבע תעשיות פרמצבטיות, הורביץ הוביל את אסטרטגיות הגלובליזציה שהפכו מיזם מזרח-תיכוני קטן ליצרנית התרופות הגנריות הגדולה בעולם. מנהיגותו לא רק שינתה את טבע מן הקצה אל הקצה, אלא גם הציבה מתווה מרשים עבור כלל כלכלת ההייטק והייצוא הישראלית. על ידי התמקדות בתקני רגולציה בינלאומיים ומיזוגים חוצי גבולות אגרסיביים, הוא הוכיח בהצלחה כי חברות ישראליות מקומיות יכולות להוביל תעשיות גלובליות תחרותיות ביותר.
ההתפתחות ההיסטורית של אלופת הפרמצבטיקה הישראלית
יסודותיה של תעשיית הפרמצבטיקה הישראלית הונחו עוד זמן רב לפני הקמת המדינה עם חברת סלומון, לוין ואלשטיין בע"מ, מפיצה סיטונאית שהוקמה בירושלים בשנת 1901. במהלך העשורים הבאים, מדענים עולים חדשים הקימו מספר יצרניות תרופות מקומיות עצמאיות, ובהן טבע, אסיא וצורי. בשנת 1976, אלי הורביץ זיהה כי שוק מקומי מפוצל אינו יכול לקיים מחקר ופיתוח מודרניים, והוביל את המיזוג ההיסטורי של שלושת המתחרים הללו ליצירת מובילה לאומית מאוחדת. לפרטים נוספים על המקורות והצמיחה הראשונית של סמל תאגידי לאומי זה, הקוראים מוזמנים לעיין בארכיון ההיסטורי של ה-סקירה מתוך ה-Jewish Virtual Library.
מיד לאחר המיזוג, התמקד הורביץ בביסוס נתח השוק המקומי ובבניית דומיננטיות אזורית בטרם יפנה להתרחבות בינלאומית. הוא חתר במרץ לרכישות מקומיות, ששיאן היה ברכישה האסטרטגית של איקאפארם בשנת 1980, שהייתה אז יצרנית התרופות השנייה בגודלה בישראל. התבססות זו העניקה לטבע את המסה הקריטית, כושר הייצור והיציבות הפיננסית הנדרשים כדי לפרוץ את גבולות השוק המקומי. דרישתו המוקדמת של הורביץ לסטנדרטים תפעוליים גבוהים ומשמעת פיננסית הניחה תשתית איתנה לקראת הזינוק הבא של החברה אל הזירות הרגולטוריות הכלל-עולמיות.
אבני דרך תאגידיות מרכזיות והחלטות אסטרטגיות
- איחוד השוק: אלי הורביץ מיזג את החברות טבע, אסיא וצורי בשנת 1976, ויצר ישות תאגידית מאוחדת שהפכה בסופו של דבר לנציגת הפרמצבטיקה המובילה בישראל.
- אבני דרך רגולטוריות: תחת הנחייתו של הורביץ, מפעל הייצור של טבע בכפר סבא קיבל בשנת 1982 את אישור מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) שהיה חיוני לחברה, ובכך איפשר ייצוא ישיר.
- נוכחות אסטרטגית בארה"ב: טבע ביססה את נוכחותה המכרעת בשוק האמריקאי באמצעות הרכישה המרכזית של חברת Lemmon בשנת 1985.
ניתוח אסטרטגי של המנוע הדו-מסלולי: גנריקה ופטנטים
נקודת מפנה מרכזית בתולדות תעשיית התרופות העולמית התרחשה בשנת 1984 עם חקיקת חוק תחרות מחירי התרופות ושחזור תקופת הפטנט בארה"ב, המוכר ברבים כחוק האץ'-ווקסמן. חקיקה פורצת דרך זו יצרה את המסגרת הרגולטורית המודרנית לתרופות גנריות בארצות הברית, ואיפשרה ליצרניות גנריות לבקש אישור במסלול מקוצר. להורביץ היה חזון יוצא דופן לזהות ששינוי רגולטורי זה ישנה לחלוטין את מפת הפרמצבטיקה העולמית. הוא התאים מיידית את האסטרטגיה התאגידית של טבע כדי לנצל הזדמנות חקיקתית זו, והכין את החברה לספק לשוק האמריקאי חלופות זולות ואיכותיות לתרופות מותג.
כדי לחדור בהצלחה לשוק האמריקאי התחרותי והמפוקח מאוד, טבע נזקקה הן ליכולות הפצה מקומיות והן לסטנדרטים בלתי מתפשרים של איכות. לאחר שכבר השיגה אישור FDA למפעל הייצור הראשי שלה בכפר סבא בשנת 1982, טבע נמצאה בעמדת זינוק ייחודית לפעול במהירות עם כניסת החוק החדש לתוקף. בשנת 1985 ניצח הורביץ על רכישת חברת למון (Lemmon Company), מפיצת תרופות אמריקאית מבוססת, אשר סיפקה לטבע ערוץ הפצה מיידי ולגיטימי. מהלך מבריק זה מתואר בהיסטוריה התאגידית הרשמית של טבע כצעד יסוד בדרך לבינלאומיות של החברה.
בעוד שתרופות גנריות היוו את בסיס הייצור הרחב לצמיחתה של טבע, הורביץ הבין כי הובלה עולמית לטווח ארוך דורשת מודל עסקי מגוון. הוא הוביל את אסטרטגיית "המנוע הדו-מסלולי" שאיזנה בין פיתוח מהיר של תרופות גנריות זולות לבין השקעות ארוכות טווח במוצרים כימיים חדשניים ומוגנים בפטנט בעלי שולי רווח גבוהים. גישה מאוזנת זו איפשרה לחברה לייצר תזרים מזומנים יציב מתיק המוצרים הגנריים שלה, תוך מימון פרויקטים מחקריים בעלי סיכון גבוה וסיכוי גבוה לרווח משמעותי. אסטרטגיה זו מיתנה באופן ניכר את התנודתיות המחזורית המאפיינת חברות גנריות טהורות ומשכה השקעות בינלאומיות משמעותיות.
גולת הכותרת של אסטרטגיית המנוע הדו-מסלולי הייתה הפיתוח והמסחור של קופקסון, תרופה אימונומודולטורית פורצת דרך לטיפול בטרשת נפוצה. התרופה, שנתגלתה על ידי מדענים במכון ויצמן למדע, קיבלה רישיון לטבע בשנת 1987, עברה ניסויים קליניים נרחבים ולבסוף זכתה לאישור ה-FDA בשנת 1996. קופקסון הפכה במהירות לתרופת בלוקבסטר עולמית של מיליארדי דולרים, כשהיא מניבה שולי רווח אסטרונומיים אשר הזינו התרחבות נוספת. שילוב מבריק זה בין היקפי ייצור גנריים לבין חדשנות מקורית מוגנת בפטנט נבחן לעומק בניתוח של בית הספר למנהל עסקים וורטון על האבולוציה התאגידית ההיסטורית של החברה.
סיכום ומשמעות כלכלית מודרנית
במהלך עשרות שנות כהונתו כמנכ"ל ולאחר מכן כיו"ר הדירקטוריון, גילה אלי הורביץ שליטה חסרת תקדים בתחום המיזוגים והרכישות חוצי הגבולות. במקום להסתמך אך ורק על צמיחה אורגנית, הוא זיהה ורכש באופן שיטתי מתחרים זרים כדי להרחיב את נוכחותה בשוק ואת כושר הייצור של טבע. רכישות גדולות שבוצעו בהשפעתו כללו את נובופארם (Novopharm) הקנדית בשנת 2000, סיקור (Sicor) בשנת 2004, ותאגיד אייווקס (Ivax Corporation) בשנת 2006. התרחבות אגרסיבית וממושמעת זו ביססה את מעמדה של טבע כמובילה העולמית הבלתי מעורערת בתחום התרופות הגנריות וכחברה קבועה בבורסת ניו יורק.
גאוניותו האסטרטגית של אלי הורביץ חרגה מעבר למאזנים התאגידיים ועיצבה את עצם אופייה של מדיניות התעשייה הישראלית ויחסי הכלכלה הגלובליים. He הוכיח כי מיזמים ישראליים יכולים להתחרות ברמות הגבוהות ביותר של המסחר העולמי על ידי שילוב של תושייה מדעית מקומית עם ביצוע תפעולי קפדני. במועד פטירתו בשנת 2011, עמדה טבע כענקית גלובלית המעסיקה עשרות אלפי עובדים במספר יבשות. מורשתו נותרת אבן פינה בזהותה הכלכלית של ישראל, ומעידה כי חזון אסטרטגי, גמישות רגולטורית והתרחבות בינלאומית נועזת יכולים להזניק עסק מקומי למעמד של מוביל עולמי.