Technion — Israel Institute of Technology: Silicon Wadi Origins·4 דקות קריאה

תפקידו של הטכניון בפריצות דרך חלוציות בביוטכנולוגיה וברפואה

דף מידע זה מפרט כיצד חוקרי ובוגרי הטכניון הובילו פיתוחים חלוציים של מכשירים רפואיים ופריצות דרך בביוטכנולוגיה ששינו את העולם, החל מה-PillCam ועד למחקר המולקולרי של האוביקוויטין שזכה בפרס נובל.

הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, הממוקם בחיפה, משמש כאבן הפינה האקדמית של תופעת ההייטק הישראלית המכונה "סיליקון ואדי". במשך עשרות שנים, מוסד ברמה עולמית זה גישר על הפער בין מחקר מדעי בסיסי לבין יישומים מסחריים פורצי דרך, במיוחד במדעי החיים ובטכנולוגיה רפואית. על ידי טיפוח אקוסיסטם ייחודי של שיתוף פעולה רב-תחומי, האוניברסיטה הפכה מושגים מופשטים מהמעבדה למכשירים רפואיים מצילים חיים ולטיפולים קליניים המשמשים ברחבי העולם. כיום, מורשתו בתחום הביוטכנולוגיה עומדת כעדות לתושייה וליוזמה הישראלית, ומשנה את האופן שבו הרפואה המודרנית מאבחנת, מטפלת ומבינה מחלות מורכבות.

צמיחתו של הסיליקון ואדי ושורשי הביוטכנולוגיה של הטכניון

ראשיתו של מגזר הטכנולוגיה הרפואית בישראל שזורה עמוקות בהיסטוריה של הטכניון, שפתח את שעריו בשנת 1924 כמוסד להשכלה גבוהה הראשון במדינה. כאשר האוניברסיטה הקימה את הפקולטה לרפואה ע"ש רות וברוך רפפורט בשלהי שנות ה-60, היא הניחה את היסודות למיזוג חסר תקדים בין הנדסה לביולוגיה. גישה היברידית קלינית-הנדסית זו אפשרה לחוקרים להתמודד עם בעיות פיזיולוגיות באמצעות עקרונות מתמטיים, פיזיקליים ואלקטרוניים מתקדמים. תרבות פתרון הבעיות שנוצרה כתוצאה מכך משכה במהירות תשומת לב עולמית, ומיקמה את חיפה כמרכז מרכזי למחקר ופיתוח ביו-רפואי בשלבים מוקדמים.

כדי לשמר צמיחה זו, פיתח הטכניון מנגנונים חזקים של העברת טכנולוגיה, בעיקר באמצעות זרוע המסחור שלו, T3 (Technion Technology Transfer). מסגרת זו אפשרה בהצלחה מסחור של פטנטים אקדמיים, ובכך אפשרה לפרופסורים ולסטודנטים להקים חברות סטארט-אפ חלוציות ישירות מתגליותיהם בקמפוס. ככל שמיזמים אלה הבשילו, הם משכו הון סיכון בינלאומי משמעותי ויצרו שותפויות עם ענקיות בריאות רב-לאומיות. כתוצאה מכך, הטכניון לא רק הניע את הכלכלה המקומית אלא גם סייע לבסס את הסיליקון ואדי כמעצמה מוכרת בעולם לחדשנות ביוטכנולוגית ובמכשור רפואי.

הישגים רפואיים וביוטכנולוגיים מרכזיים

  • גילוי האוביקוויטין שזכה בפרס נובל: פרופסורים מהטכניון, אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר, גילו את מסלול פירוק החלבונים המתווך על ידי אוביקוויטין, מנגנון ביולוגי בסיסי המבקר את חלוקת התא, תיקון ה-DNA ותגובות חיסוניות, גילוי שהקנה להם את פרס נובל לכימיה לשנת 2004.
  • אנדוסקופיית כמוסה PillCam: פותחה על ידי בוגר הטכניון גבריאל עידן. ה-PillCam חוללה מהפכה בגסטרואנטרולוגיה באמצעות מצלמה בגודל כמוסה הניתנת לבליעה ומשדרת תמונות ברזולוציה גבוהה של המעי הדק, ובכך מייתרת את הצורך בהליכים אבחוניים פולשניים.
  • שדות לטיפול בגידולים (Novocure): טיפול לא פולשני זה, שהומצא על ידי פרופסור אמריטוס מהטכניון יורם פלטי, משתמש בשדות חשמליים מתחלפים כדי לשבש את חלוקת תאי הסרטן, ומספק אפשרות טיפול פורצת דרך לחולים הנלחמים בגליובלסטומה ובסרטן הריאות.
  • שלד חיצוני רובוטי ReWalk: המערכת, שפותחה על ידי ד"ר עמית גופר, בוגר הנדסת חשמל מהטכניון, משתמשת ברגליים ממונעות ובחיישנים מתוחכמים כדי לאפשר לאנשים עם פגיעות בחוט השדרה לעמוד, ללכת ולעלות במדרגות באופן עצמאי.

תרגום תגליות אקדמיות לטיפולים עולמיים

מסלולן של התגליות הרפואיות של הטכניון מדגים מודל מוצלח ביותר של תרגום מחקר אקדמי לפתרונות מסחריים מעשיים הממוקדים במטופל. לדוגמה, הגילוי פורץ הדרך של מערכת פוליפפטיד האוביקוויטין על ידי הפרופסורים אברהם הרשקו ואהרון צ'חנובר חשף כיצד תאים משמידים חלבונים לא רצויים. תובנה בסיסית זו לגבי מנגנוני הניקוי העצמי של התא הפכה לבסיס המדעי לפיתוח ה-Velcade, מעכב פרוטאזום יעיל ביותר המשמש לטיפול במיאלומה נפוצה. מעבר זה מביולוגיה מולקולרית לתרופה אונקולוגית מאריכת חיים מדגיש כיצד מחלקות המדע הבסיסי של הטכניון משפיעות באופן ישיר על הפיתוח הפרמקולוגי והטיפול בחולים ברחבי העולם.

באופן דומה, בתחום המכשור הרפואי, המצאת אנדוסקופיית כמוסה אלחוטית על ידי בוגר הטכניון גבריאל עידן הדגימה את כוחה של הנדסה רב-תחומית. על ידי יישום מושגים של הנחיית טילים אלקטרו-אופטית ברמה צבאית על אבחון רפואי, חברת הסטארט-אפ של עידן, גיוון אימג'ינג (Given Imaging), יצרה מצלמה זעירה הניתנת לבליעה שמסוגלת לנווט בבטחה במערכת העיכול האנושית. ההצלחה המסחרית של ה-PillCam, שנרכשה בסופו של דבר על ידי Medtronic, ביססה פרדיגמה חדשה באבחון לא פולשני. בעלת חשיבות שווה היא ההפריה ההדדית של טכנולוגיה צבאית ומדעי הרפואה, שנותרה מאפיין מגדיר של האקוסיסטם היזמי של ישראל בסיליקון ואדי.

דוגמה יוצאת דופן נוספת למסלול יישומי זה נמצאת בעבודתו של פרופסור אמריטוס יורם פלטי, שהקים את חברת Novocure לטיפול בסוגי סרטן אגרסיביים. פלטי גילה כי כוחות פיזיקליים מסוימים, ובמיוחד שדות חשמליים מתחלפים בתדר בינוני, יכולים לפגוע ולשבש באופן סלקטיבי תאי סרטן המתחלקים במהירות מבלי לפגוע ברקמות בריאות. שיטה מהפכנית זו עקפה את הרעילות המערכתית של כימותרפיה מסורתית, והציעה לחולי גליובלסטומה תוחלת חיים מוארכת באופן משמעותי. כיום, טיפול ה-Tumor Treating Fields (TTFields) של Novocure המאושר על ידי ה-FDA מיושם ברחבי העולם, ומקנה תוקף למחקר חייו של פלטי בביופיזיקה כמופת של אונקולוגיה מודרנית.

ההשפעה המתמשכת על החדשנות הישראלית

ההישגים שמקורם בטכניון ביססו את מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בטכנולוגיה רפואית ובביוטכנולוגיה. על ידי אספקה מתמדת של מהנדסים, חוקרים ויזמים מיומנים ביותר לסיליקון ואדי, האוניברסיטה מזינה אקוסיסטם המסוגל להתפתח טכנולוגית במהירות. פריצות דרך אלו לא רק שיפרו את איכות החיים של מיליוני חולים ברחבי העולם אלא גם הביאו שגשוג כלכלי עצום ויוקרה למדינת ישראל. בסופו של דבר, הטכניון משמש כמגדלור של מצוינות אקדמית, ומראה כיצד תשוקה מדעית ונחישות מעשית יכולות לשלב כוחות כדי לפתור את האתגרים הרפואיים המורכבים ביותר של העולם.

מקורות

  1. 1.https://www.nobelprize.org/prizes/chemistry/2004/ciechanover/facts/
  2. 2.https://www.nobelprize.org/prizes/chemistry/2004/hershko/facts/
  3. 3.https://www.epo.org/en/news-events/european-inventor-award/meet-the-finalists/gavriel-iddan
  4. 4.https://www.technion.ac.il/en/blog/article/the-technion-mourns-the-passing-of-israel-prize-laureate-prof-yoram-palti/
  5. 5.https://en.wikipedia.org/wiki/Amit_Goffer