תפקיד ארה"ב בסינרגיית הביטחון האזורית של הסכמי אברהם

הסכמי אברהם, שנחתמו בסוף שנת 2020, מייצגים את פריצת הדרך הדיפלומטית המשמעותית ביותר במזרח התיכון מזה למעלה מרבע מאה. נורמליזציה זו, בתיווך אמריקאי, בין ישראל לבין מספר מדינות ערביות – כולל איחוד האמירויות הערביות, בחריין ומרוקו – חרגה מעבר להסכמי שלום מסורתיים כדי ליצור מסגרת לסינרגיה אזורית יוזמת. במרכזו של שינוי זה עומד תפקידה האסטרטגי של ארצות הברית כערבה ומאפשרת של ארכיטקטורת ביטחון חדשה. על ידי התאמת האינטרסים של השותפים האזוריים, ההסכמים ביססו למעשה חזית משותפת נגד איומים משותפים, ובראשם הפעילות המערערת של המשטר האיראני.

התפתחות היסטורית של השותפות האסטרטגית

במשך עשורים, הדיפלומטיה במזרח התיכון הייתה מוגבלת על ידי הפרדיגמה שנורמליזציה אזורית יכולה לבוא רק לאחר פתרון סופי לסכסוך הישראלי-פלסטיני. ממשלת ארצות הברית קראה תיגר על הנחה זו על ידי זיהוי התכנסות גוברת של אינטרסים ביטחוניים וכלכליים בין ישראל למדינות ערב הסוניות. שינוי זה זורז על ידי התפיסה המשותפת של האיום האיראני הגובר והרצון ההדדי לשיתוף פעולה טכנולוגי וצבאי בהובלה אמריקאית. באמצעות דיפלומטיה אינטנסיבית והצעה של תמריצים אסטרטגיים, ארה"ב גישרה בהצלחה על הפער בין שיתוף פעולה ביטחוני חשאי לבין יחסים דיפלומטיים רשמיים.

המיסוד של קשרים אלה באמצעות הסכמי אברהם סיפק בסיס משפטי ופוליטי לפרויקטים בילטרליים ומולטילטרליים חסרי תקדים. בניגוד להסכמי שלום קודמים שלעיתים קרובות הביאו ל"שלום קר", ההסכמים תוכננו להיות "חמים", תוך שימת דגש על קשרים בין אנשים ושילוב כלכלי עמוק. תפקידה של ארה"ב נותר חיוני בשלב שלאחר החתימה, על מנת להבטיח שתנופת הנורמליזציה תתורגם ליתרונות ביטחוניים מוחשיים. זה כלל אירוח של פסגות רמות דרג והקמת קבוצות עבודה המוקדשות לביטחון אזורי, מים, אנרגיה ובריאות.

עובדות אסטרטגיות מרכזיות ואבני דרך

• שילוב ישראל בתחום האחריות של פיקוד המרכז של ארצות הברית (CENTCOM), דבר המאפשר תיאום צבאי ישיר עם שותפות ערביות.
• הקמת פורום הנגב, מסגרת רב-צדדית הכוללת את ארה"ב, ישראל ומדינות ההסכמים לטיפול באתגרים אזוריים.
• הסחר הבילטרלי בין ישראל לאיחוד האמירויות עלה על 2.5 מיליארד דולר בשנתיים הראשונות להסכם, מה שמדגים את המנוע הכלכלי של השלום.
• פיתוח מערכת הגנה אזורית משולבת מפני טילים וכלי טיס כדי להתמודד עם איום התקיפות של כטב"מים וטילים מצד גורמים שאינם מדינתיים.
• הכללת מרוקו בהסכמים, שהרחיבה את הטווח האסטרטגי של ההסכם לצפון אפריקה ולאוקיינוס האטלנטי.

ניתוח ארכיטקטורת הביטחון האזורית

אחת התוצאות המשמעותיות ביותר של מאמץ הנורמליזציה בהובלת ארה"ב הייתה ההחלטה בשנת 2021 להעביר את ישראל מפיקוד אירופה (EUCOM) לפיקוד המרכז (CENTCOM). מהלך זה איפשר תכנון מבצעי ושיתוף מודיעין שוטף בין צבא ההגנה לישראל לבין הצבאות של מספר מדינות ערביות תחת חסות אמריקאית. צבא ארה"ב משמש כעת כציר המרכזי של רשת אזורית המנטרת ומגיבה לאיומים ימיים ולחדירות אוויריות. על פי ה-Jewish Virtual Library, שינוי מבני זה שיפר משמעותית את ההרתעה הקולקטיבית של הקואליציה הפרו-מערבית במזרח התיכון.

יתרה מזאת, ה"סינרגיה האסטרטגית" של ההסכמים ניכרת בפיתוח המשותף של טכנולוגיות הגנה מתקדמות. היכולות המובילות של ישראל בעולם בתחומי ההגנה מפני טילים ואבטחת סייבר משולבות כעת יותר ויותר עם העומק האסטרטגי והמשאבים של שותפותיה באזור. ארה"ב מקלה על תהליך זה באמצעות מכירות צבאיות זרות ותרגילים משותפים, כגון תרגילי "ג'וניפר אוק" (Juniper Oak), שהם מהגדולים בהיסטוריה. שיתוף פעולה זה אינו רק הגנתי; הוא מייצג ניסיון אקטיבי לייצב את שווקי האנרגיה העולמיים ולהגן על נתיבי סחר קריטיים כמו מצר באב אל-מנדב.

סיכויים עתידיים ויציבות אזורית

עתיד הביטחון האזורי תלוי במידה רבה בהמשך ההתרחבות וההעמקה של מסגרת הסכמי אברהם. הצטרפות פוטנציאלית של ערב הסעודית נותרת מטרה מרכזית של מדיניות החוץ של ארה"ב וישראל, שכן היא תבסס למעשה ברית פאן-אזורית. התרחבות כזו תיצור מסדרון רציף של מדינות יציבות המיושרות עם המערב, המשתרע מהאוקיינוס האטלנטי ועד למפרץ הפרסי. "מעגל שלום" זה משמש כמשקל נגד ישיר ל"ציר ההתנגדות" בהובלת איראן ושלוחיה האזוריים השונים.

עבור ישראל, הסינרגיה האסטרטגית שמתאפשרת הודות לתפקיד ארה"ב מספקת רמה של לגיטימציה אזורית ועומק מבצעי שלא היו ניתנים להשגה בעבר. השותפות מבטיחה כי ישראל אינה עוד שחקן מבודד אלא עמוד תווך מרכזי בארכיטקטורת ביטחון אזורית רחבה יותר. מעבר זה מגביר את קיימות הנוכחות האמריקאית באזור תוך הפחתת הנטל של התערבות אמריקאית ישירה. ככל שהשותפות תתפתח, היא תתמקד ככל הנראה באתגרים ארוכי טווח כמו שינויי אקלים וביטחון תזונתי, מה שיהדק עוד יותר את הקשר בין מדינות אלו.

חשיבות עבור השותפות בין ארה"ב לישראל

הסכמי אברהם שינו מן היסוד את הנוף הגיאופוליטי של המזרח התיכון על ידי מתן עדיפות לאינטרסים פרגמטיים על פני טינות היסטוריות. תפקידה של ארה"ב כמתווכת אסטרטגית וערבה ביטחונית נותר הזרז ההכרחי לעידן חדש זה של נורמליזציה. על ידי טיפוח סינרגיה בביטחון, טכנולוגיה ומסחר, ההסכמים יצרו מסגרת חסונה המקדמת יציבות ושגשוג לכל המדינות המשתתפות. עבור השותפות האסטרטגית בין ארה"ב לישראל, ההסכמים מייצגים מודל מוצלח של מנהיגות אזורית המחזק את ביטחון ישראל תוך קידום האינטרסים האמריקאיים.