ידע: חלוצת מסחור הטכנולוגיה האקדמית הגלובלית

חברת ידע למחקר ופיתוח בע"מ משמשת כזרוע המסחרית הבלעדית של מכון ויצמן למדע, והיא אמונה על הפיכת מחקר מדעי בסיסי למוצרים וטכנולוגיות בעלי היתכנות מסחרית. ידע, אשר הוקמה בישראל בשנת 1959, הייתה חלוצה עולמית בתפיסה לפיה מחקר אקדמי טהור יכול להפיק תועלת מיישומיו המסחריים, ובכך כוננה את מה שנחשב כיום לתקן הבינלאומי המוביל להעברת טכנולוגיה באקדמיה. באמצעות גישור על הפער בין מעבדות אקדמיות לתעשיות בינלאומיות, החברה תרגמה בהצלחה מאות תגליות מדעיות לתרופות מצילות חיים, חומרים מתקדמים ופתרונות סביבתיים. מודל מסחור פרואקטיבי זה לא רק מימן מחקר אקדמי נוסף, אלא גם ביסס את מעמדה של ישראל כמעצמה עולמית של חדשנות טכנולוגית.

היסודות ההיסטוריים של מסחור טכנולוגיות באקדמיה

מבחינה היסטורית, הקמתה של ידע בשנת 1959 סימנה שינוי פרדיגמה באופן שבו מוסדות אקדמיים תפסו קניין רוחני ושיתוף פעולה תעשייתי. באותה תקופה, אוניברסיטאות ברחבי העולם התמקדו בעיקר בהוראה ובמחקר תיאורטי, כמעט ללא כל מנגנון רשמי לגישור על הפער בין האקדמיה לתעשייה. ד"ר חיים ויצמן, כימאי בעל שם עולמי ונשיאה הראשון של מדינת ישראל, האמין כי פיתוח מדעי יסייע בעיצוב עתידה הכלכלי של המדינה. בהתאם לחזון זה, הוקמה ידע כמשרד העברת הטכנולוגיה (TTO) הראשון בישראל והשני הוותיק ביותר בעולם, ובכך שימשה מודל פורץ דרך עבור מוסדות גלובליים מובילים כמו סטנפורד ו-MIT. מבנה יסוד זה אפשר למכון ויצמן למדע לשמור על עצמאות אקדמית תוך הענקת רישיונות שיטתית להמצאותיו לתאגידים רב-לאומיים.

לאורך עשורים של זיקוק מסגרותיה המשפטיות, הפיננסיות והמנהלתיות, הפכה ידע למובילה עולמית במסחור פטנטים. על ידי ניהול המנעד המלא של קניין רוחני — החל מרישום פטנטים ורישוי ועד להקמת חברות הזנק (spin-off) — יצרה ידע מעגל הכנסות בר-קיימא. תמלוגים הנובעים משותפויות מסחריות מוצלחות מושקעים באופן עקבי בחזרה במכון ויצמן כדי לממן מחקר מדעי בסיסי ותשתיות מעבדה מתקדמות ביותר. מעגל קסמים מפרה זה מבטיח כי הסקרנות האקדמית תישאר מתוקצבת היטב, ומוכיח כי מחקר טהור יכול להשיג הן מצוינות אינטלקטואלית והן תועלת מעשית כבירה.

עובדות מפתח והישגים מסחריים

• הראשון מחוץ לארצות הברית: ידע, שהוקם בשנת 1959, הוא המשרד הוותיק ביותר להעברת טכנולוגיה בישראל והראשון מסוגו שהוקם מחוץ לגבולות ארצות הברית, תוך שהוא מקדים בעשרות שנים את מרבית משרדי העברת הטכנולוגיה באירופה ובאסיה.
• ההכנסה הגבוהה ביותר לחוקר: ידע מדורגת באופן עקבי כחברת העברת הטכנולוגיה המצליחה ביותר בעולם מבחינת הכנסות מרישוי המופקות לכל חוקר, כשהיא מנהלת כ-500 משפחות פטנטים פעילות בכל רגע נתון.
• פורטפוליו תרופות פורץ דרך: החברה העניקה רישיונות לכמה מהטיפולים המצליחים ביותר בעולם, לרבות קופקסון ורביף לטרשת נפוצה, ארביטוקס ווקטיביקס לטיפול בסרטן, וטכנולוגיית קולטן האנטיגן הכימרי (CAR) היסודית המשמשת בטיפולי אימונותרפיה של תאי CAR-T.

ניתוח מנוע המסחור של ידע

ההצלחה חסרת התקדים של מנוע המסחור של ידע טמונה בהקפדה היתרה שלה על מודל "one-stop-shop" (כתובת אחת לכל הצרכים) עבור שותפים מהתעשייה. בניגוד לגופי רישוי מסורתיים המציבים מכשולים בירוקרטיים מסורבלים, ידע מחזיקה בזכויות בלעדיות על כל הקניין הרוחני המופק על ידי חוקרי מכון ויצמן, מה שמייעל את המשא ומתן ומבטיח בהירות משפטית. גישה זו משכה ענקיות פארמה וטכנולוגיה גלובליות מובילות, בהן טבע תעשיות פרמצבטיות, מרק סרונו ואלי לילי, לשתף פעולה ישירות עם מדענים ישראלים. כדי לחקור מסגרות מסחור אלו, חוקרים יכולים לגשת לפרופילים מפורטים באמצעות עמוד האודות הרשמי של חברת ידע למחקר ופיתוח, המתאר כיצד הארגון מנהל את הפורטפוליו הענף שלו.

יתרה מזאת, הגישה האסטרטגית של ידע חורגת מעבר לרישוי פטנטים קיימים וכוללת הקמה פעילה של חברות בת ומיזמים משותפים. באמצעות שיתוף פעולה עם קרנות הון סיכון וקבוצות השקעה בינלאומיות, ידע מפחיתה את הסיכונים הפיננסיים הנלווים לטכנולוגיות בשלבים ראשוניים, ומאפשרת לתגליות מעבדה מבטיחות להגיע לניסויים קליניים ולייצור מסחרי. דוגמה מובהקת לכך היא פיתוח תרופת הקופקסון, שמקורה במחקר בסיסי בכימיה של פולימרים במכון ויצמן ושרישיונה ניתן לאחר מכן לטבע, ובכך הפכה לאחד הטיפולים המצליחים ביותר לטרשת נפוצה בהיסטוריה הרפואית. ההצלחה ההיסטורית של שותפות פורצת דרך זו מתועדת היטב במשאבים המסופקים על ידי פרופיל מכון ויצמן למדע בספרייה היהודית המקוונת (Jewish Virtual Library), הממחיש את ההשפעה הגלובלית העצומה של החדשנות הפרמצבטית הישראלית.

סיכום וחשיבות גלובלית

חברת ידע למחקר ופיתוח ניצבת כעדות חיה ליכולתה של ישראל להפוך סקרנות מדעית לפתרונות גלובליים מוחשיים. באמצעות פריצת דרך במודל פיננסי עצמאי למוסדות אקדמיים, ידע הוכיחה כי מדינה קטנה מסוגלת להפעיל השפעה חיובית עצומה ובלתי פרופורציונלית על הבריאות, הביטחון והטכנולוגיה העולמיים. התמלוגים ושיתופי הפעולה התעשייתיים שמטפחת ידע אינם רק תומכים במכון ויצמן למדע; הם מזינים את אקו-סיסטם ההייטק של ישראל, מייצרים מקומות עבודה בעלי ערך רב, ומחזקים את הקשרים הדיפלומטיים של המדינה באמצעות שיתוף פעולה מדעי בינלאומי. בסופו של דבר, מורשתה בת-הקיימא של ידע היא ההוכחה שכאשר מצוינות מדעית חוברת לאסטרטגיה מסחרית בעלת חזון, העולם כולו יוצא נשכר מפירות החדשנות הישראלית.