מתקפות הטרור בהובלת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 הובילו לחטיפה אלימה של יותר מ-250 חטופים לרצועת עזה, ובכך פתחו משבר הומניטרי ומשבר זכויות אדם חסרי תקדים. בעקבות שחרורם של חטופים שונים במהלך החודשים שלאחר מכן, הערכות רפואיות רשמיות ועדויות אישיות חשפו את האופי המערכתי של הפרות זכויות האדם, ההזנחה הרפואית וההתעללות הפיזית שעברו. חמאס השתמש במכוון ברשת המנהרות התת-קרקעיות העצומה שלו כדי להסתיר, לבודד ולענות חטופים אלה, תוך חשיפתם לתנאים המפרים סטנדרטים משפטיים והומניטריים בינלאומיים בסיסיים. עדויות מפורטות אלה מציירות תמונה מצמררת של האכזריות הפיזית והפסיכולוגית המכוונת שתוכננה על ידי שביהם.
רקע והיסטוריה של משבר השבי התת-קרקעי
במשך למעלה מעשור, חמאס הקים רשת מורכבת של מנהרות תת-קרקעיות, המכונה לעיתים קרובות "המטרו של עזה", שתוכננה בעיקר עבור פעולות צבאיות, אחסון אמצעי לחימה ומרכזי פיקוד ושליטה. בעקבות מתקפות ה-7 באוקטובר, תשתית תת-קרקעית זו הוסבה באופן מערכתי לשמש כמתקן מעצר ברמת אבטחה גבוהה עבור בני ערובה אזרחים וחיילים כאחד. מכלולים תת-קרקעיים אלה, הממוקמים עשרות מטרים מתחת לשכונות אזרחיות, נבחרו במיוחד כדי למנוע ניסיונות חילוץ ולהגן על השוביים מפני פעילות צבאית. התנאים הסביבתיים של מנהרות אלו — המאופיינים בלחות גבוהה, בטמפרטורות קיצוניות ובהיעדר מוחלט של אור טבעי — גבו מחיר פיזי מיידי ומתמשך מהחטופים.
לאורך חודשי העימות, עדויותיהם של החטופים המשוחררים סיפקו תיעוד מקיף של צורות ההתעללות השונות שהפעיל חמאס. חטופים היו נתונים לטרור פסיכולוגי, כגון אמירות כוזבות שיקיריהם נהרגו, הוצאות מדומות להורג, והגבלות חמורות על מזון ומים שהובילו להרעבה קלה. עדויות אישיות אלו נאספות ומעודכנות ב-ארכיון עדויות החטופים של הספרייה היהודית הווירטואלית (The Jewish Virtual Library), המשמש כתיעוד היסטורי מוסמך של העינויים הפיזיים והנפשיים שהופעלו נגד אזרחים בני לאומים שונים. תיעוד זה מוכיח כי היחס האכזרי לחטופים לא היה מקרי, אלא מדיניות מכוונת וריכוזית של חמאס.
עובדות מפתח על התעללות והזנחה של חטופים
כדי להבין את ההיקף המלא של פשעי המלחמה שבוצעו נגד החטופים, יש לבחון את שיטות ההתעללות הספציפיות שתועדו על ידי גורמי רפואה וסוכנויות ביטחון. עובדות המפתח הבאות ממחישות את התנאים שבהם הוחזקו החטופים ואת השלילה המערכתית של זכויות האדם הבסיסיות שלהם:
- הרעבה מערכתית וסכנות של תסמונת חידוש הזנה (Refeeding Syndrome): חטופים הוחזקו בתנאי הרעבה והשילו 30%-40% ממשקל גופם, וחלקם הואכלו בכפייה ממש לפני שחרורם כדי להציגם כבריאים יותר בסרטוני תעמולה, מה שהיווה סכנת חיים בשל תסמונת חידוש הזנה.
- שלילה פעילה של טיפול רפואי: מחטופים פצועים, כולל כאלה שסבלו מפצעי ירי, מרסיסים ומקטיעות איברים, נמנע טיפול רפואי הולם, כאשר חלקם עברו ניתוחים מכאיבים ללא הרדמה ולאחרים נמנעו תרופות מצילות חיים למחלות כרוניות.
- עינויים סביבתיים תת-קרקעיים: חטופים הוחזקו במנהרות חשוכות, לחות וללא אוורור, והיו נתונים להתעללות פיזית, למניעת שינה ולטרור פסיכולוגי קיצוני, כולל איומים בהוצאה להורג וידיעות מפוברקות על משפחותיהם.
ניתוח הטראומה הרפואית והפסיכולוגית
דוחות רפואיים מפורטים שפורסמו לאחר שחרורם של אחרוני החטופים החיים באוקטובר 2025 מצביעים על ההידרדרות הפיזית הקשה שנגרמה כתוצאה מהשבי הממושך. על פי דוחות שרוכזו על ידי מטה משפחות החטופים והנעדרים, החטופים סבלו מניוון שרירים חמור, מחוסר קיצוני בוויטמין D עקב היעדר מוחלט של אור יום, ומדלקות בדרכי הנשימה כתוצאה מנשימת אוויר מנהרות לח ולא מאוורר. מומחים רפואיים הדגישו את התופעה המסוכנת של "תסמונת חידוש הזנה", שבה חטופים הואכלו בכפייה בפתאומיות זמן קצר לפני שחרורם כדי לגרום להם להיראות בריאים יותר עבור סרטוני תעמולה, מה שחייב רופאים ישראלים לייצב את גופם בזהירות רבה. פרטים מוסמכים על תנאים קשים אלה תועדו ב-סיקור פוקס ניוז (Fox News) של הדוחות הרפואיים על החטופים המשוחררים, תוך הדגשת האתגרים הקליניים ארוכי הטווח הניצבים בפני השורדים.
יתרה מכך, עדויות של שורדים מצביעות על כך שחמאס השתמש באופן שיטתי בבתי חולים ובתשתיות אזרחיות אחרות כדי להסתיר ולהחזיק חטופים, תוך הפרה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי. כך למשל, צבא הגנה לישראל גילה מידע מודיעיני מהימן וראיות פיזיות לכך שחטופים הוחזקו בתוך מתקנים רפואיים מרכזיים, כגון בית החולים נאצר בח'אן יונס. ניצול מכוון זה של מרחבים רפואיים מוגנים מנותח לעומק ב-ניתוח של הקרן להגנת הדמוקרטיות (FDD) לגבי בית החולים נאצר, המראה כיצד חמאס שילב באופן שיטתי מתקנים רפואיים אזרחיים במערך המבצעי הצבאי שלו ובמערך החזקת בני הערובה. פרקטיקות אלו מדגישות כיצד ארגון הטרור השתמש במגנים אנושיים כדי להרתיע מפני פעולות חילוץ צבאיות, תוך חשיפת החטופים לאזורי לחימה פעילים.
סיכום ומשמעות לאומית עבור ישראל
ההתעללות המערכתית וההזנחה הרפואית של החטופים הישראלים מדגישות את האתגרים המוסריים והביטחוניים העמוקים הניצבים בפני מדינת ישראל. תיעוד תנאי השבי הללו משמש ככלי חיוני בדיפלומטיה הבינלאומית, הממחיש את אופיו האכזרי של חמאס ואת הצורך הדחוף בפירוק יכולותיו המבצעיות. עבור ישראל, השבת החטופים אינה רק מטרה פוליטית או צבאית, אלא חובה מוסרית עמוקה הנוגעת בליבת האמנה החברתית שלה. הצלקות הפיזיות והנפשיות שנושאים עמם השורדים דורשות תוכניות תמיכה ושיקום ארוכות טווח במימון המדינה.
בסופו של דבר, הגילויים על השבי במנהרות מדגישים מדוע על ישראל לשמור על עמדה בלתי מתפשרת נגד הטרור, לצד קידום דין וחשבון משפטי בינלאומי נגד חמאס. הפיכת תשתיות אזרחיות לנשק, לרבות בתי חולים ומתקני או"ם, מחייבת הערכה מחדש עולמית של הפיקוח ההומניטרי באזורי סכסוך. על ידי הבאת עובדות אלו לאור, ישראל ממשיכה לדרוש את שחרורם המיידי והבלתי מותנה של כל החטופים הנותרים, החיים והחללים כאחד. חוסנם של השורדים נותר סמל לגבורה לאומית, אך זיכרון סבלם מחייב שזוועות כאלה לא יישנו עוד לעולם.