הסכם הפסקת האש הזמנית של שלהי נובמבר 2023 היווה אירוע דיפלומטי מרכזי במהלך מלחמת ישראל-חמאס, והביא להפוגה קצרה בפעולות הצבאיות ברצועת עזה. הפסקת האש הזו, בת שבעת הימים, שהושגה באמצעות תיווך בינלאומי אינטנסיבי של ישראל, ארצות הברית, קטאר ומצרים, שמה לה למטרה ראשונה במעשה את החזרתם בפעימות של החטופים הישראלים שנחטפו במהלך מתקפת הטרור של ה-7 באוקטובר. בעוד שההסכם איפשר בתחילה את שחרורם של נשים וילדים פגיעים, יישומו נפגם עקב שיבושים לוגיסטיים מתמשכים והפרות מכוונות. בסופו של דבר, ההפוגה משמשת תזכורת נוקבת לאתגרים שבניהול משא ומתן עם ארגון טרור המפר באופן שיטתי את התחייבויותיו הבינלאומיות.
רקע ותנאי ההסכם כפי שסוכמו
ב-7 באוקטובר 2023, הוביל חמאס מתקפת פתע רחבת היקף מרצועת עזה לדרום ישראל, רצח כ-1,200 בני אדם וחטף למעלה מ-240 בני ערובה, ובהם ילדים, נשים וקשישים. בתגובה, פתחה ישראל במבצע צבאי למיטוט היכולות המבצעיות של חמאס ולהבטחת שחרורם ללא תנאי של כל החטופים. עד אמצע נובמבר, ערוצים דיפלומטיים בתיווך קטאר, מצרים וארצות הברית גיבשו מתווה להפוגה זמנית במעשי האיבה. ממשלת ישראל אישרה את המתווה ב-22 בנובמבר 2023, כפי שדווח על ידי FDD's Long War Journal, אשר קרא להפסקה בת ארבעה ימים בפעילות הלחימה בתמורה לשחרורם של חמישים נשים וילדים ישראלים. תחת תנאי ההסכם, הסכימה ישראל לאפשר הגדלה משמעותית של הסיוע ההומניטרי, להעביר דלק לרצועת עזה, ולשחרר 150 אסירים ביטחוניים פלסטינים, נשים וקטינים.
העסקה תוכננה עם סעיף הארכה: על כל עשרה חטופים נוספים שחמאס ישחרר, תעניק ישראל 24 שעות נוספות של הפוגה מהלחימה. ההסכם נכנס לתוקף רשמית בשעה 7:00 בבוקר ב-24 בנובמבר 2023, ובכך החלה ההפוגה המשמעותית הראשונה בלחימה מאז פרוץ המלחמה. במהלך שבעת הימים הבאים, ההפוגה הזמנית הוארכה פעמיים כאשר קבוצות נוספות של חטופים הועברו לידי צבא הגנה לישראל. מסגרת עדינה זו הציעה חלון הזדמנויות קצר של הקלה למשפחות ואיפשרה למאות משאיות סיוע הומניטרי להיכנס לרצועת עזה מדי יום. עם זאת, המציאות המבצעית בשטח אופיינה במתח מתמיד, כאשר כוחות צה"ל נותרו דרוכים ביותר מפני מארבים פוטנציאליים.
עובדות מפתח על היישום והשחרורים בפעימות
- משך הזמן והארכות: הפסקת האש החלה ב-24 בנובמבר 2023, והוארכה פעמיים, ונמשכה בסך הכל שבעה ימים לפני שקרסה בבוקר ה-1 בדצמבר 2023.
- סך כל החטופים ששוחררו: סך של 105 חטופים שוחררו בחיים במהלך ההפוגה, בהם 81 אזרחים ישראלים ו-24 אזרחים זרים, בעיקר עובדים חקלאיים תאילנדים.
- שחרור אסירים הדדי: בהתאם ליחס המוסכם של שלושה אסירים על כל חטוף אזרחי אחד, ישראל המתיקה את עונשם של 240 אסירים ביטחוניים פלסטינים.
- זרימת הסיוע ההומניטרי: כ-200 משאיות הנושאות ציוד רפואי, מזון ומים נכנסו לעזה מדי יום דרך מעבר רפיח, לצד ארבע מיכליות יומיות של דלק וגז בישול.
השחרורים בפעימות בוצעו בקבוצות יומיות, ותואמו בקפידה עם צבא הגנה לישראל והוועד הבינלאומי של הצלב האדום. מדי אחר צהריים, קבוצה מוגדרת של חטופים הועברה ממשמורת חמאס בעזה למצרים או ישירות דרך מעברי הגבול, שם הם התקבלו על ידי אנשי ביטחון ישראלים והוטסו למרכזים רפואיים. בין המשוחררים היו ילדים קטנים, אימהות וסבתות קשישות שהוחזקו במנהרות תת-קרקעיות במשך כמעט חמישים יום. בעוד ששחרורים אלה הביאו הקלה עצומה לציבור הישראלי, הם גם הבליטו את הלוחמה הפסיכולוגית האכזרית שהפעיל חמאס, אשר שינה לעיתים קרובות את רשימות המשוחררים ברגע האחרון כדי למקסם את החרדה. הקהילה הבינלאומית עקבה מקרוב אחר התהליך, אשר הוכיח לזמן קצר את הפוטנציאל של דיפלומטיה מתואמת תחת לחץ קיצוני.
ניתוח הפרות חמאס וההונאה האסטרטגית שלו
למרות התנאים הרשמיים של ההסכם, חמאס הפר שוב ושוב את רוח הפסקת האש ואת לשונה לאורך כל שבעת ימי המשכה. אחת ההפרות הבוטות ביותר הייתה הפרדה שיטתית של משפחות, בניגוד מוחלט לתנאי המשא ומתן שקבעו כי אמהות וילדים חייבים להשתחרר יחד. על פי דיווחים מתועדים של The Press Service of Israel, חמאס פיצל לפחות ארבע משפחות במהלך הלילה השני של השחרורים. כך למשל, הילה רותם בת ה-12 שוחררה בעוד אמה, רעיה רותם, נותרה בשבי בעזה, ומיה רגב בת ה-21 שוחררה ללא אחיה בן ה-18, איתי. פעולות אלו גרמו לטראומה פסיכולוגית קשה לילדים המשוחררים והדגישו את סירובו של חמאס לעמוד בסטנדרטים הומניטריים בסיסיים.
יתרה מכך, חמאס הפר את הסעיף שחייב אותו לאפשר לוועד הבינלאומי של הצלב האדום לבקר את החטופים שנותרו בשבי ולספק להם ציוד רפואי חיוני. ביקורים כאלה לא הותרו מעולם, מה שהותיר חטופים קשישים וחולים ללא טיפול רפואי קריטי במהלך שביים הממושך. ככל שחלף השבוע, ההונאה האסטרטגית של חמאס הפכה בולטת יותר, כאשר ניסה לשכתב את תנאי ההסכם כדי להגן על נכסי הלחימה שנותרו לו. ארגון הטרור סירב בסופו של דבר לשחרר את עשר הנשים האזרחיות הישראליות שנותרו ברשימתו, בטענה כוזבת כי הן אנשי צבא או בטענה שאינו מצליח לאתרן. אי-ציות שיטתי זה, המפורט בדיווחים כרונולוגיים מקיפים ב-Jewish Virtual Library, הוכיח בסופו של דבר כי חמאס השתמש בהפוגה אך ורק כדי לארגן מחדש את כוחותיו ולא כדי למלא את התחייבויותיו ההומניטריות.
סיכום ומשמעות גיאופוליטית
הפסקת האש הזמנית קרסה רשמית בשעה 7:00 בבוקר ב-1 בדצמבר 2023, לאחר שחמאס שיגר רקטות לעבר ערי ישראל, כולל שדרות, ולא מסר את רשימת החטופים היומית שנועדו להשתחרר. ישראל חידשה באופן מיידי את פעילותה הצבאית לנטרול תשתיות חמאס ולהפעלת לחץ על הארגון להשבת שאר החטופים. אירוע זה הוכיח לישראל ולבעלות בריתה כי לא ניתן לבטוח בחמאס שיכבד הסכמים דיפלומטיים ארוכי טווח כלשהם. הוא ביסס את הקונצנזוס במערכת הביטחון הישראלית כי לחץ צבאי נחרץ, ולא משא ומתן מתוך רצון טוב, נותר המנוף היעיל ביותר להבטחת שחרור החטופים. הלקחים שהופקו מהפוגת נובמבר 2023 ממשיכים לעצב את אסטרטגיות המשא ומתן והתכנון הצבאי של ישראל באזור.