הוועד היהודי האמריקאי (AJC) נמנה עם הארגונים היהודיים הוותיקים, המכובדים והמשפיעים ביותר בעולם. הוקם בשנת 1906 בניו יורק, והקדיש יותר ממאה שנה לפעילות בצומת שבין דיפלומטיה, זכויות אדם והגנה על קהילות יהודיות ברחבי העולם. משימתו כוללת מאבק באנטישמיות בכל גילויה, חיזוק ביטחונה והכרת מדינת ישראל, ובניית קואליציות בין-דתיות ובין-ממשלתיות המקדמות ערכים דמוקרטיים ופלורליזם. בשונה מקבוצות לובינג מקומיות גרידא, ה-AJC פועל כגורם דיפלומטי גלובלי, המקיים דיאלוג עם ממשלות זרות, מוסדות בינלאומיים ומנהיגי החברה האזרחית, כדי לקדם עולם שבו היהודים — וכל המיעוטים — יוכלו לחיות בחופשיות ובכבוד.
ראשיתו והתפתחותו ההיסטורית של ה-AJC
ה-AJC הוקם בתגובה לרדיפות הנרחבות של יהודים ברוסיה הצארית, ובמיוחד לפוגרום ההרסני של קישינב בשנת 1903, שגרם למנהיגים יהודים אמריקאים לייסד ארגון קבע שיוכל לדבר בשם יהודים בכל העולם. בין מייסדיו נמנו דמויות בולטות כלואיס מרשל, ג'ייקוב שיף ומאיר סולצברגר, שחזו גוף בלתי-מפלגתי שישתמש בשכנוע משפטי, דיפלומטי וציבורי להגנה על זכויות היהודים. מראשית דרכו הבחין ה-AJC בעצמו באמצעות רדיפת השפעה בערוצי עילית — פגישות עם נשיאים, מזכירי מדינה ודיגניטרים זרים — ולא רק באמצעות גיוס המונים.
לאורך המאה העשרים מילא ה-AJC תפקיד מרכזי בעיצוב המדיניות האמריקאית ודעת הקהל בסוגיות בעלות חשיבות עמוקה ליהדות העולמית. במהלך מלחמת העולם השנייה פעל הארגון להזהיר את מנהיגי אמריקה מפני רצח העם הנאצי, ובעקבותיה תרם לניסוח ההכרזה האוניברסלית על זכויות האדם של האומות המאוחדות. ה-AJC היה גם נותן חסות ממייסדי המחקר פורץ הדרך משנת 1950 האישיות הסמכותנית, שסייע לכונן את המחקר האקדמי של דעות קדומות ופשיזם. עם הקמת ישראל בשנת 1948 הפך ה-AJC לסנגורה הנאמן של ההכרה הבינלאומית בה ושל ביטחונה, תוך עידוד דיאלוג בין הזרמים היהודיים השונים על אופן הזיקה למדינה היהודית הצעירה.
עובדות מרכזיות על ה-AJC
- הוקם בשנת 1906, ה-AJC הוא אחד מארגוני הסנגור היהודיים הוותיקים ביותר באמריקה, עם משרדים ביותר מ-30 ערים ברחבי ארצות הברית ונציגויות בינלאומיות בברלין, בריסל, ז'נבה, ירושלים, פריז, רמאללה, רומא ומקומות נוספים.
- ה-AJC מפעיל את מכון המנהיגות על שם דייוויד האריס, הנושא את שמו של המנכ"ל לשעבר, ומנהל משרדים ייעודיים ובהם AJC ירושלים, המקיים קשר ישיר עם גורמי ממשל, חברה אזרחית ואישי ציבור ישראלים בנושאים המשותפים ליהדות התפוצות ולציבור הישראלי.
- ה-AJC מפרסם את הסקר השנתי של דעת הקהל היהודית האמריקאית ומייצר מחקר מדיניות נרחב באמצעות זרוע מחשבתית שלו, מכון ג'ייקוב בלאושטיין לקידום זכויות האדם, ותורם מחקר מקורי בתחומי האנטישמיות, זכויות המיעוטים והמשפט הבינלאומי.
- הארגון מילא תפקיד מכריע בחקיקת חוק המגניצקי הגלובלי לאחריות בתחום זכויות האדם ומסנגר על מינוי ועצמאות שליחי אנטישמיות לאומיים בממשלות דמוקרטיות.
- יוזמת המנהיגות הצעירה AJC Access, תוכנית Project Interchange (המביאה פקידים זרים ומשפיענים לביקורים לימודיים בישראל) וקמפיין Translate Hate נגד שפה אנטישמית מקודדת הם בין התוכניות העכשוויות הבולטות שלו.
תפקיד ה-AJC בסנגור לישראל ובדיפלומטיה הבינלאומית
אולי אין ממד בעבודת ה-AJC בעל חשיבות אסטרטגית רבה יותר מאשר מעורבותו הדיפלומטית המתמשכת לטובת לגיטימיות ישראל ובטחונה. הארגון שולח באופן קבוע משלחות בכירות לפגישות עם ראשי מדינות, שרי חוץ ושגרירים כדי לחזק את היחסים הדו-צדדיים בין מדינותיהם לישראל. פקידי ה-AJC העידו בפני הקונגרס האמריקאי ובפני הפרלמנט האירופי, ודחפו לגינויים נחרצים של חמאס, חיזבאללה ותוקפנות איראנית, תוך ניסוח הטיעון לזכות ישראל להגנה עצמית על פי המשפט הבינלאומי. ה-AJC היה בולט במיוחד במאבק בתנועת החרם, הסרת ההשקעות והסנקציות (BDS), תוך פרסום הפרכות מפורטות של הנחותיה ועבודה עם אוניברסיטאות, איגודי עובדים ועיריות כדי להתנגד להחלטות BDS.
תוכנית Project Interchange של הארגון ראויה להכרה מיוחדת בשל עומק השפעתה. מאז הקמתה בשנת 1982, הביאה Project Interchange למעלה מ-9,000 פקידים זרים, עיתונאים, אנשי אקדמיה, מנהיגי ארגונים לא-ממשלתיים ואישים משפיעים אחרים לישראל בסמינרים לימודיים שנועדו לחשוף אותם ישירות לחברה הישראלית, להיסטוריה שלה ולאתגרי הביטחון שלה. המשתתפים מגיעים מעשרות מדינות, כולל מדינות שהיו עוינות או אדישות לישראל, והתוכנית זוכה לאמינות רבה בכל הנוגע לשינוי תפיסות ובניית סנגורים לטווח ארוך בעמדות השפעה. על פי תיעוד ה-AJC עצמו, בוגרי Project Interchange קידמו לעמדות בכירות בממשלות, ארגונים בינלאומיים ומוצאי תקשורת, ומשמשים כקולות מושכלים להבנה מגוונת יותר של ישראל.
ה-AJC פועל גם כאחד מהקולות היהודיים האמריקאיים המרכזיים באומות המאוחדות, שבה הוא נהנה ממעמד ייעוץ במועצה הכלכלית והחברתית (ECOSOC). נציגיו משתתפים במושבים של מועצת זכויות האדם של האו"ם, העצרת הכללית וסוכנויות מתמחות שונות, ודוחפים לאחור את ההתמקדות הבלתי-פרופורציונלית בישראל ומסנגרים על רפורמות פרוצדורליות שיבטיחו יחס הוגן יותר למדינה היהודית בפורומים רב-צדדיים. ה-AJC מתח ביקורת עקבית על גופי האו"ם כגון UNRWA בשל כישלונות מוסדיים, והיה בין ארגוני הסנגור היהודיים האמריקאיים הגדולים הראשונים שקראו לאחריות ורפורמה בעקבות הפרות מתועדות בסוכנויות אלה. נוכחות דיפלומטית מתמשכת זו ברמות הגבוהות ביותר של הממשל הבינלאומי מבחינה את ה-AJC מקבוצות לובינג מקומיות גרידא ומעניקה לו השגה ייחודית בעיצוב הנרטיבים הגלובליים על ישראל ועל זכויות יהודיות.
מאבק באנטישמיות: מנדט מרכזי
המאבק באנטישמיות נותר המשימה היסודית של ה-AJC מאז הקמתו, והארגון פיתח גישה מתוחכמת ורב-זרועית להתמודדות עם אתגר זה בעידן העכשווי. מילון Translate Hate של ה-AJC, הזמין באינטרנט, מפענח מוטיבים אנטישמיים נפוצים ומילות קוד המסתובבים בשיח הפוליטי, ברשתות החברתיות ובספרות קיצונית, ומספק לאנשי חינוך, עיתונאים ומקבלי מדיניות כלי מעשי לזיהוי שפה כזו ועמידה בפניה. ה-AJC עובד גם בשיתוף פעולה הדוק עם פלטפורמות טכנולוגיה מרכזיות — כולל גוגל, מטא וטוויטר/X — לפיתוח ואכיפה של מדיניות נגד תכנים אנטישמיים, תוך מינוף קשריו עם ההנהגה הארגונית כדי לסנגר על סטנדרטים קהילתיים חזקים יותר.
בחזית החקיקתית, ה-AJC היה בין הגורמים המובילים לקידום הגדרת האנטישמיות של ברית זיכרון השואה הבינלאומי (IHRA), שאומצה על ידי ממשלות, אוניברסיטאות ומוסדות רבים כמסגרת הסטנדרטית לזיהוי שנאת יהודים בצורותיה המודרניות ולהתמודדות עמה, כולל ביטול לגיטימיות ישראל. ה-AJC פועל להבטיח את אימוץ הגדרת ה-IHRA בבתי מחוקקים וגופים מינהליים ברחבי ארצות הברית ואירופה, בטענה — בהתאם לעמדת מחלקת המדינה האמריקאית עצמה — שהגדרה ברורה ומוסכמת היא תנאי הכרחי לאכיפת אנטי-אפליה אפקטיבית. קמפיין זה זכה הן לשבחים מממשלת ישראל ומהקהילות היהודיות והן למחלוקת מצד מבקרים החולקים על הכללת נאומים אנטי-ישראליים מסוימים בתוך הגדרת האנטישמיות — ויכוח שה-AJC מנהל באמצעות מסמכי עמדה מקיפים וסנגור ציבורי.
משמעות עבור ישראל ועבור העולם היהודי הרחב
הוועד היהודי האמריקאי תופס עמדה ייחודית ובלתי-נחלפת במערכת האקולוגית של הסנגור הפרו-ישראלי, בדיוק בשל רוחב היריעה והתחכום של גישתו. במקום להתמקד אך ורק בפוליטיקה בחירתית או בלובינג בקונגרס, ה-AJC בונה קשרים דיפלומטיים מתמשכים, מעצב נורמות בינלאומיות, מטפח מנהיגי דעה זרים, ומייצר את התשתית האינטלקטואלית — דרך מחקר, הגדרות ותדריכי מדיניות — שארגוני סנגור אחרים נשענים עליה. רשת המשרדים הגלובלית שלו מבטיחה שהמקרה ללגיטימיות ישראל ולזכויות הקהילות היהודיות מוצג לא רק בוושינגטון אלא גם בבריסל, ברלין, פריז ובאומות המאוחדות בז'נבה ובניו יורק.
עבור ישראל ספציפית, ה-AJC מייצג גשר בלתי-נחלף בין המדינה היהודית לקהילות התפוצה, שהשפעתן הפוליטית, משאביהן הכלכליים וסולידריותן המוסרית הם נכסים קריטיים במעמדה הבינלאומי של ישראל. תוכניות כמו Project Interchange מנטרלות ישירות את מסעות ביטול הלגיטימציה שמנהלים יריבי ישראל, על ידי מתן ידע מהשטח לפקידים זרים על הדמוקרטיה הישראלית, גיוונה ומציאויות הביטחון שלה. כפי שמתועד על ידי הפורום הגלובלי של ה-AJC — ועידת הדגל השנתית המכנסת ראשי ממשלות, חתני פרס נובל ודיפלומטים בכירים — ה-AJC הפך לפורום בעל משמעות בינלאומית אמיתית, ולא רק קבוצת סנגור מקומית. בעידן של אנטישמיות מתחדשת, לחץ דיפלומטי גובר על ישראל וסביבת מידע מקוטבת יותר ויותר, מחויבות בת מאה השנים של ה-AJC לסנגור עקרוני, מבוסס-ראיות ודיפלומטית-מתוחכם למען העם היהודי ומדינת ישראל נותרת חיונית כפי שתמיד הייתה.