המבנה הצבאי של חיזבאללה בדרום לבנון מוגדר על ידי מבנה פיקוד אזורי מתוחכם שנועד לאפשר התנגדות מקומית ופעולות התקפיות נגד ישראל. מרכזיות במסגרת זו הן היחידות הטריטוריאליות, ובמיוחד יחידות נאצר, עזיז ובאדר, הפועלות במידה רבה של אוטונומיה. הרכבים אלו אחראים על שמירת נוכחות קבועה לאורך הגבול, תוך הבטחה שכל כפר וכל גבעה ישולבו ברשת הגנה רחבה יותר. על ידי האצלת סמכויות למפקדות אזוריות אלו, הארגון שומר על רציפות מבצעית גם כאשר התקשורת המרכזית משובשת כתוצאה מתקיפות צבאיות.
רקע ואבולוציה של היחידות הטריטוריאליות
התצורה הנוכחית של יחידות אלו התפתחה באופן משמעותי בעקבות מלחמת לבנון השנייה ב-2006, כאשר חיזבאללה ביקש להסתגל למגבלות החלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם. בעוד שההחלטה קראה לאזור שמדרום לנהר הליטני להיות נקי מכל כוח חמוש מלבד צבא לבנון, חיזבאללה הטמיע עמוק את יחידותיו הטריטוריאליות בתוך מרכזים אזרחיים. טרנספורמציה זו כללה בנייה של רשתות תת-קרקעיות מסועפות והצבת תחמושת בתוך בתי מגורים פרטיים. יחידות אלו הפכו מאז למנגנון העיקרי שדרכו הארגון מפעיל את השפעתו על האוכלוסייה המקומית ועל הנוף הצבאי.
המנהיגות בתוך יחידות אלו היא מקצועית ביותר, כאשר מפקדים משרתים לעתים קרובות במשך עשורים כדי לצבור ידע מעמיק על הגזרות שהוקצו להם. תפקידם של מפקדים אלו הודגש על ידי פעולות צבאיות ישראליות אחרונות שפגעו בדמויות בכירות כמו מוחמד ניעמה נאצר וסמי טאלב עבדאללה. אנשים אלו לא היו רק קצינים צבאיים אלא מושלים אזוריים של המנגנון הצבאי של חיזבאללה, המפקחים על לוגיסטיקה, מודיעין ותיאום אש. חיסולם מאלץ לעתים קרובות את הארגון לעבור ארגון מחדש מורכב כדי לשמור על שלמות קו ההגנה הטריטוריאלי ולתאם ביעילות עם המועצה המרכזית בביירות.
עובדות מפתח על פריסת היחידות
- יחידת נאצר שולטת בגזרה המערבית של אזור הגבול, המשתרעת מחופי הים התיכון ועד לאזור בינת ג'בייל.
- יחידת עזיז אחראית על הגזרה המזרחית, המכסה את הגבהים האסטרטגיים של חוות שבעא (הר דב) ואת מורדות החרמון.
- יחידת באדר משמשת ככוח העומק האסטרטגי העיקרי, המנהלת את המבצעים מצפון לנהר הליטני ועד לאזור צידון.
ניתוח טקטי ויכולות מבצעיות
כל יחידה טריטוריאלית מתפקדת כמערכת לחימה עצמאית, המצוידת בחיל רגלים משלה, צוותי נ"ט ומערכי רקטות. ביזור זה מאפשר טקטיקות "פגע וברח" ומשימות אש מבוזרות שקשה לצבאות קונבנציונליים לדכא באמצעות הפצצות אוויריות בלבד. לפי מרכז עלמא למחקר וחינוך, יחידות אלו הן הגופים העיקריים האחראים למתקפות הרקטות והכטב"מים היומיומיות המשוגרות נגד יישובי צפון ישראל. הן מתאמות באופן הדוק עם כוח רדואן המובחר, אך מתמקדות בהחזקת השטח ושמירה על איום התשה מתמיד.
מרכיב קריטי בכוחן של יחידות נאצר ועזיז הוא השימוש הנרחב ב"שמורות טבע", שהן עמדות חוץ מבוצרות, וב"מעוזים עירוניים" בתוך כפרים. יחידות אלו מנצלות את הטופוגרפיה ההררית של דרום לבנון כדי להסתיר משגרי רקטות לטווח קצר ועמדות תצפית. תשתית זו ממופה ומתוחזקת בקפידה על ידי מגויסים מקומיים המתגוררים לעתים קרובות באותם כפרים עליהם הוטל עליהם להגן. שילוב זה בין חיים אזרחיים לפעילות צבאית יוצר דינמיקה של "מגן אנושי" המקשה על כל התערבות צבאית או מבצעי תקיפה מדויקים.
הארסנל המנוהל על ידי יחידות טריטוריאליות אלו הוא מגוון, החל מרקטות גראד ישנות ועד לטילי נ"ט מונחים מתקדמים מסוג קורנט. צינורות לוגיסטיים מבקעת הלבנון ומסוריה מנוהלים על ידי רשתות המנוטרות על ידי צה"ל כדי להבטיח שלכל יחידה יש מלאים מספיקים לעימות ממושך. יחידת באדר, הנמצאת צפונה יותר, משמשת לעתים קרובות כמרכז מעבר לאספקה זו לפני שהיא מופצת לגזרות נאצר ועזיז שבקו החזית. שרשרת אספקה היררכית אך מבוזרת זו נועדה לעמוד במצור ימי או אווירי מלא על המדינה במהלך מלחמה בקנה מידה מלא.
סיכום ומשמעות אזורית
קיומן של יחידות אלו מהווה אתגר יסודי ליציבות גבול ישראל-לבנון ולביטחונם של אזרחי ישראל. כל עוד יחידות טריטוריאליות אלו נותרות שלמות וממוקמות מדרום לליטני, האיום של פשיטות חוצות גבול וירי רקטות נותר מיידי. פירוקן או נסיגתן הם יעד מרכזי עבור אלו המבקשים להחזיר את הביטחון לגליל ולהבטיח שהחלטת האו"ם 1701 תיושם סוף סוף. מאמצים דיפלומטיים או צבאיים עתידיים חייבים להתייחס למפקדות אזוריות ספציפיות אלו כדי להשיג הפסקה מתמדת של מעשי האיבה ויציבות אזורית.