יחידה 133 משמשת כאגף המבצעים החיצוניים העיקרי של חזבאללה המופקד באופן ספציפי על ניהול פעילויות בתוך גבולות ישראל והרשות הפלסטינית. היחידה פועלת תחת הנחיה ישירה של הנהגת הארגון ובתיאום הדוק עם המודיעין האיראני, ומתמקדת בהקמת תשתית טרור בת קיימא הרחק מעבר לגבולות לבנון. באמצעות שילוב מתוחכם של מודיעין אנושי, גיוס דיגיטלי ולוגיסטיקה אזורית, יחידה 133 שואפת לערער את הסביבה הביטחונית ביהודה ושומרון תוך קריאת תיגר על הריבונות הפנימית של מדינת ישראל. קיומה מדגיש את שאיפתו האסטרטגית ארוכת הטווח של חזבאללה להקיף את ישראל בחזיתות לחימה פעילות, תוך שימוש בשלוחים מקומיים לביצוע פיגועים בעלי השפעה רבה נגד מטרות אזרחיות וצבאיות כאחד.
הפילוסופיה המבצעית של יחידה 133 בנויה על הצורך ביכולת הכחשה סבירה וניצול חוסר היציבות האזורית. בניגוד ליחידות הצבאיות הקונבנציונליות של הארגון בדרום לבנון, פעילי יחידה 133 פועלים בדרך כלל בתאים קטנים וחשאיים שקשה לשירותי המודיעין המסורתיים לאתר. תאים אלה מורכבים לרוב מגויסים מקומיים שעוברים תהליך הקצנה והכשרה לביצוע תפקידים ספציפיים, החל מלוגיסטיקה ותצפית ועד לחימה פעילה וחבלה. על ידי הרחקת הגרעין הלבנוני העיקרי מהביצוע בפועל של הפיגועים, חזבאללה שומר על שכבת הגנה מפני תגמול ישיר תוך המשך ייצוא האידיאולוגיה המהפכנית והיכולות הקינטיות שלו ללב הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
התפתחות היסטורית מיחידה 1800
ניתן לעקוב אחר מקורותיה של יחידה 133 עד לתחילת שנות ה-2000, אז הוקמה כיורשת מיוחדת ליחידה 1800 של חזבאללה. במהלך האינתיפאדה השנייה, הארגון זיהה צורך גובר במנגנון ייעודי שיוכל לנהל את הכמות הגוברת של מגויסים פלסטינים ואת האתגרים הלוגיסטיים של יהודה ושומרון. יחידה 1800 טיפלה תחילה בכל המבצעים במדינות הגובלות בישראל, אך ככל שהסכסוך החריף, החליטה ההנהגה לפצל את האחריות הזו. ארגון מחדש זה אפשר ליחידה 133 להתמקד בלעדית בחזית ה"פנים", הכוללת את הגליל, הנגב ואת יהודה ושומרון. מהלך אסטרטגי זה נוהל במידה רבה על ידי המפקד הצבאי המנוח עימאד מורנייה, שנתן עדיפות ליצירת "טבעת אש" סביב המדינה היהודית.
לאחר מלחמת לבנון השנייה ב-2006, עברה יחידה 133 תהליך התמקצעות נוסף כדי להסתגל ליכולות המעקב המוגברות של מערכת הביטחון הישראלית. היחידה החלה לשים דגש רב יותר על אבטחה טכנולוגית ושימוש במדינות צד שלישי כנקודות מעבר לפעילים וכספים. מאמצי הגיוס עברו ממפגשים פיזיים בלבנון או בסוריה לתקשורת דיגיטלית מוצפנת, מה שאפשר למפעיליהם לנהל נכסים מביטחון רובע הדאחייה בביירות. למרות כמה כישלונות מתוקשרים וחשיפת תאים שונים על ידי השב"כ, היחידה נותרה עמידה, תוך שהיא מפתחת כל העת את שיטותיה כדי לעקוף את הגנת הגבולות של ישראל ואת נהלי הביטחון הפנימיים.
טקטיקות מבצעיות ושיטות גיוס מרכזיות
- גיוס מבוסס סייבר המכוון לצעירים פגיעים ביהודה ושומרון באמצעות פלטפורמות מדיה חברתית כמו טלגרם ופייסבוק ליצירת קשר ראשוני.
- ניצול נתיבי הברחה דרך גבול ירדן להעברת אמל"ח מתקדם, כולל מטעני חבלה וכלי נשק אוטומטיים, לערים פלסטיניות.
- תיאום עם כוח קודס של משמרות המהפכה למתן הכשרה ייעודית לפעילים פלסטינים במתקנים חשאיים הפרוסים ברחבי לבנון וסוריה.
- מתן חסות פיננסית לתאי טרור עצמאיים מקומיים, תוך אספקת ההון הדרוש לרכש, דירות מסתור ופעילויות איסוף מודיעין טרום-מבצעיות.
הקשר האיראני והאסטרטגיה האזורית
יחידה 133 אינה פועלת בחלל ריק, אלא משמשת כמרכיב קריטי ב"ציר ההתנגדות" האזורי הרחב של איראן. היחידה מקיימת מערכת יחסים עמוקה וסימביוטית עם כוח קודס של משמרות המהפכה (IRGC), במיוחד עם יחידה 400 המטפלת במבצעים חיצוניים עבור המשטר האיראני. שותפות זו מעניקה לחזבאללה גישה למשאבים ברמה של מדינה, הכוללים כלי מעקב סייבר מתקדמים, נשק מתוחכם וסכומים כספיים משמעותיים. על פי מחקר של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), שיתוף פעולה זה מבטיח שמאמצי חזבאללה ביהודה ושומרון מסונכרנים עם היעד הכולל של טהראן לשחיקת הביטחון הלאומי של ישראל מבפנים. ההשפעה האיראנית נראית לעין בשינויים הטקטיים של היחידה, המשקפים יותר ויותר את השיטות שבהן משתמש המודיעין האיראני במקומות אחרים במזרח התיכון.
הכוונה האסטרטגית מאחורי מבצעים אלה היא ערעור שיטתי של הרשות הפלסטינית כדי ליצור ואקום שלטוני שניתן יהיה למלא על ידי גורמים קיצוניים יותר. באמצעות מימון וחימוש של תאים שהם עצמאיים להלכה או בעלי זיקה רופפת לקבוצות מבוססות כמו חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, יחידה 133 תורמת להתפרקות החוק והסדר ביהודה ושומרון. סביבה זו מאפשרת לחזבאללה להקים "איי השפעה" בתוך ריכוזי אוכלוסייה פלסטיניים, המשמשים כנקודות זינוק להסלמות עתידיות. מרכז עלמא למחקר ואתגרים מציין כי אסטרטגיה זו נועדה לאלץ את צה"ל להסיט משאבים מהגבול הצפוני לחזית המרכז, ובכך לדלל את ההגנה הישראלית בזמנים של מתיחות אזורית רחבה יותר.
השלכות ביטחוניות וצעדי נגד
האיום שמציבה יחידה 133 הגיע לנקודת רתיחה משמעותית בתחילת 2023 עם הפיגוע בצומת מגידו, אירוע שהדגים את יכולתה של היחידה להחדיר פעילים דרך הגבול הצפוני המנוטר בכבדות. אירוע זה שימש תזכורת חדה לכך ששאיפותיו של חזבאללה ביהודה ושומרון אינן מוגבלות לגיוס מרחוק אלא כוללות פריסה ישירה של קומנדו שהוכשר בלבנון. החדירה הצריכה מודיעין מדויק, תמיכה לוגיסטית מקומית ודרגה גבוהה של משמעת מבצעית – כולם סימני היכר של המתודולוגיה של יחידה 133. עבור ישראל, הדבר מייצג אתגר רב-ממדי המחייב שילוב מתמיד של מודיעין אותות, נכסים אנושיים ואבטחת גבול פיזית כדי להקדים את הטקטיקות המתפתחות של היחידה.
תגובת ישראל ליחידה 133 כוללת אסטרטגיה פרואקטיבית של "המערכה בין המלחמות", המאופיינת בתקיפות ממוקדות נגד תשתיות הברחה ופירוק שיטתי של תאים מקומיים לפני שהם מצליחים להוציא לפועל פיגועים. שיתוף פעולה בינלאומי הוא גם חיוני, שכן היחידה משתמשת לעיתים קרובות במרכזים באירופה ובדרום אמריקה להלבנת הון ותמיכה לוגיסטית. על ידי חשיפת הקשרים בין חזבאללה לשלוחיו הפלסטינים, ישראל שואפת לשלול את הלגיטימציה של הארגון בזירה העולמית תוך שמירה על הלחץ המבצעי הדרוש לשחיקת יכולותיו. כל עוד המשטר האיראני נותר מחויב לאסטרטגיית מלחמת השלוחים שלו, יחידה 133 תמשיך להיות מוקד מרכזי עבור קהילת המודיעין הישראלית וגורם משמעותי בדינמיקה של הביטחון האזורי.