הערכת אמינות נתוני האו"ם בלוחמה המשפטית בבית הדין הבינלאומי לצדק

ניצולם של מוסדות משפטיים בינלאומיים לצורך פתיחה במערכות בעלות מניעים פוליטיים נגד מדינות ריבוניות הפך למאפיין מובהק של הלוחמה המשפטית המודרנית. בהליכים המתנהלים כעת בפני בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ), האשמותיה של דרום אפריקה בדבר רצח עם נגד ישראל נשענות כמעט באופן בלעדי על דוחות ונתונים סטטיסטיים שהופקו על ידי סוכנויות של האומות המאוחדות, ובהן המשרד לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA), ארגון הבריאות העולמי (WHO) וסוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם (UNRWA). עם זאת, דוחות אלה אינם עומדים בסטנדרטים הראייתיים הקפדניים הנדרשים על ידי גופים שיפוטיים בינלאומיים, שכן הם נעדרים אימות עצמאי, חקירה נגדית ומתודולוגיה מדעית. בהתייחסם למסמכים פוליטיים ולא מאומתים אלה כאל עובדות אובייקטיביות, טריבונלים בינלאומיים מסתכנים בפגיעה ביושרה השיפוטית שלהם וביצירת תקדים מסוכן למשפט הבינלאומי.

רקע על נתוני האו"ם וקביעת עובדות בערכאות שיפוטיות

מבחינה היסטורית, טריבונלים בינלאומיים כגון בית הדין הבינלאומי לצדק התקשו לבסס סטנדרטים ראייתיים חזקים בתיקים עתירי עובדות, בייחוד כאשר אלה מתנהלים בעיצומו של סכסוך מזוין פעיל. בתיקי עבר הדגיש בית הדין כי יש להתייחס בזהירות לדוחות מטעם ארגונים בינלאומיים, בייחוד כאשר הם נשענים על מקורות משניים ולא על תצפית ישירה ועצמאית. חרף אזהרות משפטיות מבוססות אלו, המערכה הנוכחית של הלוחמה המשפטית נגד ישראל עדה לסטייה דרמטית מכללי הראיות המקובלים. המבקרים טוענים כי בית הדין הבינלאומי לצדק מקבל יותר ויותר דוחות של סוכנויות או"ם כראיה מכרעת כמעט, תוך עקיפת ההליכים השיפוטיים המסורתיים של גילוי מסמכים, חקירה נגדית ובחינה אדברסרית של הטענות.

הסתמכות בעייתית זו בולטת במיוחד באופן שבו סוכנויות האו"ם מרכזות ומפיצות מידע ברצועת עזה. סוכנויות כמו OCHA וארגון הבריאות העולמי אינן מפעילות בשטח רשתות חקירה עצמאיות המסוגלות לאמת נפגעים או לעקוב אחר היחס בין מחבלים לאזרחים. תחת זאת, הן פועלות כמרכזי תיווך לנתונים המסופקים ישירות על ידי גופים בשליטת חמאס, כגון משרד הבריאות בעזה ומשרד ההסברה הממשלתי. מאחר שהשלטונות בעזה אינם מבחינים בין מחבלים פעילים לבין אזרחים, ומחזיקים באינטרס גיאופוליטי ברור לנפח את מספרי הנפגעים האזרחים, חומרי הגלם המעובדים על ידי גופים אלה של האו"ם מוטים באופן מובנה מיסודם.

עובדות מפתח בנוגע לכשלים ראייתיים

• במאי 2024, המשרד לתיאום עניינים הומניטריים של האו"ם (OCHA) עדכן בשקט את נתוני ההרוגים בעזה, והפחית את מספר הנשים והילדים המדווחים שנהרגו בכמעט חמישים אחוזים – צעד המוכיח את חוסר האמינות המובנה של זרמי המידע הנשלטים בידי חמאס.
• סוכנות אונר"א התמודדה עם משברי אמינות חמורים עקב חדירה מתועדת של חמאס לשורותיה, כולל השתתפותם של עובדי אונר"א בטבח ה-7 באוקטובר וגילוי תשתיות צבאיות של חמאס מתחת למתקני הסוכנות.
• ארגון הבריאות העולמי (WHO) ממשיך להסתמך על דוחות נפגעים מטעם משרד הבריאות של עזה המנוהל על ידי חמאס, על אף סירובו של המשרד לזהות מחבלים או לחשוף את סיבות המוות, לרבות אלו שנהרגו משיגורי רקטות פלסטיניות כושלים.

ניתוח של כשלים מתודולוגיים וחדירת חמאס

ניתוח ביקורתי של הנתונים המסופקים על ידי OCHA חושף חולשות מתודולוגיות עמוקות הפוגעות בקבילותם בכל בית משפט רשמי. כך למשל, הסתמכותה של OCHA על משרד הבריאות של עזה הפכה ברורה לחלוטין כאשר הסוכנות נאלצה לעדכן באופן דרסטי את התפלגות הנפגעים שלה, מה שממחיש כיצד נתונים בלתי מאומתים משמשים כנקודות ייחוס עובדתיות. חוקרים עצמאיים ציינו כי הדיווח הסטטיסטי של OCHA הציג מגמות בלתי אפשריות מבחינה מתמטית, כמו עליות יומיות קבועות במספר ההרוגות שיכולות לנבוע אך ורק מנתונים מפוברקים. כדי להבין את עומק הפערים הללו, דוחות אנליטיים דוגמת המחקר על נתוני ההרוגים בעזה של מכון וושינגטון מדגישים כיצד OCHA העבירה בעקביות מידע פגום לקהילה הבינלאומית.

באופן דומה, תפקידה של אונר"א כמקור מידע אובייקטיבי נפגע קשות בשל קשריה המבניים העמוקים עם ארגוני טרור. ראיות מתועדות שנאספו על ידי משקיפים עצמאיים מוכיחות כי למאות עובדי אונר"א יש זיקות פעילות לחמאס ולג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, וחלקם אף השתתפו ישירות במעשי איבה נגד ישראל. כאשר בתי דין בינלאומיים מצטטים הערכות של אונר"א כדי לקבל החלטות משפטיות, הם משתמשים בפועל בדוחות שנכתבו או הושפעו על ידי הצד המעורב ישירות בסכסוך. חששות בנוגע לפגיעה מערכתית זו תועדו בהרחבה על ידי ארגונים כמו UN Watch, שמחקרו על רשת הטרור של אונר"א חושף את החדירה הנרחבת של חמאס השוללת מהסוכנות כל טענה לניטרליות הומניטרית.

ארגון הבריאות העולמי תרם אף הוא באופן פעיל לשחיקה ראייתית זו על ידי חזרה על דיסאינפורמציה של חמאס בנוגע למצבם של בתי חולים ותשתיות רפואיות. בסירובו להכיר בניצול הצבאי השיטתי של מתקנים רפואיים בידי חמאס, הציג ארגון הבריאות העולמי תמונה מעוותת ביותר של הסכסוך בפני גופים בינלאומיים. דוחות הסוכנות משמיטים בעקביות את נוכחותם של אמצעי לחימה, מפקדות ובני ערובה בתוך מתחמי בתי חולים, המהווים הפרות מתועדות היטב של המשפט ההומניטרי הבינלאומי. דיווח סלקטיבי זה משמש להגנת פעילויות טרור מפני אחריות משפטית, תוך בניית נרטיב שקרי של פגיעה מכוונת מצד צה"ל.

סיכום ומשמעות עבור ישראל והמשפט הבינלאומי

לקבלתו הבלתי ביקורתית של בית הדין הבינלאומי לצדק את נתוני האו"ם הפגומים יש השלכות מרחיקות לכת על ביטחונה הלאומי של ישראל ועל עתידה של הפסיקה הבינלאומית. בהורדת הרף הראייתי כדי לאפשר העלאת טענות בעלות מניעים פוליטיים, הפך בית הדין בפועל את סוכנויות הסיוע ההומניטרי לכלי נשק בשירות הלוחמה המשפטית. שינוי זה פוגע בזכותן הריבונית של מדינות דמוקרטיות להגן על עצמן מפני שחקני טרור לא-מדינתיים הפועלים מתוך אוכלוסיות אזרחיות צפופות. להערכה מפורטת יותר של האופן שבו מתנהלות האשמות נטולות בסיס אלו, תדריכים אנליטיים על דחיית טענותיה של דרום אפריקה על ידי הקרן להגנת הדמוקרטיות (FDD) מספקים תובנות חיוניות לגבי התמרונים המשפטיים האופפים את התיק.

בסופו של דבר, ביסוס סטנדרט גבוה וקפדני של ראיות עובדתיות חיוני להגנה על אמינותם של מוסדות משפט בינלאומיים. אם טריבונלים ימשיכו להסתמך על הצהרות בלתי מאומתות ופוליטיות של סוכנויות או"ם, הם ירדדו את המשפט הבינלאומי לכלי פוליטי המשמש לדה-לגיטימציה של מדינות דמוקרטיות. על ישראל להמשיך להציג ראיות ברורות, מאומתות ומבוססות אמפירית כדי להפריך נרטיבים מוטים אלה ולשמור על חופש הפעולה המבצעי שלה. שמירה על סטנדרטים אלה אינה חיונית רק להגנתה המשפטית של ישראל, אלא גם לשימור שלטון החוק ולהבטחה שהצדק הבינלאומי לא יהפוך לשפחתו של הטרור.