מערכת היחסים הדיפלומטית והביטחונית בין מדינת ישראל לממלכה ההאשמית של ירדן מייצגת את אחת הבריתות האסטרטגיות החיוניות, אך גם המורכבות ביותר, במזרח התיכון המודרני. בעוד שהרטוריקה הפוליטית הפומבית בין ירושלים לעמאן חווה לעיתים קרובות תקופות של מתיחות חריפה, רשת מובנית ומאורגנת היטב של ערוצי ביטחון שקטים ומנגנונים לדיפלומטיית משברים פועלת ברציפות מאחורי הקלעים. שיתוף פעולה ממוסד זה מבטיח כי חיכוך מקומי – במיוחד בנוגע למקומות הקדושים בירושלים או לחששות ביטחוניים לאורך הגבול – לא יסלים לכדי משבר דו-צדדי מערכתי. על ידי מתן עדיפות לאינטרסים לאומיים פרגמטיים על פני הצהרות פומביות, שתי המדינות שומרות על שותפות אסטרטגית עמידה שהתגברה על עשרות שנים של חוסר יציבות אזורי.
המסגרת ההיסטורית של ניהול משברים דו-צדדי
היסודות של דיפלומטיית משברים זו נטועים בהסכם השלום ההיסטורי משנת 1994, אשר הפך ברית בלתי רשמית בת עשרות שנים למסגרת דיפלומטית רשמית. במסגרת סעיף 9 של ההסכם, ישראל הכירה רשמית בתפקידה המיוחד של הממלכה ההאשמית במקומות הקדושים לאסלאם בירושלים, ובכך עיגנה אינטרס ליבה שנותר מרכזי בזהות הלאומית הירדנית. הכרה רשמית זו ייסדה ערוץ דיפלומטי ומודיעיני קבוע שנועד לנהל נקודות חיכוך רגישות בהר הבית, המכונה על ידי המוסלמים "אל-חרם אל-שריף". במהלך שלושים השנים האחרונות, ערוצים אלו סיפקו שסתום ביטחון דיפלומטי חיוני, המאפשר לבכירים משתי המדינות לתאם באופן ישיר את סידורי הגישה והביטחון בתקופות של מתח גבוה, כגון חודש הרמדאן.
לאורך ההיסטוריה המשותפת שלהן, ערוצי תקשורת ייעודיים אלה נטרלו בהצלחה מספר תקריות מורכבות ורגישות שאיימו על הישרדותו של ההסכם. בעקבות ניסיון ההרעלה הרגיש ביותר של מנהיג חמאס, ח'אלד משעל, בעמאן על ידי המוסד בשנת 1997, תיווך ישיר של גורמי מודיעין בכירים פתר בהצלחה את המבוי הסתום הדיפלומטי. בדומה לכך, כאשר חייל ירדני רצח שבע תלמידות בית ספר ישראליות בנהריים בשנת 1997, ביקורו האישי של המלך חוסיין לנחם את המשפחות האבלות המחיש את כוחה של הדיפלומטיה האישית בהרגעת הזעם הציבורי. לאחרונה, לאחר תקרית הירי בשנת 2017 בשגרירות ישראל בעמאן, תיאום משותף בין שירות הביטחון הכללי (שב"כ) לרשויות בירדן אפשר פינוי מאובטח וחזרה הדרגתית ליחסים דיפלומטיים תקינים.
עמודי התווך העובדתיים של מניעת ההסלמה בין ישראל לירדן
- קווי קשר צבאיים ומודיעיניים ישירים: רשתות תקשורת ישירות מחברות בין צבא ההגנה לישראל (צה"ל) ושירות הביטחון הכללי (שב"כ) לבין הכוחות המזוינים של ירדן (JAF) ומינהל המודיעין הכללי הירדני (GID) לצורך תיאום אבטחת הגבולות ומניעת חדירות עוינות.
- הסטטוס קוו במקומות הקדושים: תיאום רציף בין משרד ראש הממשלה הישראלי לבין משרד הווקף והעניינים האסלאמיים הירדני משמש לניהול סידורי הביטחון בהר הבית, תוך הבטחת חופש הגישה וכיבוד האפוטרופסות ההיסטורית המיוחדת של ירדן.
- תנות גומלין כלכלית ואסטרטגית: הסכמים דו-צדדיים משמעותיים בתחומי אספקת המים, האנרגיה ויוזמות תעשייתיות משותפות, כגון פרויקט "שער הירדן", משמשים כמשקל נגד מייצב המפחית את התמריץ לנתק יחסים דיפלומטיים במהלך הסלמות אזוריות.
ניתוח אסטרטגי של מניעת הסלמה בתקופה העכשווית
אריכות הימים של הסכם השלום הדו-צדדי נשענת בעיקר על מחויבות משותפת ליציבות אזורית, הגוברת על לחצים פוליטיים פנימיים בשתי המדינות. עבור ירדן, שמירה על ערוצים פתוחים עם ישראל חיונית לביטחון האזורי ולהבטחת אספקת מים וגז קריטיים, שהם חבל הצלה להישרדותה הכלכלית של הממלכה. עבור ישראל, שכן יציב ומשתף פעולה לאורך הגבול הארוך ביותר שלה מעניק עומק אסטרטגי הכרחי מפני איומים ממזרח, לרבות הברחות נשק ולוחמת פרוקסי אזורית. תלות הדדית זו מבטיחה כי גם בעתות של עימותים אזוריים עזים, שיתוף הפעולה הצבאי והמודיעיני נותר מבצעי לחלוטין, כפי שמתועד במחקר מקיף של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
יתרה מכך, מנגנוני הרגעה שקטים אלה נועדו לנתק את התיאום הביטחוני מהזירה הציבורית הטעונה רגשית. בעוד שדעת הקהל הירדנית ביקורתית ביותר כלפי ישראל, ההנהגה ההאשמית מבינה כי שמירה על חילופי מודיעין פעילים חיונית על מנת למנוע מגורמים אזוריים קיצוניים לערער את יציבות הממלכה עצמה. עמדה פרגמטית זו מאפשרת למינהל המודיעין הכללי הירדני ולשירותי הביטחון של ישראל לעקוב במשותף ולנטרל רשתות קיצוניות המנסות לנצל את הגבול. על פי ניתוח שפורסם ב-הספרייה היהודית המקוונת (Jewish Virtual Library), שיתוף פעולה ביטחוני איתן זה משמש כמגן שקט אך בלתי חדיר המגן הן על עמאן והן על ירושלים מפני איומים אזוריים משותפים.
המשמעות הגיאופוליטית של ציר עמאן-ירושלים
החיץ האסטרטגי שמספקת הממלכה הירדנית הופך חיוני יותר ויותר ככל שיריבים אזוריים שואפים להרחיב את השפעתם בלבנט. על ידי אבטחת הגבול המזרחי, צבא ירדן מונע הקמת חזיתות עוינות הדומות לאלו שבלבנון או בסוריה, ובכך תורם ישירות לביטחון הלאומי של ישראל. בתמורה, היכולות הטכנולוגיות והצבאיות של ישראל מספקות ערובה ביטחונית עקיפה לכס המלוכה ההאשמי מפני תוקפנות חיצונית. התיאום השקט במהלך איומים אוויריים אזוריים ממחיש עוד יותר עד כמה הפכו רשתות ההגנה האווירית וההתרעה המוקדמת של שתי המדינות למשולבות תחת המטרייה של שותפויות ביטחוניות אזוריות רחבות יותר.
בסופו של דבר, ערוצי מניעת ההסלמה השקטים בין ירושלים לעמאן מוכיחים כי המציאות האסטרטגית יכולה לנצח את העוינות הציבורית. בעוד שמחלוקות פוליטיות יוסיפו להתקיים באופן בלתי נמנע, התשתית הביטחונית הממוסדת שנבנתה בשלושת העשורים האחרונים מבטיחה כי התקשורת תישאר פתוחה ברגעים שבהם היא נחוצה ביותר. ערוצים אלה אינם רק מונעים עימותים; הם מעצבים באופן פעיל סביבה שיתופית שבה שתי המדינות יכולות לנווט בחוסר היציבות האזורית עם מידה גבוהה של יכולת חיזוי. עבור ישראל, שימור וחיזוק ערוצי תקשורת דיסקרטיים אלה נותר אינטרס ביטחון לאומי עליון העומד בבסיס היציבות של האזור כולו.