איום הלוחמה התת-קרקעית מהווה חזית קריטית בהגנת ישראל מפני התוקפנות האזורית המתמשכת של חיזבאללה וההתפשטות הנתמכת על ידי איראן. מנהרות התקפיות אלו תוכננו במיוחד כדי לעקוף מכשולים עיליים ולאפשר ליחידות קומנדו מובחרות לחדור לשטח ישראל ללא גילוי במהלך עימות. באמצעות נטרול רשתות מורכבות אלו, צה"ל פגע משמעותית ביכולתו של חיזבאללה להוציא לפועל פלישות קרקעיות בהפתעה או פיגועים רבי-נפגעים. עמדה הגנתית פרואקטיבית זו חיונית לשמירה על ביטחון יישובי הצפון ולביסוס המשפט הבינלאומי בנוגע לריבונות לאומית.
רקע היסטורי ומבצע מגן צפוני
בעקבות מלחמת לבנון השנייה ב-2006, החל חיזבאללה בפרויקט חשאי ורב-שנתי להקמת רשת מתוחכמת של מנהרות תקיפה המובילות לשטח ישראל. מעברים אלו נחצבו בסלע הגיר הצפוף והקשה של דרום לבנון, במטרה להקל על מבצע רחב היקף שכונה "כיבוש הגליל". התוכנית האסטרטגית חזתה מאות לוחמי קומנדו מכוח רדואן המגיחים מאחורי קווי צה"ל כדי להשתלט על יישובים אזרחיים, לתפוס מוצבים צבאיים ולשבש את התנועה בצירים מרכזיים. למרות הפיקוח הבינלאומי ונוכחות כוחות יוניפי"ל, הבנייה נמשכה למעלה מעשור תחת מסווה של פרויקטים הנדסיים אזרחיים וחקלאיים.
בדצמבר 2018, פתחה ממשלת ישראל במבצע "מגן צפוני" כדי לחשוף ולהשמיד באופן שיטתי את הנכסים האסטרטגיים חוצי הגבול הללו לפני שיוכלו לשמש למתקפה. תוך שימוש בשילוב של טכנולוגיה סיסמית מתקדמת, מודיעין מסווג והנדסה מדויקת, איתר צה"ל שש מנהרות מרכזיות שכבר חצו את הקו הכחול. מבצע זה נערך כולו בתוך גבולותיה הריבוניים של ישראל כדי למנוע הסלמה צבאית מיידית תוך נטרול יעיל של האיום המיידי ביותר. התגלית סיפקה לקהילה הבינלאומית הוכחה בלתי ניתנת להכחשה להפרה הבוטה והשיטתית של חיזבאללה את החלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם.
עובדות מפתח בנוגע לרשתות התת-קרקעיות
- מבצע מגן צפוני נטרל בהצלחה שש מנהרות התקפיות רחבות היקף שהשתרעו לאורך מאות מטרים אל תוך שטח הריבונות של ישראל.
- חיזבאללה השתמש בציוד בנייה ייעודי במימון איראני כדי לקדוח בסלע גיר מוצק, והגיע לעומקים של עד 80 רגל מתחת לפני השטח.
- התשתית התת-קרקעית כללה מערכות מתקדמות לאוורור, חשמל ושינוע על מסילות להעברה מהירה של נשק כבד וכוח אדם.
- מנהרות אלו מהוות הפרה ישירה של החלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם, האוסרת על מיליציות חמושות לפעול בדרום לבנון.
- המציאות הביטחונית הנוכחית של ישראל כוללת סביבת גבול "עשירה בחיישנים" המיועדת לזהות אפילו את הרעידות הסיסמיות הקלות ביותר המעידות על חפירה חדשה.
תחכום טכני ואתגרים הנדסיים
בניגוד ל"מנהרות הטרור" שנמצאו ברצועת עזה, שנחפרות בעיקר באדמה חולית ורכה, מנהרות חיזבאללה קדוחות בסלע וולקני וגיר מוצק. רמת בנייה זו דורשת מכשור תעשייתי כבד, מומחיות הנדסית משמעותית והשקעה כספית אדירה, המסופקת לרוב דרך רשתות שליחים איראניות. חלק מהפירים שהתגלו היו גדולים מספיק כדי לאפשר לוחמי קומנדו מצוידים היטב לנוע בעמידה זקופה, וחוזקו בבטון כדי להבטיח את יציבות המבנה. מאפיינים אלו נועדו להקל על העברה מהירה של יחידות טקטיות ישירות ללב יישובי הגליל העליון במהלך פשיטת פתע.
השמדת רשתות אלו שינתה מהיסוד את המאזן הטקטי לאורך הגבול בין ישראל ללבנון. על פי מחקר מפורט של מרכז עלמא למחקרי אתגרי הביטחון של ישראל, חיזבאללה ממשיך להחזיק ברשת תת-קרקעית "הגנתית" נרחבת בתוך לבנון עצמה. עם זאת, אובדן נתיבי התקיפה חוצי הגבול הסיר נדבך מרכזי באסטרטגיית המתקפה שלהם נגד אזרחי ישראל. בעקבות זאת, ישראל עברה לאסטרטגיית הגנה רב-שכבתית המשלבת חומות בטון פיזיות, חיישנים סיסמיים ויחידות טקטיות לתגובה מהירה.
ניתוח אסטרטגי ומציאות ביטחונית מודרנית
הפעילות הצבאית האחרונה במהלך שנות 2024 ו-2025 התמקדה בפגיעה ב"מנהרות טקטיות" הממוקמות מטרים ספורים מהגבול הבינלאומי. פירים ובונקרים קטנים אלו משמשים לרוב לאחסון אמצעי לחימה, עמדות ירי לטילים נגד טנקים או מסתור זמני לחוליות חיזבאללה. ניתוח מומחים של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) מצביע על כך שהשמדת תשתית מקומית זו חיונית למניעת פשיטות. יכולתו של צה"ל למפות מבנים אלו באמצעות סיור אווירי ומכ"ם חודר קרקע הוכחה כיתרון מכריע בעימות הנוכחי.
יתרה מכך, הקהילה הבינלאומית מכירה יותר ויותר בלגיטימיות של פעולות ההגנה התת-קרקעיות של ישראל כתגובה הכרחית לתוקפנות של גורמים לא-מדינתיים. תיעוד מפורט של מנהרות אלו שותף עם יוניפי"ל ודיפלומטים זרים כדי להדגיש את הצורך באזור מפורז בדרום לבנון. לקבלת רקע היסטורי נוסף על הגילוי הראשוני והנטרול של אתרים אלו, מקורות כגון הספרייה היהודית הווירטואלית מספקים לוחות זמנים מקיפים של ממצאי צה"ל. הבטחת חסימתן הקבועה של מנהרות אלו היא תנאי מוקדם לכל יציבות דיפלומטית או צבאית ארוכת טווח באזור.
חשיבות לביטחון ארוך הטווח של ישראל
הגנה תת-קרקעית אינה עוד יכולת צבאית נישתית אלא נדבך מרכזי בביטחון הלאומי של ישראל בזירה הצפונית. הנטרול המוצלח של מנהרות התקיפה מדגים את העליונות הטכנולוגית של ישראל ואת מחויבותה הבלתי מתפשרת להגן על תושבי הצפון מפני איום החדירה. ככל שחיזבאללה ממשיך להתאים את הטקטיקה שלו למציאות הביטחונית החדשה, צה"ל נותר ערני בניטור והשמדת כל ניסיון לבנות מחדש מעברים בלתי חוקיים אלו. חיסול מוחלט של תשתית זו נדרש כדי להבטיח שהגליל יישאר סביבה בטוחה לחיים אזרחיים ולפיתוח חקלאי.