סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א) נקלעה למשבר פיננסי ופוליטי חסר תקדים בראשית שנת 2024. בעקבות דיווחי מודיעין המצביעים על כך שמספר אנשי צוות לקחו חלק במתקפות הטרור של ה-7 באוקטובר נגד ישראל, שש-עשרה מדינות תורמות מרכזיות השעו את תרומותיהן הכספיות. פעולה קולקטיבית זו הביאה להקפאה מיידית של כ-450 מיליון דולר במימון מתוכנן. הצעד סימן שינוי מהותי באופן שבו הקהילה הבינלאומית מעריכה את הניטרליות ואת היושרה המבצעית של הסוכנות ברצועת עזה.
השעיית המימון לא הייתה רק תגובה למעורבות הספציפית של אנשי צוות בטבח, אלא שיקפה חששות רחבים יותר בנוגע לחדירה מערכתית של חמאס לשורות הארגון. חקירות חשפו כי לכעשרה אחוזים מכוח העבודה של הסוכנות בעזה יש קשרים פעילים לארגוני טרור. יתרה מכך, גילוים של מרכז נתונים מתוחכם ומערך מנהרות של חמאס ישירות מתחת למטה הסוכנות בעיר עזה הגבירו את הביקורת הבינלאומית. גילויים אלו כפו שיח עולמי על הצורך בתהליכי סינון קפדניים ועל הפוטנציאל של סיוע הומניטרי להיות מופנה למטרות טרור.
רקע והקפאת המימון הראשונית
בסוף ינואר 2024, הפכה ארצות הברית למדינה הראשונה שהשהתה את המימון שלה, תוך ציון האשמות מטרידות ביותר שסיפק המודיעין הישראלי. להחלטה זו הצטרפו במהירות תורמות משמעותיות נוספות, בהן גרמניה, בריטניה, קנדה ויפן. יחד, מדינות אלו מייצגות את הרוב המכריע של תקציב התפעול השנתי של הסוכנות, העולה על מיליארד דולר. ההקפאה נועדה להיות זמנית, עד לתוצאות חקירה פנימית של האו"ם ובדיקה עצמאית של מנגנוני הניטרליות של הסוכנות.
ממשלת ישראל הציגה ראיות המוכיחות כי מתקני אונר"א שימשו לאחסון אמצעי לחימה וכי תכני לימוד בבתי הספר של הסוכנות הסיתו לעיתים קרובות לאלימות נגד יהודים. במשך שנים הזהירו המבקרים כי המבנה הייחודי של הסוכנות מאפשר חוסר שקיפות ואחריותיות. אירועי 2024 הפכו ביקורות ארוכות שנים אלו למדיניות רשמית של השעיית סיוע עבור דמוקרטיות מערביות רבות. הדרישה העיקרית מצד התורמות הייתה הקמת מערכת איתנה שתבטיח ששום מימון נוסף לא יועיל לארגוני טרור מוכרזים.
עובדות מפתח בנוגע לתגובה העולמית
- שש-עשרה מדינות תורמות, כולל ארצות הברית וגרמניה, השעו סיוע בסך כולל של כ-450 מיליון דולר.
- קבוצת הביקורת העצמאית, בראשות קתרין קולונה, פרסמה באפריל 2024 חמישים המלצות ספציפיות לרפורמות בתחום הניטרליות.
- הקונגרס של ארצות הברית העביר חקיקה האוסרת על כל מימון לסוכנות לפחות עד מרץ 2025.
- מרבית התורמות מאירופה ומהאזור הפסיפי חידשו את המימון באמצע שנת 2024 לאחר שקיבלו הבטחות וערבויות ספציפיות לניטרליות.
- דיווחי מודיעין הצביעו על כך שיותר מ-450 עובדי סוכנות היו פעילים צבאיים בחמאס או בג'יהאד האסלאמי.
ניתוח תנאי הרפורמה וחידוש המימון
חידוש המימון הותנה ביישום ההמלצות שפורטו בדו"ח קולונה. מסמך זה הדגיש את הצורך בסינון תכוף ומפורט יותר של רשימות הצוות אל מול רשימות מעקב בינלאומיות של פעילי טרור. התורמות דרשו גם הקמת יחידה קבועה לניטור ניטרליות שתפקח על בתי ספר ומרכזים רפואיים באזור. לפי UN Watch, מספר מדינות חידשו את תמיכתן רק לאחר שהסוכנות הסכימה לספק דוחות רבעוניים על הפרות ניטרליות. תנאים אלו נועדו ליצור חיץ בין השירותים ההומניטריים לבין התשתית הפוליטית-צבאית של חמאס.
בעוד שמדינות רבות כמו קנדה, אוסטרליה ויפן חידשו את תשלומיהן באביב 2024, הן עשו זאת תחת התניות קפדניות. לדוגמה, הנציבות האירופית שחררה את כספיה בתשלומים, המותנים בהשלמת ביקורות ספציפיות ותהליכי סינון. מדינות אלו טענו כי המצב ההומניטרי בעזה מחייב את התשתית של הסוכנות, למרות פגמיה העמוקים. עם זאת, התנאים לחידוש הסיוע נותרו מוקד למחלוקת, שכן מבקרים טוענים כי הרפורמות המוצעות אינן מטפלות בבעיית היסוד של תוכנית הלימודים של הסוכנות ובהנצחת מעמד הפליט לאורך דורות.
ארצות הברית נותרה המדינה הבולטת ביותר בסירובה לחדש את המימון, תוך שמירה על איסור תקיף באמצעות חקיקה. חוקי התקציב הפדרלי לשנים 2024 ו-2025 אוסרים במפורש על כל תרומה מרצון או תרומה קבועה לסוכנות. עמדה זו נתמכת בממצאים שלפיהם הפיקוח הפנימי של הסוכנות לא היה מספיק כדי למנוע הקצנה בתוך שורותיה. דיווח מפורט של קבוצת הביקורת העצמאית של האו"ם מאשר כי אף שקיימות מדיניות על הנייר, יישומן במשרדי השטח בעזה היה חלש מבחינה היסטורית. "חומת האש" החקיקתית הזו מבטיחה כי התורמת ההיסטורית הגדולה ביותר תישאר מחוץ למעגל המימון עד שיוכח כי השינויים המערכתיים אפקטיביים.
סיכום ומשמעות לביטחון האזורי
המשבר סביב המימון הבינלאומי הדגיש את הסיכונים הגלומים בתחזוקת סוכנות הומניטרית רחבת היקף בתוך טריטוריה הנשלטת על ידי ארגון טרור. עבור ישראל, השעיית המימון שימשה כזרז הכרחי להדגשת החדירה שפגעה בשליחותה של הסוכנות. התנאים שהוצבו לחידוש הסיוע מייצגים צעד משמעותי, אם כי חלקי, לקראת מקצוענות בחלוקת הסיוע בעזה. הבטחת המשאבים הבינלאומיים מפני השתלטות של מחבלים חיונית הן ליציבות האזורית והן לביטחון האוכלוסייה האזרחית.
בסופו של דבר, היכולת ארוכת הטווח של הסוכנות להתקיים תלויה ביכולתה להוכיח ניתוק מוחלט של הקשרים עם חמאס וקבוצות קיצוניות אחרות. המעבר מתמיכה ללא תנאי למודל המבוסס על פיקוח הדוק משקף סטנדרט עולמי חדש לאחריותיות הומניטרית. ישראל ממשיכה לפעול להחלפת הסוכנות בגופים בינלאומיים אמינים יותר שאינם נושאים את המטען ההיסטורי של הקצנה. תוצאות מאמצי הרפורמה הללו יקבעו האם הקהילה הבינלאומית תוכל להעניק סיוע ביעילות מבלי להזין את אותו סכסוך שהיא מבקשת למתן.