עובדי אונר"א כלוחמים ומפקדים בחמאס

המרחב המבצעי של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם (אונר"א) ברצועת עזה נפגע קשות כתוצאה מחדירה מערכתית של ארגוני טרור. במשך שנים, הסוכנות פעלה כספקית העיקרית של שירותי חינוך ורווחה במובלעת החוף, אך מודיעין מהעת האחרונה חושף תשתית עמוקה של מיליטנטיות בשורותיה. טשטוש הגבולות הזה בין עובדי סיוע הומניטרי לבין לוחמים פעילים העלה שאלות נוקבות לגבי הנייטרליות של הסוכנות ותפקידה בשוגג בתמיכה בצרכים הלוגיסטיים והמבצעיים של חמאס. גילויים של בכירים בחמאס המופיעים ברשימת מקבלי השכר של אונר"א מרמזים כי החדירה אינה מקרית בלבד, אלא בחירה אסטרטגית מכוונת של רשויות השלטון בעזה.

תופעת "התפקידים הכפולים" כוללת אנשים המועסקים רשמית כמורים, עובדים סוציאליים או מנהלים על ידי האו"ם, בעודם משרתים בו-זמנית כפעילים בזרועות הצבאיות של חמאס או הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני (גא"פ). אנשים אלו מנצלים את מעמדם המקצועי כדי לספק כיסוי לפעילות בלתי חוקית, החל מאיסוף מודיעין ועד להשתתפות ישירה בעימותים חמושים. ניצול מעמד האו"ם מעניק שכבת חסינות המקשה על מאמצי הסיכול נגד הטרור ומאפשר שילוב חלק של חיים אזרחיים עם פעילות מיליטנטית. היקף החפיפה הזה מצביע על כשל יסודי בתהליכי הסינון שנועדו להבטיח שסיוע בינלאומי לא יסבסד או יחזק קבוצות קיצוניות אלימות.

הקשר היסטורי וחדירה מוסדית

מערכת היחסים בין חמאס לכוח העבודה המקומי של אונר"א התפתחה מאז השתלט הארגון על רצועת עזה בשנת 2007. לאורך כמעט שני עשורים, ממשל חמאס הפעיל השפעה משמעותית על מוסדות מקומיים, כולל האיגודים המייצגים את עובדי אונר"א. השפעה זו אפשרה לארגון להבטיח שחבריו יוצבו בתפקידי מפתח במחלקות החינוך והלוגיסטיקה של הסוכנות. כבר בשנת 2014 החלו לעלות דיווחים על מנהרות חמאס שנחפרו מתחת למתקני אונר"א, כולל בתי ספר ומבנים מנהליים, לעיתים קרובות בידיעה לכאורה של צוות מקומי ששתק לנוכח הפרות הנייטרליות של האו"ם.

הערכות המודיעין הישראלי מצביעות על כך שכעשרה אחוזים מתוך 13,000 עובדי אונר"א בעזה הם בעלי קשרים לארגוני טרור, כאשר מאות מהם חברים פעילים בזרועות הצבאיות. הריקבון המוסדי הזה הגיע לשיאו במהלך ההכנה וההוצאה לפועל של טבח ה-7 באוקטובר, שם נוצל עד תום מעמדם הכפול של עובדים אלה לצורך המתקפה. הסביבה הפנימית של הסוכנות, המתאפיינת בחוסר פיקוח ובכוח עבודה המורכב כמעט אך ורק מהאוכלוסייה המקומית, הפכה לקרקע פורייה לנרמול האידיאולוגיה של חמאס. כתוצאה מכך, המשימה ההומניטרית נחטפה למעשה כדי לשמש כחזות אזרחית לרשת טרור מתוחכמת שתעדפה מטרות צבאיות על פני רווחת האוכלוסייה בעזה.

ראיות למעורבות ומקרים ספציפיים

• תיקי מודיעין ישראליים זיהו לפחות 12 עובדי אונר"א שהיו מעורבים ישירות במתקפות ה-7 באוקטובר, כולל מקרים של אנשים שהשתתפו בחטיפת בני ערובה ובהעברת תחמושת.
• תיעוד ממצלמות אבטחה וראיות פורנזיות דיגיטליות חשפו את העובד הסוציאלי של אונר"א, פייסל עלי מוסלם אל-נעאמי, כשהוא חוטף גופת אזרח ישראלי בשיאה של הפריצה לגבול ב-7 באוקטובר.
• ממצאי צה"ל רשמיים אישרו כי מעל ל-450 עובדי אונר"א הם פעילים צבאיים בחמאס ובגא"פ, כולל מורים כמו יוסף אל-חוואג'רה, שתועד כשהוא דן בתפיסת נשים ישראליות.

ניתוח הניצול האסטרטגי

הניצול האסטרטגי של אונר"א משתרע מעבר ללוחמים בודדים אל התשתית עצמה שמספקת הסוכנות. בפברואר 2024, צה"ל חשף מרכז נתונים מתוחכם של חמאס הממוקם ישירות מתחת למטה אונר"א בעיר עזה. מתקן תת-קרקעי זה לא רק שהיה מחובר פיזית לבניין האו"ם, אלא גם ניזון מרשת החשמל של הסוכנות, מה שמעיד על תיאום ארוך טווח ובדרג גבוה בין שני הגופים. על פי דיווחים מפורטים של UN Watch, ממצאים אלו מוכיחים כי החדירה לא הוגבלה לכמה "תפוחים רקובים" אלא ייצגה שילוב מבני של נכסי חמאס בתוך המסגרת הלוגיסטית של האו"ם.

יתרה מכך, השימוש בבתי ספר של אונר"א כשטחי גיוס ואתרי אימונים מהווה בעיה מתמשכת. בספרי לימוד המשמשים בבתי ספר אלו נמצאו לעיתים קרובות תכנים המהללים מוות על קידוש השם ומסיתים לאלימות, ובכך מכינים למעשה את הדור הבא של פעילים בעלי תפקיד כפול. ה-וול סטריט ג'ורנל ציין כי נמצאו כ-1,200 עובדים בעלי קשרים הדוקים לארגוני טרור, דבר המדגיש תרבות רווחת שבה חברות בחמאס אינה נתפסת כניגוד עניינים עם שירות הומניטרי בינלאומי. סביבה זו מאפשרת הסתרה של מאגרי נשק ופיתחי מנהרות בתוך תחומי אתרים המוגנים על ידי האו"ם, ובכך מעמידה אזרחים בסכנה על ידי הפיכת אזורים הומניטריים למטרות צבאיות לגיטימיות על פי המשפט הבינלאומי.

הדרך לעבר רפורמה הכרחית

חשיפת התפקידים הכפולים הללו הובילה למשבר אמון עולמי באונר"א, מה שגרם למספר מדינות תורמות גדולות להשהות זמנית או לבחון מחדש את מימונן. עבור ישראל, נוכחותם של מפקדי חמאס בתוך סוכנות של האו"ם היא איום ביטחוני בלתי נסבל הדורש ארגון מחדש מוחלט של אספקת הסיוע באזור. הצורך במנגנון סינון עצמאי ובמעבר לעבר ארגונים הומניטריים חלופיים הוא כיום דרישה מרכזית להבטחת העובדה שכספים בינלאומיים ישמשו אך ורק למטרותיהם המיועדות. כפי שתועד על ידי ה-הוועד היהודי-אמריקאי, חוסר השקיפות בתוך הסוכנות אפשר לארגון טרור להשתמש ב"מגן או"ם" עבור פעילותו, דבר המחייב שינוי יסודי באופן שבו הקהילה הבינלאומית מתקשרת עם עזה.

בסופו של דבר, הרפורמה במנגנון הסיוע בעזה אינה רק עניין של יעילות מנהלית אלא תנאי מוקדם ליציבות וביטחון אזוריים. מערכת התפקידים הכפולים העניקה לחמאס יתרון ייחודי, שאפשר לו לשמר את יכולתו הצבאית תוך הטלת נטל הממשל והרווחה על משלמי המיסים בינלאומיים. הטיפול בחדירה זו דורש יותר מאשר חקירות פנימיות; הוא מחייב החלפה של הסוכנות הנוכחית במבנה שהוא באמת נייטרלי ומסוגל לפעול ללא השפעת פלגי טרור. רק באמצעות פעולה נחרצת כזו יכולה הקהילה הבינלאומית להבטיח שהסיוע ההומניטרי ישרת את תושבי עזה מבלי לממן בשוגג את הדור הבא של העימות נגד מדינת ישראל.